משעלי נ' מיניס

פסק דין

1. א. א) הנתבע הינו מתקין וילונות ובמסגרת זו, פנה התובע במהלך חודש נובמבר 2012 אל הנתבע לצורך התקנת וילונות ברכבו וסוכם ביניהם, שעלות החלפת הוילונות כולל פירוק והרכבה היא 1,500 ₪ - סכום ששולם לנתבע.

בהמשך לסיכום הנ"ל, פירק הנתבע הוילונות ברכב התובע והתקין במקומם וילונות, אך לטענת התובע, לא תאמו וילונות אלה את גודל הוילונות המקוריים – דבר אשר נבע כתוצאה מרשלנות בלקיחת מידות.

ב) עוד מלין התובע על כך, שהחבקים אשר מוצמדים לוילונות נפלו כל הזמן ובשל גודל הוילונות נוצרה מעין בטן ומכאן הבין התובע, שהוילונות גדולים ואינם תואמים את ההזמנה המקורית ולכן, נאלץ התובע לפרק הוילונות, משום שבזמן הנסיעה חדרה רוח לרכב, אשר השמיעה רעש חזק.

לטענת התובע, היה קשר סיבתי בין הרוח והרעש בתוך הרכב – דבר שהפך את הנסיעה לבלתי בטוחה, מסוכנת עם רעש בלתי נסבל.

ב. לאור הממצאים הנ"ל, פנה התובע פעמים מספר אל הנתבע בדרישה לתקן את הטעון תיקון ו/או לסירוגין שיחזיר את הסכום ששולם בעד התקנת הוילונות, אך הנתבע לא נענה לדרישות התובע.

לכן, מאחר והנתבע לא נענה לדרישות התובע, נאלץ התובע להתקין וילונות חדשים בעלות של 1,150 ₪ ובשל כל אלה, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב הנתבע לשלם לו סך של 5,500 ₪.

2. הנתבע סבור, שיש לדחות את תביעת התובע בשל היעדר עילה משפטית, בשל הסתרת פרטים, מידע ומסמכים רלוונטיים וכן בשל כך, שהתביעה נגועה בתרמית ו/או בהונאה ו/או בהטעיה ועוד הוסיף הנתבע, את היות התביעה קנטרנית ו/או טורדנית שכל מטרתה הוצאת כספים בטענות שווא ולחמוק מיתרת התשלום שלא שולם לנתבע ובנוסף לכל טענות סף אלו, מעלה הנתבע את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) הסכום אשר נקבע בעד עבודת התקנת הוילונות הוא סך של 1,500 ₪ ועבור פירוק והתקנה נקבע סכום נוסף של 350 ₪ בתוספת מע"מ והנתבע מכחיש קבלת סכום כלשהו במעמד הזמנת העבודה, אלא הנתבע קיבל תשלום שבוע ימים לאחר ייצור אספקה והתקנת הוילונות.

כמו כן, מכחיש הנתבע, שהייתה טעות במדידות וטוען, שהנתבע כלל לא לקח מידות אלא התובע הוא זה אשר פירק את הוילונות הישנים והנתבע סיפק וילונות חדשים לאחר שיחזור מדויק בהתאמה לוילונות הישנים.

הנתבע גם מכחיש טענת התובע, שהחבקים היו גדולים וטען, שהתובע הלין על כך שהחבקים קטנים מדי.

ב) רק לאחר שהנתבע דרש מהתובע לשלם לו היתרה בעד פירוק והרכבה בתוספת מע"מ החל התובע להלין על טיב העבודה בניסיון לחמוק מהתשלום ולכן החל לטעון לגבי טיב העבודה.

הנתבע מאשר, שהחבקים נמסרו לו לשם בדיקה והנתבע דוחה את טענת התובע, שהוא נעלם ולא ניתן לאתרו.

ב. הנתבע מוסיף וטוען, שגם אם רכש התובע וילונות חדשים, אין בכך כדי לפסול את תקינות הוילונות אשר התקין הנתבע ואין רכישה חדשה זו פוטרת את התובע מלשלם את היתרה הבלתי מסולקת.

הנתבע מאשר, שאכן באחת ההזדמנויות ביקש התובע מהנתבע להשיב לו את כספו, אך הנתבע הודיע לתובע שאין סיבה להשיב הסכום משום שהנתבע ביצע את העבודה, אך הנתבע ביקש מהתובע ליתן לו הזדמנות לראות את רכבו ולאבחן את טענות התובע ואם יהיה צורך בתיקון – יבצע הנתבע התיקון הנדרש, אך התנהגות התובע מנעה מהנתבע לבדוק את טענות התובע.

3. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות, אשר צורף לכתבי הטענות ואשר הוגשו במהלך הדיון ולאחר ששקלתי היטב את כל חומר הראיות הנ"ל, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות- זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) כפי שעולה מטענות הצדדים, שניהם סטודנטים למשפטים (ראה סעיף 3 לכתב התביעה) ונראה לי, עם כל הכבוד לתובע, כלומד משפטים או כתובע מן הישוב, עליו לדעת, שעל תובע המבקש סעד בסכום מסוים, עליו לפרט את הסעד הנדרש ולתמוך בקשת הסעד בראיות.

לטענת התובע, הוא שילם לנתבע עבור התקנת הוילונות סך של 1,500 ₪ ובעצם, מבקש התובע השבת הסך הנ"ל בשל טענות שונות שהעלה בכתב התביעה, אך במקרה זה, נקב התובע בכותרת כתב התביעה בסכום תביעה של 5,500 ₪, כאשר בגוף התביעה, אין כל פירוט מדוע וכיצד הגיע התובע לסכום תביעה כזה.

ב) כפי שעולה מטענות התובע, בסמוך לחודש נובמבר 2012 פנה התובע אל הנתבע בבקשה לפרק ולהתקין וילונות ברכבו ושבועיים לאחר ההתקשרות, קרי סמוך לחודש נובמבר 2012 בוצעה העבודה. (ראה סעיפים 2 ו- 5 לכתב התביעה).

התובע לא המציא לבית המשפט חוות דעת כלשהי – לא של מומחה ולא של בעל מקצוע מתאים על מנת להוכיח, שההתקנה המקורית של הנתבע לא הייתה תקינה.