משעלי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב המתייחסת לרכב שמספרו 8402956.

רכב זה הופקד ע"י המבקש לתקופה של 60 יום לאחר שבנו נהג ברכב וביצע לכאורה עבירת תוספת שביעית המאפשרת השבתה מנהלית של הרכב.

מאחר וכשנתיים לפני מועד זה ביצע לכאורה המבקש עצמו עבירה נוספת עם אותו הרכב ומאחר והמבקש לא הפקיד את הרכב במגרש אחסנה כנדרש, נקבעה תקופת השבתה של 60 יום ביחס לרכב ולאחריה החלה להימנות באופן אוטומטי תקופת ההשבתה השנייה בת 30 היום.

המבקש זנח את טענותיו ביחס לתקופת ההשבתה בת 60 היום ובקשה זו באה כנגד תקופת ההשבתה הישנה בת 30 היום.

המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי אין למבקש אלא להלין על עצמו עת בחר שלא להפקיד את רכבו ולנושא השיהוי אין נפקות בנסיבות העניין.

המדינה הצביע על מסוכנותו הלכאורית של המבקש הנובעת מהעבירה שבוצעה על ידו וטענה כי יש הצדקה להמשך תפיסת הרכב.

המבקש מצידו הסביר כי רכבו תפוס כבר מעל 70 יום כאשר יתרת התקופה נובעת מארוע אשר התרחש לפני שנתיים ולגביו מנוהלים עדיין הליכי הוכחות בפני כבוד סגן הנשיא לנדסמן.

שקלתי את טיעוני הצדדים והגעתי למסקנות הבאות:

צודקת המדינה כי העבירה הלכאורית שביצע המבקש אינה מצדיקה את ביטול הודעת איסור השימוש.

יחד עם זאת, אין אני יכול להתעלם מן העובדה כי רכבו של המבקש תפוס כבר מעל 70 יום וכי תפיסתו הנוכחית למשך 60 יום (במקום 30) באה כתוצאה ישירה מהאירוע הראשון אשר יוחס לנהג ברכב כאשר באירוע השני המבקש עצמו לא נהג כלל ברכב.

אני סבור כי בנסיבות אלו ולאור הריחוק הרב מיום ביצוע העבירה הראשונה (לכאורה) יש הצדקה להחיל את סעיף 57 ב (ג) בפקודת התעבורה ולהורות על קיצור מסוים של תקופת האחסנה/איסור השימוש.

אשר על כן אני קובע כי תקופת איסור השימוש נשוא דוח 30200883665 תקוצר ותועמד על 15 יום.

בתום 75 יום מיום שהופקד רכב מ.ר 8402956 במגרש האחסנה, תשיב משטרת ישראל למבקש את מסמכי הרישוי של הרכב ואת הרכב עצמו והכל בכפוף לתשלום הוצאות אחסנתו עד ליום שחרורו.

עותק מהחלטה זו יועבר לצדדים באמצעות פקס.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: