משעלי ואח' נ' מזרחי ואח'

פסק דין

לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים שארעה ביום 9.4.11 בה היו מעורבים רכביהם של התובע הוא הנתבע שכנגד (להלן – התובע), ושל הנתבע 1 הוא התובע שכנגד (להלן –הנתבע). נתבעת 2 היא החברה המבטחת של רכב הנתבע.

התובע טען בכתב התביעה ובכתב ההגנה שכנגד כי בעת שנסע ברחוב ברל לוקר לכיוון הרמזור, הנתבע שיצא מרחוב נתר לתוך צומת T לא הבחין בו ופגע ברכבו לאורך צד ימין של הרכב.  

התובע עותר לחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 8,201 ₪ הכולל את נזקי התאונה בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, וכן שכר טרחת שמאי והוצאות.

הנתבעים מכחישים את טענות התובע וטוענים בכתב ההגנה כי בעת שהנתבע נסע ברחוב נתר והחל בנסיעה לצד ימין, התובע שחנה מן העבר השני של הכביש בכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו, נסע אחורה בסיבוב לכיוון רחוב ברל לוקר ולאחר מכן נסע קדימה באותו כביש ופגע ברכבו בצידו השמאלי.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד בה הוא עותר לחייב את התובע לשלם לו סך של 2,805 ₪ הכוללים דמי השתתפות עצמית, כינון, והוצאות משפט.

בדיון חזר כל צד על טענותיו.

התובע הכחיש כי נסע לאחור והוסיף כי גם לו עשה כן, הרי שיש לו זכות קדימה והנתבע שהגיח לכביש הראשי מצד ימין אחראי לתאונה. לטענתו היה לנתבע די זמן לראות אותו מגיע מכיוון הכביש הראשי. לשאלת הנתבעת כיצד על פי גרסתו הרכב של הנתבע נפגע בצד שמאל ולא בחזית, הציג התובע לבית המשפט תמונה של מקום האירוע וציין כי הכביש די רחב כך שרכב הנתבע יכול היה להשתלב בסיבוב באופן כזה שהפגיעה תהיה בצד ולא בחזית.

לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים ובתמונות שהוגשו על ידי הצדדים אני מבכרת את גרסת הנתבע. עיון בתמונות הפגיעה של שני הרכבים תומך בגרסת הנתבע לפיה רכבו היה כבר במצב של פניה ימינה בעת שרכב התובע פגע ברכבו. לא ניתן להסביר את הפגיעה ברכב הנתבע לאורך צד שמאל ולא בחזית לפי גרסת התובע. איני מקבלת את טענת התובע לפיה הכביש רחב דיו כדי לאפשר פגיעה באופן המתואר על ידו. על מנת שתמונות הפגיעה יתאימו לגרסת התובע היה על הנתבע לבצע פניה חדה ביותר ולא ניתן להתאים פניה מעין זו למקום האירוע כפי שצולם על ידי התובע.

לפיכך אני קובעת כי התובע אחראי לתאונה. אני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד. התובע ישלם לנתבע את סך ההשתתפות העצמית והוצאות משפט בסך של 500 ₪ ובסך הכל 2,349 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לתובע שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ב, 21 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: