משעלי נ' מדינת ישראל

החלטה

רקע כללי -

בפני בקשה לביטול השבתה מנהלית של רכב אשר הוטלה בעקבות חשד לביצוע עבירה של נהיגת רכב במצב שכרות ע"י המבקש.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב כאשר בדגימת אויר נשוף שלו נמצאה רמה של 635 מיקרוגרם אלכוהול העולה על רמה של 240 מיקרוגרם המותרת עפ"י חוק.

המבקש הינו הבעלים הרשום של הרכב.

ב"כ המבקש לא טען להיעדר קיומן של ראיות לכאורה וביסס טיעוניו על מצבו הכלכלי/תעסוקתי של המבקש אשר עובד כאינסטלטור עצמאי וללא רכב יתקשה מאד לתפקד.

דיון -

אכן השבתה מנהלית של רכב טרם הורשע אדם בדין מהווה מעשה מנהלי קיצוני המצדיק בחינה קפדנית של תקינות המעשה המנהלי ברמה הטכנית וכן בחינה מהותית של הפעלת שיקול הדעת ע"י מקבלי ההחלטות על רקע המידתיות הנובעת מחוקי היסוד של המדינה.

המחוקק הגיע למסקנה כי מול זכותו של אדם לחופש תנועה ולהגנה על הקניין שלו ניצבת זכותו של הציבור לנוע בביטחון בדרכים מבלי שנהגים שיכורים יסכנו את חייו.האיזון בין זכויות אלו יצר את התוספת השביעית בפקודת התעבורה, תשכ"א-1961, אליה הוכנסו מספר מצומצם של עבירות כאשר מבצען לכאורה יהיה צפוי לתפיסת רכבו טרם משפט גם אם הרכב בו נהג אינו בבעלותו.

על הנוהג ברכב לדעת כי החלטתו לנהוג ברכב כאשר הוא נתון להשפעת אלכוהול (עדיין לכאורית בשלב משפטי זה) מהווה נטילת סיכון במודע לאפשרות של השבתת רכבו ובכך השיג המחוקק אמצעי הרתעה יעיל נוסף למלחמה בתאונות הדרכים בכלל ובתופעת הנהיגה בשכרות בפרט.

רק במקרים נדירים ומיוחדים יורה בית המשפט על השבת הרכב לבעלים שכן השבה גורפת של רכבים ללא נימוקים מיוחדים תרוקן מתוכן את כוונת המחוקק.

במקרה שלפני המבקש נהג ברכב בעוד רמת האלכוהול בדמו מגיעה לכאורה ליותר מפי 2 מרמת האלכוהול המותרת.המדובר במצב בו המבקש נהג כאשר הוא מהווה סכנה של ממש לעצמו ולסביבתו.מסוכנות הבולטת מהעבירה הלכאורית המיוחסת למבקש במקרה זה מייתרת את הצורך לדון בעברו התעבורתי של המבקש שכן די בחומרת העבירה הלכאורית כדי להצביע על מסוכנות ברורה מצידו.

על אף האמור לעיל, וגם במנותק מחומרת העבירה אשר לכאורה בוצעה, למבקש 47 הרשעות קודמות מסוגים שונים עובדה אשר מחזקת את טענת המסוכנות הנשקפת ממנו.

כדי שלא יגרם כל עיוות דין למבקש, בחנתי את כל חומר הראיות שהציגה המדינה מתוך נסיון למצוא פגמים או כירסום מהותי בו.בחינת חומר הראיות לא העלתה ממצאים מסוג זה.המדובר בתיק בו בידי המדינה ראיות מוצקות לכאורה לביצוע המיוחס בכתב האישום.

לא מתקיימות ההגנות שבסעיף 57 ב (ב) בפקודת התעבורה ולכן אין הצדקה משפטית או אחרת לקבלת הבקשה.

לאור האמור לעיל אין אני מוצא בנימוקי המבקש נימוקים מיוחדים המצדיקים סטייה מעמדת המחוקק, לפיכך הבקשה נדחיית.

עותק מהחלטה זו ישלח לצדדים באמצעות פקסניתנה היום, א' תמוז תשע"א, 03 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: