משרד הבטחון נזקי רכב צבאי נ' אלקואעין

פסק דין

1.מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בקרית גת (כב' השופט אבישי זבולון) שניתן ביום 16.9.13, בת.א. 234-03-13, לפיו קיבל את תביעת המשיב כנגד המערערים בגין נזקי רכוש אשר נגרמו לרכבו ודחה, מנגד, את תביעת המערערים, שהגישו תביעה שכנגד, לנזקי רכוש שנגרם לרכבם.

2.המדובר בתביעה ובתביעה שכנגד שהגישו הצדדים בגין נזק כספי אשר נגרם לרכבם בתאונת דרכים, מיום 8.7.12, בדרך עפר הנמצאת במרחק מס' מאות מטרים מגדר המערכת. עיקר המחלוקת בין הצדדים נגעה לשאלה האם רכבו של המשיב סטה לכיוון רכב המערערים (להלן: "הג'יפ הצבאי"), או לחילופין סטה הכביש הצבאי לכיוון מסלול נסיעתו של המשיב, כטענתו.

3.בית המשפט קמא התייחס לגרסאות הצדדים שבאו בפניו וקבע כי: "בבואי לשקול את הראיות אשר עומדות בפני בית המשפט, התוצאה היא כי עומדות גרסאות הנהגים זו מול זו..." במובן זה כי קיבל את גרסאות הנהגים כאמינות לכשעצמן.

יחד עם זאת, כדי להכריע בין הגרסאות מצא לזקוף לחובת המערערים את העובדה כי לא הובאה עדות הקצין אשר נטל חלק באותה פעילות, או לחילופין חיילים שנכחו במקום כאשר להנחתו של בית המשפט קמא סביר להניח כי שניות מועטות לאחר האירוע התאונתי הגיעו כוחות חיילים למקום. בית המשפט קמא קבע, כי משנטען כי הקצין קיבל דיווח בזמן אמת מנהג הג'יפ ואף נתן הוראות מתאימות לנהג הג'יפ הצבאי וכאשר להוראות אלו יש קשר ישיר ביחס לגרסתו של נהג הג'יפ הצבאי, אזי מקום שלא הובאה עדות זו פועל הדבר לחובת המערערים. בסופו של דבר קבע בית המשפט קמא, כי מקום שהמשיב הרים את נטל הראיה המוטל עליו והיטה את הכף לטובתו ביחס לתביעתו שהגיש ומשלא תמכו המערערים את גרסתם בעדויות נוספות מצא לנכון לזקוף זאת לחובת המערערים ובהתאם קיבל את תביעת המשיב ודחה את תביעת המערערים.

4.בערעור שבפני טענו המערערים כנגד הטעות המשפטית, שלטענתם הביאה לתוצאה האמורה נוכח חוסר הסימטריה שבהכרעת בית המשפט, כשלטענתם, בנסיבות שנוצרו היה נכון לדחות את שתי התביעות. במילים אחרות, טענו המערערים, כי מקום שבית המשפט קמא קבע כי גרסאות הנהגים עומדות זו מול זו מבלי שכף המאזניים נוטה לטובת אחד הצדדים, נכון היה לדחות את שתי התביעות ולא לזקוף לחובת המערערים את "מחדל" אי הבאת הקצין לעדות מקום, שלא היה עד לאירוע התאונה.

לחילופין, וככל שנכון היה ליתן משקל לאי הבאת הקצין לעדות, היה נכון, לטענת המערערים, לזקוף, מנגד, לחובת המשיב, את אי הבאת אביו לעדות, הגם שהיה נוכח באולם הדיונים. לטענת המערערים גרסת המשיב כי שהה באזור עקב עיסוקו כרועה צאן עומדת בסתירה לעדות נהג הג'יפ שטען שראה את רכב המשיב נוסע בפרעות ומתוכו פורקים שוהים בלתי חוקיים. לטענת המערערים ככל שביקש המשיב לבסס גרסה זו היה עליו להעיד את אביו בנדון והדבר לא נעשה.

5.לאחר שחזרתי ועיינתי בתיק בית המשפט קמא, ובחקירות שבוצעו סבורה אנכי כי דין הערעור להידחות.

בית השפט קמא נימק פסק דינו באופן בו העדיף בסופו של יום את גרסת המשיב על פני גרסת המערערים נוכח העדר חיזוק לגרסת נהג הג'יפ הצבאי, מקום שלדידו ניתן היה לחזקה בדרך של הבאת עדים נוספים. על אף שעדים אלו לא היו בזירת האירוע אין חולק כי העד הרלבנטי, אותו קצין, היה בקשר רציף עם נהג הג'יפ ויכול היה לחזק עדותו. משלא נעשה כן נתן לכך בית המשפט קמא משקל ובכך לא ראיתי כל סיבה להתערב.

הערכאה הדיונית נחשפת לעדים ומתרשמת ממהימנותם ויודעת מהי העדות הרלבנטית בעלת המשקל החסרה לה לצורך הכרעה. כך במקרה דנן.

אשר לטענה כי היה על הערכאה למטה לעשות דין שווה ולזקוף לחובת המשיב את דבר אי הבאת אביו לעדות, קובע בית המשפט קמא, כי אין המדובר בדין שווה נוכח העובדה כי ככל שביקשו המערערים לקעקע גרסת המשיב, לפשר מעשיו במקום, יכלו הם לבקש לחקור את האב, שנכח באולם הדיונים.

בין אם יש לראות בכך נימוק ראוי ובין אם לאו סבורה אני כי בית המשפט קמא אשר נחשף לעדויות הצדדים נתן את המשקל המתאים לעדות החסרה ובסופו של יום ראה בחוסר עדות מחזקת מצד המערערים כמהותית יותר ובעלת משקל רב יותר מעדות החסרה מצד אביו של המשיב, לצורך הכרעה. בכך לא ראיתי לנכון להתערב. קביעת מהימנות וקביעת משקלות של עדות נתונה לערכאה הדיונית הנחשפת לעדויות. רק בנסיבות מיוחדות של העדר קשר לוגי בין העובדות למסקנות תתערב ערכאת הערעור ואין זה המקרה כאן.

6.מכל הטעמים לעיל, דין הערעור להידחות. המערערת תישא בהוצאות המשיב בסך של 5000₪.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ד, 29 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: