משעל ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין

התובע תובע מן הנתבע את הסכום של 228,518 ₪ בטענה שהנתבע לא שילם לו את הסכום המוסכם בגין עבודות שיפוץ שביצע התובע עבור הנתבע. לטענת התובע נכרת בינו לבין הנתבע חוזה (בעל פה) לביצוע שיפוץ בדירת התובע. עקב הכרות קודמת ביניהם המחירים שנקבעו היו נמוכים ממחירי השוק. היקף העבודות לפי ההסכמה היה 130,000 ש"ח והעבודות אותן היה אמר התובע לבצע לפי החוזה היו חפירה בתוך הבית כהכנה לביצוע עבודות לחיזוק היסודות. יציקת בטון עם ברזל וקורת ברזל – לפי תוכנית הנדסית. יציקת בטון שתהיה בסיס לרצפת הבית. ביצוע איטום עם שכבת ניילון ומעליו יציקת בטון נוספת, בניית מחיצות והכנת תשתית לחשמל.

בנוסף לעבודות על פי החוזה ביקש הנתבע ביצוע עבודות נוספות של מקלחת כיור ושירותים, ששים נקודות חשמל נוספות, שבע נקודות להסקה ביתית, נקודת חשמל למזגן, הכנה לשלוש פזות, העברת קו ביוב מתוך הבית החוצה והזזת מיכל סולר ופינוי פסולת בסך כולל של 28,260 ₪ (לפי עלות כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה).

התובע טוען כי כשבוע לאחר תחילת העבודות הוצא צו הפסקת עבודה על ידי עירית ירושלים אך הנתבע הורה לו להמשיך לעבוד בניגוד לצו - לאחר שקרע את הצו. במהלך הבניה דרש המהנדס של העיריה תוספת של חיזוקים ועמודי תמיכה עם קורות בכל פתחי הבית ולאחר דין ודברים והתערבות בנו של הנתבע בטלפון מחו"ל הוסכם כי עבור עבודות אלה ישולם סכום נוסף של 22,000 ₪. בנוסף לאמור סוכם כי עבור ביצוע עבודות בגדר המקיפה את הבניין שכללו, בסופו של דבר, עבודות של הריסת הגדר הקיימת הנמכת גובה הגינה ובניית גדר חדשה ומדרגות ישלם הנתבע לתובע סכום של 37,000 ₪. סה"כ איפוא היקף העבודות היה 217,260 ₪ מתוכם שילם הנתבע 100,480 ₪ בלבד. שהנתבע סרב לשלם עוד סכומים ובכך הוא מנע מהתובע, שהיה צריך לרכוש חומרי בניה ולשלם לפועלם שהעסיק, את השלמת הבניה וסיום ביצוע המדרגות, הריצוף, החלונות והדלתות, הכלים הסניטרים, הכיור והשיש במטבח והשחלת חוטי החשמל.

התובע טוען עוד כי לאחר שנמנע ממנו להשלים את הבניה המשיך הנתבע לבצע בעצמו את הבניה והביא לצורך כך פועלים שלא היה להם היתר שהייה בישראל. כאשר הגיעו פקחים של התמ"ת מסר להם הנתבע שמדובר בפועלים של התובע ובשל כל הוא נקנס בסכום של 40,000 ₪. כמו כן התובע השאיר במקום חומרים וציוד בסכום של 19,800 ₪.

התובע טוען איפוא כי יתרת הסכום שהיה על הנתבע לשלם לו לפי ההסכמים היא 136,580 ₪ כאשר מפחיתים מסכום זה את העבודות שלא בוצעו מגיעים לסכום של 110,000 ₪ לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית בסך 48,518 ₪ וכן 40,000 ₪ בגין הקנס לתמ"ת ו- 30,000 ₪ פיצוי בגין הפרת ההסכם ובסה"כ 228,518 ₪.

הנתבע טוען כי לפי חוו"ד המצויה בידיו ואשר צורפה לכתב ההגנה היקף העבודות שביצע התובע עומד על סך של 69,470 ₪ בלבד בעוד שהתובע קיבל סך של 100,480 ₪ (כפי שהוא עצמו טען) לפיכך מי שנותר חייב הוא התובע לנתבע ולא ההיפך – בגין כך הגיש הנתבע תביעה שכנגד.

בתשובה לטענות התובע טוען הנתבע כי מדובר בדירה השייכת לביתו. ביתו הזמינה קבלנים לביצוע שיפוץ אך אלה עזבו את המקום לאחר מספר ימי עבודה ונותרו חייבים כספים לביתו. ביתו תבעה מהם כספים אילו וקיבלה נגדם פס"ד. הנתבע, שרצה לעזור לביתו, פנה לתובע שאותו הכיר מעבודות בניה שביצע בעירית ירושלים על מנת שהתובע ישלים את העבודה. התובע הגיע למקום העבודה, ראה את מה שיש לבצע וביקש עבור ביצוע עבודות אלה סכום של 130,000 ₪. התובע החל בביצוע העבודות. לאחר מספר ימי עבודה הודיע התובע לנתבע כי הוא לא מסוגל לבצע את העבודה המוסכמת לפיכך הוסכם כי התובע ימשיך לבצע את העבודה תמורת 300 ₪ ליום עבודה והנתבע יקנה את החומרים. התובע המשיך לעבוד עוד 20 יום ועזב. הנתבע טוען כי לא ביקש מהתובע ביצוע כל עבודה נוספת שכן התובע לא השלים את העבודה הראשונית המוסכמת. הנתבע מכחיש גם את טענת התובע בקשר לעבודות שביצע שכן לטענת הנתבע, התובע כלל בעבודות שביצע גם עבודות שבוצעו על ידי אחרים למשל עבודות חשמל, עבודות להעברת בור הביוב ומיכל הסולר ועבודות חיזוקים בוצעו על ידי בעלי מלאכה אחרים שהנתבע צרף אישורים שלהם.

