משכונית נ.ס (2005) בע"מ נ' מלכה-רונן

פסק דין

1. תביעה שראשיתה בבקשה לביצוע שטר ע"ס 28,875 ₪ כנגד מושכת השטר , עו"ד טלי רונן (להלן: "רונן"). את ההמחאה משכה רונן לפקודת קבלן, מר אבו חאטום גי'האד (להלן: "הקבלן"). האחרון סיחר ההמחאה לתובעת, חברת "משכונית". ההמחאה לא נפרעה שכן בוטלה ע"י רונן. בהתנגדות שהגישה רונן לבקשה לביצוע טענה היא לכישלון תמורה מלא, מכיוון שהעבודה שבגינה נמסר לקבלן השיק, לא בוצעה. ביום 14.11.07 ניתנה החלטת הרשם רובס (כתוארו אז) מיום 14.11.07, לפיה השטר סחיר. אולם, נקבע שמאחר ורונן טענה לכישלון תמורה מלא עם הצד הקרוב לעסקה (קרי הקבלן), על אוחז השטר (משכונית) להוכיח אחיזתה בשטר כשורה. לאחר העברת הדיון לבימ"ש השלום, שלחה עו"ד רונן הודעת צד ג' לקבלן, לפיה במידה ותחויב בסכום השטר, יהיה על הקבלן לשפותה על הסכומים ששילמה לאור כשלון התמורה. בתגובה הגיש הקבלן כתב תביעה שכנגד (בהודעה) בסכום של 298,837 ₪ בטענה כי בנוסף לשטר האמור, חייבת לו רונן סכומים נוספים בגין עבודות נוספות שביצע ועליהן לא קיבל תשלום. כך, נטען כי הקבלן ביצע עבודות בסכום של 467,500 ₪, כאשר שולם לו סכום של 230,650 ₪ בלבד. לאחר קיזוז מוסכם בסך 92,680 ₪ נותר הסכום לתשלום כאמור. בתגובה, הגישה רונן כתב הגנה ותביעה שכנגד כלפי הקבלן ע"ס 249,896 ₪ בגין עבודות שהקבלן לא ביצע אך כן קיבל תשלום עבורן, ליקויי בנייה שנמצאו בבית, והוצאות נוספות שנגרמו לה בשל עזיבת הקבלן את האתר. כך התגלגלה תביעה לביצוע שטר בסכום לא גבוה שהגישה משכונית , לזירת התגוששות ארוכה שעיקרה בין הקבלן לרונן.

2. מטעם משכונית הוגש תצהיר של מר נתי סולימאן, מנהל החברה (ת/3). הקבלן הגיש תצהיר מטעמו (ת/4), וכן את תצהירו של מר טוני זינאתי, החשמלאי שעבד מטעמו (ת/1) ואת תצהירו של מר ג'רוס חנא, קבלן הטיח (ת/2). רונן מצידה הגישה תצהיר (נ/20) ותצהיר משלים (נ/21) וכן תצהירו של המפקח מטעם רונן, מר צ'יקי צ'רבינסקי (נ/19). בנוסף מונה בהסכמה מומחה מטעם ביהמ"ש – המהנדס מר יוסי לזר (חווה"ד סומנה ת/5). חוו"ד נוספת הוגשה מטעם מומחה לזיהוי כתב יד שמונה על ידי בשלב דיוני מתקדם (לאור התכחשות של הקבלן לעת חקירתו הנגדית, לכך שחתימתו היא זו שמתנוססת על מסמכים שהגישה רונן).

גרסת משכונית

3. ביום 24.11.06 הגיע הקבלן לחברת משכונית עם ההמחאה המעותדת שנתנה לו רונן , שזמן פירעונה הנקוב 10.2.07, על סך 28,875 ₪ וביקש לנכותה (נספח א' לתצהיר סולימן). כך נעשה. על גבי ההמחאה נרשם בדפוס "שלמו ל..." והוסף בכתב יד "פק' אבו חאטום ג'יאהד". לטענת משכונית, תוספת זו אינה מעלה או מורידה מסחרות השטר שכן עם הכיתוב "לפק'" ובלי- משמעותו זהה- היינו כי השטר סחיר (למעשה עוד בהחלטת הרשם הוכרע שהשטר סחיר, ולא ניתנה רשות להתגונן בטענה זו אלא ביתר טענותיה של רונן – הערה שלי י.פ). הקבלן הסב את השיק למשכונית וחתם בגב ההמחאה, ובתמורה שילמה לו משכונית סכום של 26,500 ₪, והוציאה קבלה וחשבונית מס בגין העמלה שנגבתה (נספחים ב' וג' לתצהיר סולימן). לאור כל האמור, הרי שהשטר תקין ובר פירעון. בחקירתו הנגדית העיד סולימאן כי לא בדק האם השיק מזויף או גנוב היות והכיר את הקבלן (עמ' 24 לפר'). כמו כן טען כי לרוב הוא תובע את מושך השיק, ורק אם הוא לא מצליח בגביה, הוא פונה למוטב- במקרה זה הקבלן (עמ' 25-26 לפר'). לכן החתים את הקבלן בגב השיק. די בטענות אלו, לגרסת משכונית, כדי לקבל את התביעה השטרית, ולדחות את ההתנגדות לביצוע שטר. יצוין כי אכן מעשה שבשגרה הנו שהאוחז בשטר, שקיבל אותו כנסב מן הנפרע – תובע את המושך. עוד אציין כי תמיהתה של רונן בחקירה על כך שנתבעה בתביעה שטרית חלף הקבלן היתה תמוהה כשלעצמה, ואם לא חפצה שיסוחר השטר, יכולה היתה להגביל סחרותו על ידי כיתוב "למוטב בלבד".

גרסת רונן

4. גרסתה של רונן עוסקת רובה ככולה בתיאור ההתקשרות מול הקבלן , כישלון התמורה והנזק שנטען שהסב לה הקבלן. רונן פירטה כי בשנת 2006 החליטה לחדש את עבודות הבניה בבית אשר החלה לבנות 12 שנה קודם לכן בשכונת דניה בחיפה , ולשם כך פנתה לאדריכלית הגב' יעל דיילס- בכר על מנת שתכין תוכניות עדכניות לעיצוב הבית. לאחר מכן יצרה קשר עם הקבלן, אותו הכירה דרך אביה, והשניים ערכו מספר פגישות מקדמיות.

יצוין כבר כעת: פרויקטים של בניה או שיפוץ נרחב כוללים פרטים מרובים, והתאמות שבדרך. מציאות ידועה אפוא הנה שלא אחת, לא כל נקודה או שינוי "שלאורך הדרך" זוכים לעיגון כתוב בחתימת הצדדים. אולם עדיין, בשים לב להיקף העבודה בענייננו (שיפוץ לא של כמה עשרות אלפי ₪ בודדים אלא שיפוץ נרחב), "חטאו" שני הצדדים כאחד בהתנהלות לא מאורגנת לחלוטין מבחינת העלאת ההסכמות הבסיסיות על הכתב באופן מסודר. התנהלות זו פתחה פתח לא אכזב למחלוקות עתידיות בדבר תוכן הסיכומים וזהות המפר, ותרמה כמובן בתורה אף לסרבול ניכר של הבירור הראייתי. בין השניים לא נחתם עובר לתחילת העבודה הסכם או זיכרון דברים שיגדיר מהן העבודות ומועדי הביצוע, לא טופס הזמנת עבודה ואפילו לא כתב כמויות.

באשר לתנאי התשלום, לטענת רונן סוכם שהקבלן יקבל שכרו בסיום כל שלב עבודה, עבור אותו שלב. לדבריה, סוכם גם שהקבלן יבצע את כל העבודות, לרבות עבודות גמר, עד למסירת החזקה בבית, כך שעם סיום העבודות תוכל רונן לעזוב את הדירה השכורה בה התגוררה אותה עת. הקבלן החל בעבודתו במהלך יוני 2006, כאשר מפעם לפעם היה מגיע למשרדה של רונן לפגישות מעקב וקבלת תשלום. רונן מודה כי אין בידיה אסמכתאות לתשלומים שבוצעו מלבד ספחי שיקים, אך טענה כי ניהלה תיקי מעקב על כל העבודות שבוצעו וכן מחברת מעקב בה רשמה את כל התשלומים ששולמו לקבלן ולבעלי המקצוע הנוספים (עמ' 53 לפר'). אותה מחברת הוגשה אך משקלה נמוך ביותר מטבע הדברים, בהיותה רישום עצמי פנימי של בעל דין מעוניין לצרכי מעקב של עצמו. כאשר אותו רישום נותר בחזקתו והוגש אך בשלב מאוחר לעת ההתדיינות, כאשר הסכסוך בעיצומו.

5. רונן מוסיפה כי במועד מאוחר יותר להתקשרות, במהלך חודש יולי 2006, נתן לה הקבלן מסמך שכותרתו "הצעת מחיר". למרות הכותרת היא מדגישה, שמדובר ברשימת עלויות כללית בלבד שנועדה למעשה לסייע בקבלת משכנתא למימון הבניה (נספח א' לתצהיר הקבלן). מסמך זה מציין את כל העבודות הנדרשות בבית, ולא רק אלו עליהן אחראי הקבלן, כגון עבודות נגרות, מסגרות, מדרכות, אבני שפה, כלים סניטריים, עבודות אלומיניום ועוד. במסגרת העבודות המנויות בהצעת המחיר: (1) הריסות ובניה כולל פינוי- 45,000 ₪; (2) עבודות חשמל כולל אביזרי גוויס ותלת פאזי- 70,000 ₪; (3) עבודות אינסטלציה כולל התקנת כלים סניטריים- 45,000 ₪; (4) עבודות טיח פנים כולל טיח "ווגה" ע"ג קירות חוץ- 35,000 ₪; (5) עבודות בטון ובניה בפיתוח לרבות קירות, שבילים, משטחים ומעקות- 60,000 ₪; (6) הספקת אדמה גננית- 19,000 ₪; (7) ניקוי המגרש לרבות פינוי פסולת הבניה כולל טרקטור- 10,000 ₪; (8) עבודות ריצוף וחיפוי חדרי רחצה- 70,000 ₪; (9) חיפוי ע"ג הבנין בכורכר כולל מסגרות סביב החלונות לפי תוכנית האדריכל כולל חומר- 125,000 ₪; (10) עבודות רעפים כולל כל החומרים הדרושים- 20,000 ₪; (11) נגרות בניין (דלתות פנים) כולל דלת כניסה ראשית- 50,000 ₪; (12) עבודות מסגרות כולל צבע- 50,000 ₪; (13) עבודות גינון כולל מסלעות ופיזור אדמה- 50,000 ₪; (14) אבנים משתלבות כולל מדרכות, אבני שפה ואבני גן- 50,000 ₪; (15) הספקת כלים סניטריים כולל ברזים, אסלות וכיורים- 150,000 ₪; (16) עבודות איטום- 15,000 ₪; (17) עבודות צבע כולל שפכטל וצבע סופרקריל- 35,000 ₪;

(18) עבודות קרצוף והברקה- 15,000 ₪; (19) עבודות אלומיניום לפי מפרט- 90,000 ₪; (20) מיזוג אוויר- 75,000 ₪; (21) מערכת שאב-רב- 11,000 ₪; (22) טיח שליכט צבעוני לפי אדריכל- 20,000 ₪.

סה"כ כולל מע"מ- 1,282,050 ₪. כאשר מתוך הצעת המחיר, היה אמור הקבלן לבצע את סעיפים 1-8, 10 ו-16 בלבד, היינו בעלות של 389,000 ₪.

6. ואולם, כבר במהלך חודש אוקטובר 2006 החל הקבלן להפר את התחייבויותיו, חדל מלהגיע לאתר וחדל לשלם לעובדיו משכורותיהם. רונן טוענת שהדבר היה לאור פרויקט נוסף שנטל על עצמו הקבלן במקביל, וכן לאור היקלעותו לקשיים כלכליים. בעקבות זאת הואט קצב הבניה באופן משמעותי. להמחשת הדברים מפנה רונן לכך שהקבלן לא שילם שכרו של חשמלאי שעבד באתר, מר זינאתי. זאת למרות שאת התשלום בגין עבודות החשמל, בסך 70,000 ₪ שילמה לקבלן במלואו עוד לפני תחילת העבודות. לאור האמור נאלצה רונן לשלם לחשמלאי במישרין על מנת שישלים את העבודה והעבירה לחשבון המשכנתא שלו סכום של 16,000 ₪. בנוסף מציינת רונן כי לאחר התשלום דרש הקבלן סכום נוסף של 7,000 ₪ בגין שינויים שנאלץ לעשות לאור תוכנית האדריכלית, כך שבסה"כ שולם לו כאן סכום של 77,000 ₪.

כמו כן, במהלך ההתקשרות, ערכו הצדדים ביניהם "מסמך התחשבנות" שכותרתו "פירוט עבודות הפיתוח (ע"י ג'יאהד)" (נספח ג' לתצהיר הקבלן). על בסיס מסמך זה מבסס הקבלן את תביעתו לכספים שלא שולמו ולעבודות שהיה צריך לבצע, כאשר יודגש כי שני הצדדים חתומים ומודים בקיומו של מסמך זה. אלא שלטענת רונן המדובר במסמך אשר הוכתב ע"י הקבלן למזכירתה, שלא בנוכחותה, וכי בנוסף קיימות לו מספר גרסאות נוספות המצויות במשרדה. לטענתה, רק בהתחלה נעשתה ההתחשבנות ביניהם על פי המחירים הנקובים בנספח א' לתצהיר הקבלן, אך בשלב מאוחר שינה אותו ללא ידיעתה ומבלי שתשים לב. חשוב לציין כי שני המסמכים הנ"ל דומים במהותם, למעט הפרשי סכומים מועטים ומספר עבודות נוספות. על פי מסמך ההתחשבנות האמור, מצוין כי בבית בוצעו: עבודות הריסה ובניה- 40,000 ₪; שלד- 60,000 ₪; חשמל+ אזעקות (טוני)- 77,000 ₪; אינסטלציה- 45,000 ₪; טיח- 30,000 ₪; אדמת גינון- 19,000 ₪; טרקטור- 6,000 ₪; שליכט צבעוני- 20,000 ₪, רעפים- 20,000 ₪; פינוי פסולת בנין- 4,000 ₪; עבודות איטום (מרפסות, אמבטיות כולל מנע)- 10,000 ₪; רצף- 70,000 ש"ח; סומסום+ חומר שחור (מלט, חול וכו')- 15,000 ₪. סה"כ 416,000 ₪, כאשר עד אותו מועד שולם סכום של 230,650 ₪. נותרה יתרה לתשלום בסך 185,350 ₪ (לא כולל מע"מ). בנוסף, יש להוסיף מע"מ בסך 9,200 ₪ בגין חשבוניות שיצאו על סך 27,000 ₪ ו-40,000 ₪. סה"כ 194,550 ₪. מסכום זה יש לנכות 10,000 ₪ (תמורת טיפול משפטי בתביעה עבור הקבלן כולל מע"מ, היינו טענת קיזוז בסכום קצוב) ו-16,000 ₪ (תשלום לזינאתי- משכנתא) - ובסה"כ הועמדה היתרה לתשלום במסמך ההתחשבנות על 168,550 ₪. בתחתית המסמך נרשם בכתב יד כי שולם סכום של 13,550 ₪ ולכן היתרה עומדת על 150,000 ₪. על בסיס התחשבנות זו מסרה רונן לקבלן את 3 השיקים המעותדים על סך 23,100 ₪ כל אחד. אחד מהם לדבריה השיב הקבלן לידיה, ועל השניים האחרים הוציא קבלה. שיק רביעי שמסרה לקבלן הנו כאמור על סך 28875 ₪, שסוחר למשכונית, וגם בגינו הוציא הקבלן קבלה (ראה פירוט להלן בסע' 7).

לטענת רונן, רק בשלב מאוחר יותר הבחינה כי בנספח ג' צצה דרישה לתשלום עבור "שלד" בסך 60,000 ₪- אשר לא סוכמה מעולם, ולפיכך טענה כי במידה והיא אכן חתומה על מסמך זה, הרי שמדובר בטעות (עמ' 54 לפר'). כמו כן טוענת רונן כי מסמך זה אינו משקף את המצב בפועל, היות והוא מניח כי כל העבודות המצוינות בו יושלמו ע"י הקבלן והדבר כאמור- לא קרה. מידי פעם, כאשר היה מגיע הקבלן למשרדה של רונן, היתה נערכת התחשבנות עדכנית על גבי אותו מסמך, והקבלן היה מאשר על גביו קבלת הכספים ששולמו לו.

7. לערך באותה תקופה הודיע הקבלן לרונן כי לא יוכל להמשיך לעבוד במתכונת התשלומים לאחר ביצוע העבודה ודרש לקבל שיקים מעותדים עבור עבודות שטרם בוצעו. לפיכך, מסרה לו רונן 3 שיקים מעותדים (אשר בוטלו בשלב מאוחר יותר), לפקודת המוטב בלבד. מאוחר יותר שב הקבלן למשרדה ודרש לתקנם כך שתרשם המילה "לפק'" ולא "ל"- לצורך הפקדת השיקים לביטחון. רונן עשתה כן, אך הדגישה בפניו כי אין לסחר את השיקים או להסבם לאחר. לגבי השיק נשוא התובענה- במקרה זה סירבה רונן לחתום על גבי השיק ליד המילה "לפק'" שהוספה בכתב יד, מאחר והקבלן טרם נתן לה תמורה כלשהי בעבור שיקים אחרים שהיו בידו. רונן מדגישה, כי 4 השיקים לא נמסרו באותו מועד: בחודש אוקטובר 2006 נמסרו לקבלן (בשני מועדים) 3 השיקים האמורים ע"ס 23100 ₪ כל אחד, עבור עבודה עתידית, ובגינם הוציא לה הקבלן קבלה חלקית - עבור שני שיקים. השיק השלישי, המעותד ליום 10.01.07, הוחזר לידיה ע"י הקבלן לאחר סיום העבודה. אותם 3 שיקים נמסרו לקבלן בטרם מסירת השיק נשוא תביעת משכונית, ומועד פירעונם קודם לשיק הנ"ל (שגם בגינו הוצאה לרונן חשבונית וקבלה). בגין כל 4 השיקים נתנה רונן הוראת ביטול לאור כישלון התמורה ועזיבת הקבלן את האתר.

8. כישלון התמורה הנטען הינו בעיקר אי השלמת הריצוף בחדרי האמבטיה בבית ואי השלמת הריצוף בחלק מהבית. ביתר פירוט טוענת רונן כי ביום 08.10.06 הזמין הקבלן את חומרי הגלם הדרושים לריצוף חדרי האמבטיה, ולאור זאת מסרה בידו את השיק נשוא התובענה (אשר היה אמור להיות התשלום עבור ביצוע עבודת הריצוף). ואולם, מכיוון שבשלב זה החלו כבר הבעיות עם הקבלן, רשמה רונן על השיק תאריך פירעון עתידי של למעלה מ-3 חודשים - המועד המשוער לסיום העבודות. חרף האמור, לא פעל הקבלן כדי למשוך לאתר את אריחי הקרמיקה והכלים הסניטריים שהוזמנו מחברת "טופולסקי" ונמנע מלשכור את שירותיהם של הרצפים שהיו אמורים לבצע את העבודות. כלומר, עוד עובר לסיחור השיק למשכונית ביום 24.11.06 הפר הקבלן את התחייבויותיו וידע כי לא ייתן תמורה עבור השיק, וזאת על אף שלא היתה באותו מועד כל יתרת חוב כלפיו שכן העבודות בגינן שולמו לו הכספים במלואם, טרם הושלמו. לאור האמור נאלצו בעלי מקצוע חליפיים להשלים את העבודה שהיה על הקבלן לבצע, ולא רק זו- אלא שהם אף נאלצו לתקן חלק מהעבודות שביצע. בסופו של דבר נכנסה רונן להתגורר בבית רק ביום 01.06.07, כאשר טופס 4 ניתן 10 ימים לאחר מכן.

9. טוענת רונן, כי לו היה הקבלן מבצע את העבודות להן התחייב, היה זכאי לתשלום בסך 389,000 ₪ כדלקמן:

א. הריסות ובניה כולל פינוי- 45,000 ₪; ב. עבודות חשמל כולל אביזרי גוויס ולוח תלת פאזי- 70,000 ₪; עבודות אינסטלציה כולל התקנת כלים סניטריים- 45,000 ₪; ד. עבודות טיח פנים כולל טיח "ווגה" ע"ג קירות חוץ- 35,000 ₪; ה. עבודות בטון ובניה בפיתוח לרבות קירות, שבילים, משטחים ומעקות- 60,000 ₪; ו. הספקת אדמה גננית- 19,000 ₪; ז. ניקוי המגרש לרבות פינוי פסולת הבניה כולל טרקטור- 10,000 ₪; ח. עבודות ריצוף וחיפוי חדרי רחצה- 70,000 ₪;

ט. עבודות רעפים כולל כל החומרים הדרושים- 20,000 ₪; י. עבודות איטום- 15,000 ₪.