משרד להגנת הסביבה, יועץ המשפטי נ' מ.א.ע למסחר והשקעות בע"מ ואח'

החלטה והכרעת דין

הנאשמים ובא כוחם לא התייצבו. תחת זאת התייצב היום עו"ד מטעמו של הסנגור אשר אינו מכיר את התיק ואינו מסוגל לדון בו לגופו של עניין. כל שבפיו הוא כי הסנגור שכח לרשום ביומנו את מועד הדיון וממילא שכח להודיע לנאשמים על מועד הדיון ועל כן, לא התייצבו גם הם.

ניסיונות שעשה עורך הדין עפ"י הנחייתי לאתר את הסנגור נכשלו וכאמור, אין הסנגור והנאשמים נמצאים היום בבית המשפט.

זוהי הישיבה השניה שאליה אין הנאשמים והסנגור מתייצבים. הישיבה הקודמת ביום 10/6/2009 נקבעה אף היא לשמיעת ראיות ועל אף, כמו היום, כמו אז, הגיעו כל עדי התביעה, לא התייצבו הנאשמים והסנגור. בשיחה טלפונית עם הסנגור מסר הוא כי רשם בטעות מועד שגוי ביומנו ולא הודיע על מועד הדיון לנאשמים.

אם אכן מצב הדברים הוא כי הסנגור לא הודיע על מועד הדיון לנאשמים, הרי שמדובר בהתרשלות רבתי הגובלת בזלזול כלפי בית המשפט. מי שטעה פעם אחת חייב להיזהר באופן מיוחד על מנת שאותו מחדל לא יתרחש בשנית ואם לא עשה כן, עליו לשאת בתוצאות.

התובע מבקש כי אראה את הנאשמים כמי שהודו במיוחס להם בהתאם לסעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 וזאת מאחר ולא התייצבו להמשך משפטם.

הסיפא לאותו סעיף שוללת את האפשרות לראות בהם מי שהודה אם התייצב לדיון סנגור מטעמם. עם זאת, לא אוכל לראות בעו"ד עבדאללה ג'לאל סנגור שהתייצב שכן אין הוא מכיר את התיק כלל ונוכחותו טכנית בלבד. למעשה, את מה שהודיע הוא ניתן היה להודיע גם בכתב או באמצעות מזכירה. משכך, סבורני כי הפרשנות התכליתית לסיפא לסעיף 240(א)(2) מוליכה למסקנה כי לא התייצב למעשה היום סנגור מטעם הנאשמים וממילא רואה אני את הנאשמים כמי שלא התייצבו. מועד הדיון נמסר לסנגור ובכך רואה אני גם את הנאשמים כמי שזומנו כדין.

בנסיבות העניין, מן הראוי היה להטיל על הסנגור או על הנאשמים הוצאות בגין ישיבת היום ואולם מאחר ואינני רואה את עו"ד ג'לאל כסנגור שהתייצב לדיון, לא אוכל לקיים היום דיון בעניין הטלת ההוצאות ועל כן, אינני מחייבת בהוצאות.

בנסיבות העניין, ולאחר שהחלטתי לראות בנאשמים מי שהודו במיוחס להם, אני מרשיעה אותם בעבירות של עיסוק ללא רישיון וגרימת זיהום אויר חזק ובלתי סביר, כמפורט בכתב האישום.

במידה והנאשמים יבקשו לבטל את פסק הדין אדון אז בשאלת חיובם בהוצאות ישיבה זו.

ניתנה והודעה היום כ"ו בשבט התש"ע, 10/02/2010 במעמד הנוכחים.

לילי יונג-גפר, שופטת

סגנית הנשיא

גזר דין

הנאשמים הורשעו בעבירות של עיסוק ללא רישיון וגרימת זיהום אויר בלתי סביר וזאת לאחר שראיתי אותם כמי שמודים במיוחס להם בהתאם לסעיף 240(א)(2) לחסד"פ.

העבירות נעברו לפני כ- 4 שנים. הנאשמים הם חברה ומנהליה וברשותם עסק של אחסנת מתכת וגרוטאות מתכת. במהלך תקופה ארוכה ניהלו הנאשמים עסק זה ללא רישיון עסק. ביום 30/11/2005 בערו גרוטאות רכב ומתכת בעסק למשך פרק זמן של לפחות שעה וכתוצאה מכך נפלט עשן שחור כבר אשר נראה למרחוק.

התובע מבקש לגזור על הנאשמים קנסות והתחייבות וכן ליתן צו סגירה לעסק הממשיך להיות פעיל גם היום ללא רישיון.

לאחר ששקלתי את נסיבות העניין, את חומרת העבירות, רמת הענישה הנוהגת ומאידך, העבודה כי לנאשמים אין הרשעות קודמות אני גוזרת עליהם עונשים כדלקמן:

על הנאשמת 1:

1.קנס בסך 20,000 ₪. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1/3/2010.

במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולו לפרעון מיידי.