משרד להגנת הסביבה, יועץ המשפטי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בזיהום אויר מרכב, עבירה לפי סעיפים 4, 5 ו-11 לחוק למניעת מפגעים תשכ"א-1961 ואיסור זיהום אויר בלתי סביר, עבירה לפי תקנה 4 לתקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מכלי רכב בדרך) תשס"א - 2001.

על פי כתב האישום, ביום 22.9.08 בין השעה 9:21 לבין השעה 9:26 בבדיקה שנערכה באמצעות לוח רינגלמן זעיר, גוון העשן אשר נפלט מקצה צינור פליטה של הרכב עמד על דרגה 4.

כתב האישום הוסב משם הנהג לבעל הרכב לפי בקשת בעל הרכב (או ליתר דיוק על שם בעל השליטה בחברה כשהחברה רשומה כבעל הרכב).

ע"ת 1, מר נפתלי כהן, העיד שבהיותו פקח נגד מזהמי אויר מכלי רכב, נסע אחרי הרכב בכתב האישום במרחק של כ-10 מטר כשהוא מפעיל סטופר קומולטיבי. באמצעות לוח רינגלמן זעיר הוא הבחין שבתקופת המדידה של 5 דקות, רכב הדיזל פלט עשן במשך 3 דקות בדרגה 4. הוא הורה לרכב לעצור. תגובת הנהג בעת קבלת הדו"ח נרשמה כ:"אתם צודקים, יש עשן, אני רק נהג ברכב ציבורי וראיתי שיש עשן".

הוגש כראיה תע"צ בעלות רכב (ת/1), צילום הרכב (ת/2) וצילום הדו"ח (ת/3).

מר אמיר זלצברג (ע"ת 2) ערך חוות דעת (ת/4) בעניין בדיקת פליטת עשן מרכב דיזל באמצעות רינגלמן זעיר.

הנאשם בחר להעיד. לדבריו, הוא הגיע למקום לאחר שהנהג הודיע לו שרכבו נעצר על ידי הפקח בגלל בעיה של פליטת עשן מהרכב. הנאשם ביקש מהפקח לנסוע יחד עמו לבצע בדיקת הרכב באמצעות מכשיר מדידת פליטת עשן אך הפקח סירב. הנאשם הציג רישיון רכב בתוקף במועד הרלוונטי (נ/1), תעודת תקינות בדיקת פליטת עשן מיום 4.6.08 (נ/2) וכרטסת הדלקן (נ/3). כן טען שקצין הבטיחות של החברה בודק תקינות הרכב כל 30 יום. בחקירה נגדית (וגם בהקראה) אישר שאכן הרכב פלט עשן אך לדבריו "לכל רכב יש עשן" (ע' 18 לפרוטוקול שורה 2 וראה גם ע' 3 לפרוטוקול שורה 15).

בסיכומי ב"כ הנאשם בעל פה הוא טען שיש לזכות את הנאשם. לדבריו, על פי חוות הדעת עולה שצורת הנהיגה של הנהג (עומס יתר על המנוע) עלולה לגרום לפליטת עשן מעל למותר. אי לכך, לטענתו, אין לייחס אשם לבעל הרכב הואיל וצורת נהיגה של נהג הרכב אינה בשליטה של בעל הרכב. לעומת זאת, הנאשם כבעל הרכב נקט בכל האמצעים הסבירים לוודא שהרכב תקין. כן הלין על בדיקה באמצעות רינגלמן זעיר כשיש אפשרות של בדיקה במכון רישוי. לטענתו, הבדיקה במכון רישוי " מדעית יותר" ו"מדויקת יותר".

לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם ולאחר שעיינתי בחומר הראיות בכתב ושקלתיו ולאחר שהזהרתי את עצמי כי בעדות יחידה עסקינן, החלטתי להרשיע את הנאשם.

ע"ת 1 עשה על בית המשפט רושם אמין והעיד על כל היסודות של העבירה. שוכנעתי מעדותו שהוא בקי בבדיקת פליטת עשן מרכב באמצעות רינגלמן זעיר. דברי הנהג בקבלת הדו"ח ודברי הנאשם בבית המשפט לעניין פליטת עשן מהרכב מהווים תמיכה מסוימת לעדותו.

לעומת זאת, אין ממש בטענות ב"כ הנאשם.

בדיקת באמצעות רינגלמן זעיר נקבעה בחוק כאחת משתי דרכים לבדיקת פליטת עשן מרכב מעל למותר. החוק אינו מעניק זכות לנאשם לדרוש בדיקה דווקא בדרך האחרת. אדרבא. כפי שצוין בחוות הדעת (ת/4) "כישלון בבדיקה אחת (משתי דרכי הבדיקה ד.פ.) אינו מבטיח מעבר בהצלחה של בדיקה שנייה ולהפך". אם אכן פליטת העשן נגרמה מהעמסה יתר על מנוע (האפשרות שהציג ב"כ הנאשם) או אז, על פי חוות הדעת, יש לבצע את הבדיקה באמצעות רינגלמן זעיר.

גם לא עומדות לנאשם הגנות מיוחדות הואיל והוא בעל הרכב ולא הנהג. על פי סעיף 1 וסעיף 70 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א - 1961 העבירה בכתב האישום היא "עבירה תעבורה" כמשמעותה בפקודה. על פי סעיף 27ב' לפקודת התעבורה, בעל רכב נושא באחריות לכל עבירה תעבורה שבוצעה ברכב אלא אם הוכיח שאדם אחר החזיק ברכב או שהרכב נלקח ממנו ללא רשות. אי לכך, בהסבת הדו"ח על שמו כבעל הרכב, יש לראות בנאשם כאילו נהג ברכב לכל דבר בעניין.

לבסוף, טען הנאשם שנקט בכל האמצעים הדרושים והסבירים כשהרכב נבדק מעת לעת. כאמור בחוות הדעת לגבי הגורמים לפליטת עשן מעל למותר, קיימת אפשרות לפליטת עשן מעל למותר בפתאומיות גם סמוך אחרי שהרכב נבדק ונמצא תקין. על הנהג לשים לב לפליטת העשן ומייד להעביר את הרכב לטיפול. למותר לציין שמדובר בעבירה של אחריות קפידה לפי סעיף 22 לחוק העונשין תשל"ז-1977 עם המבחן שהנאשם "עשה הכול שניתן למנוע את העבירה" כשנטל הבאת הראיה על הנאשם. הנאשם לא עמד בנטל זה ואף לא הזמין לעדות את נהג הרכב.

אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ג , 03 מרץ 2013, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: