משמורת קטינה, הסדרי ראיה והגירה

בפנינו תביעת גירושין שהגיש הבעל, ובכרוך לה מזונות החזקת ילדים והסדרי ראיה.

בדיון הופיעו הבעל ואביו, האישה ואמה וב"כ דאז, עו"ד מיכל אופיר, ועו"ד קרוב משפחה.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 6.7.2009 ולהם נולדה בת בשם ק' נ' תאריך לידה 23.11.2009.

תביעת הגירושין

מכיוון ששני הצדדים רוצים להתגרש זה מזה, הרי שבתיק הגירושין יש למעשה הסכמה לגירושין והדיון בתביעה מתייתר. ביה"ד ייתן בעניין זה פס"ד לגירושין.

החזקת הילדה

סלע המחלוקת בין בני הזוג הוא עניין משמורת הקטינה.

המחלוקת בין הצדדים נוצרה משום שהאישה הודיעה כי בתכניתה לעזוב את הארץ ולהגר לתאילנד, דבר שבאופן אוטומטי יגרום שהבעל האב יהיה מנותק מהילדה.

האישה רוצה את המשמורת על הקטינה והצהירה כי היא מתחייבת להגיע פעם אחת בשנה כדי שיוכל האב לראות את בתו וגם מוכנה להשתתף במחצית מהוצאות נסיעה של הבעל פעם בשנה לתאילנד.

הבעל מתנגד לכך בתוקף וטוען כי אם האישה עומדת על תכניתה להגר לתאילנד, אין הוא מוכן למצב כזה שיראה את בתו רק פעם בשנה שבכך הוא למעשה מאבד את בתו. לכן הוא תובע שבמקרה כזה תהיה משמורת הבת אצלו והוא יכול לגדלה וגם יתאים את סדרי עבודתו הכול כדי שיוכל לגדל את הילדה בעצמו.

תסקיר

על פי הוראת ביה"ד הרבני נערך תסקיר ע"י המחלקה לשירותים חברתיים של המועצה האזורית גזר. התסקיר נערך ע"י הגב' כהן אזולאי חגית עו"ס בכירה ופקידת סעד לסדר דין. יצוין כי התסקיר נערך בצורה יסודית וכלל שתי פגישות עם האב, שלוש פגישות עם האם. נערכה תצפית של פק"ס במפגשי האב וביתו, ונעשתה התייעצות עם פקיד הסעד המחוזי.

בסיכומו של דבר הגיעה פקידת הסעד למסקנות ברורות לפיהם אין מקום להטיל מגבלות על הסדרי ראיה של האב עם בתו ויש ליתן לאב הזדמנות לבנות את הקשר עם הבת. פקידת הסעד הציעה לצורך כך הדרגתיות בביצוע הסדרי הראיה תוך שהיא קובעת ארבעה שלבים עד להגעה של הסדרי ראיה הכוללים לינה.

הכרעת הדין

בפני ביה"ד עומדת להכרעה שאלת משמורת הילדה.

הספק בעניין זה הוא על עיקר הבסיס להלכות משמורת והחזקת הבת כפי שנקבע בהלכה. מחד, עומדת בפנינו אותה הלכה יסודית שהנחוה חז"ל "הבת אצל אימה לעולם", אך מנגד עומדת השאלה עד איזה גבול יש בידינו להפעיל הלכה זו. האם יש לנהוג על פי כלל זה גם אם דבר זה יגרום לביטול האפשרות להסדרי ראיה של האבא ובפועל לניתוקו מהבת.

השאלה יכולה לבוא לידי דיון החל משינוי מקום המגורים של האם מעיר לעיר אך ביתר תוקף תועלה השאלה כאשר האם רוצה לעקור לארץ אחרת. יש ליתן את הדעת על כך שבמידה וההלכה של הבת אצל אימה תהיה תקפה רק לאותה עיר ו/או אותה ארץ שבני הזוג חיו בעבר ערב הגירושין, נמצא שבעצם אנו מטילים מעין צו הגבלה על חופש מגוריה של האישה וקושרים אותה למגורים במקום מסוים.

השאלה העומדת ברקע היא מהות המושג "משמורת" הילדים מנקודת השקפתה של ההלכה.

האם היא חלק מ"זכויות" האב ו/או האם, או שעניינה "נטו" שאלה מקצועית שעלינו לפותרה ולבחון מה טוב לילדים, לחינוכם ולהתפתחותם הן הנפשית והן הגופנית.