משרד האוצר/אגף המכס ומע"מ נ' מ. אלונים - הנדסה אזרחית בע"מ ואח'

גזר דין לגבי נאשמים 2 ו-3

כתבי האישום

1.נאשמת 2 הינה חברה פרטית שעסקה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום בעבודות בניה. נאשם 3 היה מנהל פעיל בנאשמת 2. הנאשמים הודו בכתב אישום מתוקן אשר כולל 12 אישומים לפי הפירוט שלהלן:

אישומים 1 עד 6 - המתייחסים לנאשם 3 בלבד. הנאשם ניכה ממשכורות ששולמו לעובדיה של חברה אחרת בניהולו, היא נאשמת 1 (להלן: החברה האחרת) ניכויים בסך כולל של 31,961 ₪ וזאת לתקופות של מאי 2008, יוני 2008, יולי 2008, אוגוסט 2008, ספטמבר 2008 ואוקטובר 2008. הנאשם לא שילם לפקיד השומה במועד את מס ההכנסה הנ"ל בסך של 31,961 ₪ (סכום הקרן). הנאשם 3 הורשע ב-6 עבירות של אי תשלום מס שנוכה לפי סעיפים 219 יחד עם סעיפים 117, 164 ו-166 וסעיף 222 לפקודת מס ההכנסה. בנוסף, נאשם 3 הורשע ב-6 עבירות לפי סעיף 224א לפקודת מס ההכנסה בשל אחריותו כמנהל.

אישום 7 – שמתייחס לנאשם 3 בלבד. נאשם 3 לא הגיש במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיה של החברה האחת לשנת המס 2007, וזאת ללא סיבה מספקת. בגין אירוע זה הנאשם הורשע בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה וכן בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה בהיותו מנהל בחברת האחרת.

אישום 8 – שמתייחס לנאשם 3 בלבד. הנאשם 3 לא הגיש במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיה של החברת האחרת לשנת המס 2008 וזאת ללא סיבה מספקת. ולכן הורשע בביצוע של עבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה וכן בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה בהיותו מנהל בחברת האחרת.

אישום 9 – שמתייחס לנאשמים 2 ו-3. נאשמים 2 ו-3 לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיה של נאשמת 2 לשנת המס 2007 וזאת ללא סיבה מספקת ולכן שניהם הורשעו בעבירה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה וכן נאשם 3 הורשע בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה בהיותו מנהל של נאשמת 2.

אישום 10 – שמתייחס לנאשמים 2 ו-3. נאשמים 2 ו-3 לא הגישו במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיה של נאשמת 2 לשנת המס 2008 וזאת ללא סיבה מספקת. ולכן שניהם הורשעו בעבירה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה וכן נאשם 3 הורשע בעבירה לפי סעיף 224א לפקודה בהיותו מנהל של נאשמת 2.

אישום 11- שמתייחס לנאשם 3. הנאשם לא הגיש במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיו לשנת המס 2007 ולכן הורשע בביצוע עבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) יחד עם סעיף 222(א) לפקודת מס הכנסה.

אישום 12 – שמתייחס לנאשם 3. הנאשם לא הגיש במועד לפקיד השומה את הדו"ח על הכנסותיו לשנת המס 2008 ולכן הורשע בביצוע עבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) יחד עם סעיף 222(א) לפקודת מס הכנסה.

2.בנוסף, הנאשמים 2 ו-3 צירפו את כתב האישום המתוקן בשנית ב-ת"פ 7207-05-09 של בית המשפט השלום ברמלה. על פי האישום הראשון שמיוחס לנאשם 3 בלבד, הנאשם לא הגיש במועד את הדו"חות התקופתיים שנוגעים לחברה האחרת וזאת לתקופות שלהלן: נובמבר 2008, דצמבר 2008, פברואר 2009 ואפריל 2009. בנוסף, נאשם 3 לא צרף תשלום מלא לדו"חות התקופתיים שלהלן: (א) אפריל 2008 ואשר הוגש רק ב3.7.08 במקום ב15.5.08. סכום המס שנדרש הוא 33,555 ₪ ובעוד שסכום המס ששולם בפועל הוא 17,921 ₪. (ב) הנאשם לא הגיש את הדו"ח לחודש מאי 2008 במועד. הדו"ח הוגש רק ב-3.7.08 וכאשר המועד האחרון להגשת הדו"ח היה 15.6.08 וסכום המס הנדרש הוא 36,037 ₪ ובפועל סכום המס לא שולם. יתר על כן, הנאשם 3 הגיש באיחור את הדו"חות התקופתיים שלהלן: לחודש אוגוסט 2007 הדו"ח הוגש באיחור של 57 ימים, לחודש ספטמבר 2007 הדו"ח הוגש באיחור של 25 ימים והדו"ח למרץ 2008 הוגש באיחור של 79 ימים. בגין כל האירועים הנ"ל, הנאשם הורשע בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975.

3.על פי האישום השני בת"פ 7207-05-09 ואשר מיוחס לנאשמים 2 ו-3. הנאשמים לא הגישו במועד את הדו"חות התקופתיים לחודש נובמבר 2008 ודצמבר 2008. בנוסף, הנאשמים הגישו את הדו"ח לחודש אוקטובר 2005 באיחור של 30 ימים ואת הדו"ח של מרץ 2007 באיחור של 28 ימים. בגין העבירות שפורטו באישום השני, הנאשמים 2 ו-3 הורשעו בביצוען של 4 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975.

טיעוני הצדדים

4.הצדדים הגיעו להסכמה שלא יושת על נאשם 3 עונש מאסר בפועל וכי ניתן להסתפק לגביו במאסר על תנאי וקנס ולגבי נאשמת 2 בקנס כספי בלבד. באי כוח המאשימה עמדו על החומרה הרבה בביצוע עבירות כלכליות בתחום המס. לגבי נאשמת 2, סך הקנסות לטובת רשויות המע"מ בקשר לחברה האחרת עומדים על סך 170,165 ₪ והריבית עומדת על סך 73,591 ₪. קרן המס הנוגעת לאישום הראשון שב-ת"פ 10526-12-10 שולם במלואו. כמו כן, לגבי נאשמת 2 החוב על קנסות הינו בסך של 66,168 ₪ וכי החוב מריבית הוא 28,535 ₪. באי כוח המאשימה טענו כי לגבי מכלול העבירות שמופיעות בשני כתבי האישום מתחם עונש הקנס ההולם נע בין 20,000 ל-29,000 ₪ וזאת לכל אחד מהנאשמים 2 ו-3.

5.בא כוח הנאשמים טען כי המחדלים כבר הוסרו וכי העבירות בוצעו בשנים האחרונות לפעילות העסקית של נאשמים 2 ו-3, כאשר בתום התקופה, נאשם 3 ניתן כנגדו צו כינוס נכסים על פי פקודת פשיטת הרגל (נ/1 ו-נ/2). נאשם 3 הינו נשוי ואב לשלושה ילדים. בא כוח הנאשמים הדגיש כי קיים עדיין כסף בקופת הפירוק וכי רשויות המע"מ יוכלו לקבל בקרוב כספים על חשבון הקנסות האזרחיים שהוטלו על נאשם 3. הנאשם 3 שרוי כיום במצוקה כלכלית קשה ונאשמת 2 נמצאת בהליכי פירוק.

דיון

6.ככלל נפסק לא אחת כי בעבירות מס, שיקולי ההרתעה גוברים על נסיבותיו של הנאשם, אף אם אינם מאיינים אותם וזאת נוכח הפגיעה הקשה של עבירות המס במשק ובכלכלה. רבים מעברייני המס הם אנשים שיראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, ומכאן המשקל המיוחד להיבט ההרתעתי בענישתם של עברייני המס (רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 9.9.12 ע"י כבוד השופט שוהם; 1689/09 אוראל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 10.5.09 ע"י כבוד השופט ג'ובראן; רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן); ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 727,721 (2004).

7.מתחם העונש ההולם במקרה שבפני הוגדר ע"י באי כוח הצדדים בהסכמה, כך שרכיבי העונש יכללו מאסר על תנאי וקנס כספי. המחלוקת בין הצדדים נוגעת רק לעניין גובה הקנס הכספי. יש לזכור כי בפסיקה נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה מחמירה בעבירות מס, לרבות הטלת עונשי מאסר בפועל, וזאת אף במקרים שהוסרו המחדלים (רע"פ 6095/06 לוי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] ניתן ביום 5.11.06 ע"י כבוד השופט ג'ובראן). עמדתה של המאשימה שלא לבקש עונש של מאסר בפועל לוקח בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם ולכן הנאשם לא יכול לזכות להקלה משמעותית גם לגבי גובה הקנס.

8.בפסיקה נקבע כי העבירה לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, איננה עבירה של אחריות קפידה, אלא עבירה של מחשבה פלילית או רשלנות (רע"פ 26/97 לקס נ' מדינת ישראל פ"ד נב(2) 673, במיוחד עמ' 690, 694 ו-704 לפסק הדין; רע"פ 1875/98 אורן בנגב מתכות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נד(4) 529, 536). העבירה של אי דיווח לרשויות המס, בהקשר של סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה, היא עבירה נמשכת (רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו], ניתן ביום 9.9.2012, על ידי כבוד השופט שוהם).

9.הנני קובע כי מתחם הקנס ההולם לגבי מכלול העבירות שבהן הורשעו שני הנאשמים בשני כתבי האישום, נע בין 15,000 ₪ ל-29,000 ₪. סעיף 40ח לחוק העונשין קובע כי בעת שבית המשפט קובע כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס עליו להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם. בעת קביעת גובה הקנס לקחתי בחשבון את העובדה כי לנאשם 3 אין עבר פלילי קודם (ראו סעיף 40יא(11) לחוק העונשין), הודאתם של הנאשמים וחיסכון בזמן שיפוטי (ראו סעיף 40יא(4) ו-(5) לחוק העונשין). כמו כן, לקחתי בחשבון גם את מצבו המשפחתי של הנאשם כמי שהינו אב לשלושה ילדים ונמצא בהליכי פשיטת רגל (ראו סעיף 40יא(2) לחוק העונשין).