הנתבע הכחיש גם את עבודות הגדר הנטענות וכן את העבודה הנוספת הנטענת של עמודי תמיכה. הנתבע הכחיש גם את טענת התובע לפיה הוא השאיר במקום חומרי בניה, לטענת הנתבע מדובר בחומרים שאותם הוא רכש. לא נשארו גם כלי עבודה של התובע.

הנתבע טען עוד כי לאחר שהתובע הפסיק לעבוד הוא הגיע עם פועלים שלו על מנת להפריע לנתבע בהמשך העבודות. הנתבע הזמין משטרה ואז טען התובע שמדובר בעובדים של הנתבע. השוטרים גילו שהתובע שקר ובעקבות כך הוא נקנס על ידי פקחי התמ"ת. הנתבע טוען כי בהמלצת השוטרים הוא הוציא צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת נגד התובע.

הנתבע כאמור הגיש תביעה שכנגד נגד התובע בגין הסכום שהוא שילם לו העולה על ערך העבודות שביצע התובע עבורו.

התביעה שכנגד הוגשה על סך של 150,470 ₪ הנובעים מסכום של 31,010 ₪ ששולמו ביתר (ביצוע עבודות בערך של 69,470 ₪ לפי חוו"ד, כנגד תשלום של 100,480 ₪). הנתבע טוען כי כתוצאה מעבודה לקויה שביצע התובע חדרה רטיבות לדירה. עלות תיקון המחדל הוא 6,960 ₪ לפי חוו"ד שהומצאה. לטענת הנתבע הרטיבות שחדרה גרמה לנזקים לקירות ולריהוט ולפיכך הוא תבע 70,000 ₪ הכוללים גם פיצוי בשל עגמת נפש. תביעתו של הנתבע הינה איפוא 31,010 ₪ סכום ששולם ביתר 2,500 ₪ עלות חוו"ד, 6,960 ₪ עלות תיקון הרטיבות, 70,000 ₪ פיצוי על נזקים כלכליים ועגמת נפש ו- 40,000 ₪ פיצוי על הפרת החוזה.

התובע הגיש כתב הגנה לתביעה שכנגד בה הכחיש את כל טענות הנתבע וחזר על האמור בכתב התביעה.

בשבוע שלפני דיון ההוכחות ביקש התובע להמציא חוו"ד מטעמו. בהחלטתי מיום הדיון -27.9.12 - דחיתי את הבקשה לצרוף חווה"ד מהטעמים הנקובים באותה החלטה.

העידו בפני המומחה מטעם הנתבע (אשר העיד בהסכמת הצדדים לפני בעלי הדין והעדים האחרים) כמו כן העידו בעלי הדין וכן מטעם הנתבע השכן- שמיכל הסולר שלא הוזז והצדדים חלקו מי ביצע עבודה זאת- והחשמלאי אשר ביצע את עבודות החשמל בדירה.

מעדותו של התובע עולה כי ישנם עדים שיכולים היו לתמוך בטענות התובע אך אילו לא הובאו להעיד. ראו למשל עדות התובע לענין העסקת העובדים הלא חוקיים (עמוד 8 שורה 6) בעל המכולת הנטען לא הובא לעדות. כמו כן הפועלים שהעסיק התובע לא הובאו לעדות. בנוסף העדים שרכשו מהנתבע את הציוד והסחורה שנשארה לא הובאו לעדות למרות שזהותם ידועה לתובע (עמוד 8 שורות 19 – 16). בנוסף לאמור התובע לא יכול היה להמציא קבלה כלשהי על ציוד שרכש, כאשר טענת הנתבע היא כי הוא רכש את הציוד (עמוד 8 שורות 30 – 28 ועמוד 9 שורות 3 – 1 ) יש לציין כי גם את הקבלה שיש לו הוא לא צרף.

בנוסף לאמור, התובע לא המציא כל חוו"ד לגבי היקף העבודות שביצע בניגוד לנתבע שהמציא חוו"ד כאמור.

בנוסף לאמור, בעדות התובע התגלתה סתירה לענין הסכומים שקיבל מהנתבע בתצהיר ובתביעה טען שקיבל 100,480 ₪ ואילו בחקירה העיד שקיבל 95,000 ₪ (עמוד 9 שורה 20).

בנוסף לאמור כל העיסקה בין הצדדים לא נעשתה בכתב ולפיכך לא ניתן לפי העדויות הסותרות, כאשר אף צד אינו מביא תמיכה לטענותיו בענין זה, לקבוע מה היה היקף העבודות המוסכם והאם היתה או לא היתה הסכמה לענין עבודות נוספות. כמו כן לא ניתן לקבוע בבירור האם הצדדים סיכמו על תשלום מוסכם לעבודה מוסכמת, כפי שטוען התובע, או תשלום לפי יום עבודה כפי שטוען הנתבע.

בנסיבות האמורות ובהעדר חוו"ד מטעם התובע על היקף העבודות שהוא ביצע ניתן לאמר בבירור שהתובע לא הצליח להוכיח את תביעתו, לא לענין היקף העבודה המוסכמת, לא לענין היקף העבודות הנוספות, ככל שהיו, לא לענין היקף העבודות שביצע בפועל ולא לענין חומרי הבניה והציוד שהשאיר ולפיכך יש לדחות את תביעתו של התובע כתביעה שלא הוכחה.