משק כרמי - ייצור ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ ואח' נ' sea star s.a.1 ואח'

החלטה

בפני בקשה כי אפסול עצמי מלישב בדין בתובענה שבין בעלי הדין.

הבקשה נומקה בטענה לפיה:

"בית המשפט ביטא דעה ברורה וקדומה הרי שמתקיים חשש בוודאות קרובה כי לבית משפט נכבד זה יש משוא פנים (כך!) בניהול התיק".

טענת המבקשת נשענת בבסיסה על החלטתי מיום 2.3.10 בבקשה שהגישה המבקשת לאיחוד הדיון בתובענות (להלן: "בקשת האיחוד") ובגידרה נדרשתי לטענת הקיזוז שהעלתה המבקשת.

בסעיף 1.2 להחלטתי בבקשת האיחוד (בעמ' 4) נכתב:

"אין בידי לקבל את טענת משק כרמי. לטעמי ניתן לקבוע כבר עתה כי אין בידי המבקשת זכות קיזוז".

עמדה זו התבססה על ניתוח הוראת סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק ככלי) תשל"ג-1973 ולענין זה קבעתי בפיסקה 1.5 להחלטה:

"נמצא כי לכאורה אין לטענת משק כרמי לפיה יש לכלול במערכת יחסיה המסחריים עם סי.אל.סי בבחינת עיסקה אחת – על מה שתסמוך ומשכך, ניטלת אבן הפינה לזכות הקיזוז לה טענה" (ההדגשה שלי-מ.ב.ח).

בהמשך אותו סעיף כתבתי:

"למעלה מן הדרוש אוסיף כי כנטען על ידי משיבה 2 במסמך התנאים הכלליים המחייב בינה לבין משק כרמי נקבע במפורש כי אין למשק כרמי זכות קיזוז".

המבקשת טענה בפני כי לא חתמה על המסמך האמור ומשכך – אין לא היה מקום לגילוי הדעת הגלום בהחלטה ולפיה אין בידי המבקשת זכות קיזוז.

המשיבות לא הגיבו לבקשה.

לאחר שנתתי את דעתי לנימוקי הבקשה אני מחליט לדחותה ואלו עיקר נימוקיי:

הלכה פסוקה היא כי:

"אין בעצם העובדה כי על בית המשפט להכריע בענין שנתן בו הכרעה מוקדמת כדי להביא לפסילתו של בית המשפט...יש להראות כי מאותה החלטה מוקדמת עולה גם חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין 'ננעלה' באופן שניתן לראות בהליך כולו כמשחק מכור. במקרה דנן, נתן בית המשפט במסגרת בקשה לסעדים זמניים את הראיות שהוגשו לו ולצורך זה קבע מסקנות לכאורה בלבד...".

השוו: ע"א 5156/08 שמעון סדגסי נ. כרמלי יהודה בע"מ (תק-על 2008 (2), 4504).

כאמור לעיל, החלטתי בדבר העדר זכות קיזוז מכח סעיף 53 לחוק החוזים, הובעה כעמדה לכאורית בלבד במסגרת בקשת ביניים ואין בכך כדי ליצור מצב של נעילת שער בפני המבקשת.

אשר לנימוק המתבסס על מסמך התנאים הכלליים.

מסמך זה הוצג על ידי המשיבות כמסמך מחייב.