משרד הפנים-היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' עיריה טייבה ואח'

פסק דין

מונחת בפני בקשתה של גב' מנאל אבו ראס להחריג את עניינה המשפטי מהקפאת ההליכים, במובן זה כי ינתן לה אישור להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות. עיינתי בטענות הצדדים, ומצאתי כי בנסיבות המקרה, הבקשה מוצדקת ומן הראוי להענות לה, חרף התנגדות הנאמן וכונס הנכסים הרשמי.

עניין לנו בתביעתה של המבקשת להכיר בה כזכאית לקצבת פרישה, וזאת עקב פרישה מעבודתה בעיריה בנסיבות הקשורות למצב בריאות אשר הלך והחמיר במרוצת השנים, והביא אותה למצב קשה, עד כדי כך כי הוכרה כבעלת נכות צמיתה. הנאמן, מצידו, טוען כי בעניין זה הוא כבול להחלטות משרד הפנים, אשר סירב להכיר בזכותה לקבלת הקצבה דנן, וקבע כי אין היא זכאית אלא לפיצויי פיטורין מוגדלים.אמנם, עניין לנו במחלוקת שחלקה הגדול משפטי, אולם יתכן אף יתכן – חרף טענות המשיבים – כי ידרש גם בירור עובדתי בדבר מצבה הרפואי של המבקשת והמתאם בינו לבין הקריטריונים הקבועים בדין לקבלת קצבה מן הסוג המבוקש.

זאת ועוד; אמנם, אין ספק כי מסגרת הדיון של "בקשה למתן הוראות" הינה רחבה, וכוללת לעיתים גם עניינים הקשורים בדיני עבודה, אלא שהדברים מסורים לעולם לשיקול דעת. בנסיבות המקרה, עולה כי לא רק שהמחלוקת קשורה בטבורה אל "הגרעין הקשה" של דיני עבודה הנוגעים לזכאות לקצבאות (כולל מידת היכולת להתערב בשיקולי משרד הפנים, בדחותו את הבקשה), אלא – וזה העיקר לטעמי – כי נגיעתה להקפאת ההליכים ולדיני חדלות הפרעון הינה משנית ועקיפה בלבד. זאת, להבדיל ממחלוקות אחרות בין הנאמן של עריית טייבה לצדדים אחרים, אשר נדונו בבית משפט זה באשר הקשר בינם לבין סוגיות "ליבה" של הקפאה וחדלות פרעון היתה ניכרת (כך למשל, שאלות בדבר סמכות הנאמן לבצע פיטורין בשל אי התאמה לתפקיד, השפעת חדלות פרעון על זכויות מסויימות של עובדים, וכיוצא באלו).נוכח כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות המקרה, ולאור טיב הבקשה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"א, 04 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: