משיח נ' קיי

החלטה

1. הובאה לפניי בקשה לביטול הסעדים הזמניים שניתנו במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד הנתבע לביצוע שיקים וזאת בטרם מסירת האזהרה לנתבע.

2. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים שטרם נדונה. משמוגשת התנגדות הופכת בקשת הביצוע לכתב תביעה בסדר דין מקוצר וההתנגדות לבקשת רשות להתגונן. כמו-כן, הסעדים שניתנו במסגרת תיק ההוצאה לפועל בטרם מסירת אזהרה לנתבע נבחנים כעת על-פי המבחנים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי. כמו-כן, משמוגשת בקשה לביטול הסעדים הזמניים הרי שחוזרים לדון בבקשה למתן הסעדים הזמניים מראשיתה ללא כל אפשרות להוסיף עליה דבר.

3. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועינתי בדבריהם הגעתי למסקנה שהתובע לא קיים את כל התנאים הדרושים למתן הסעדים הזמניים ומשום כך יש לבטל את הסעדים הזמניים שניתנו בתיק ההוצאה לפועל.

4. על-פי התנאי הראשון למתן סעד זמני נדרש התובע להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. התובע הציג את השיקים שמכוחם נפתח תיק ההוצאה לפועל ובכך הוא ביסס את קיום עילת התביעה נגד הנתבע. עילת התביעה במקרה זה היא השיקים שהוגשו לביצוע.

5. הנתבע ביקש לטעון טענות הגנה שונות כנגד השיקים אולם אין מקום בשלב זה של הדיון לדון בטענות ההגנה של הנתבע, אין לי את האפשרות והכלים לרדת לשורש הראיות של הצדדים ולדון בטענות ההגנה. טענות אלו אמורות להתברר בשלב מאוחר יותר של הדיון – בשלב ההוכחות. מה שעומד לפני היום להכרעה היא בקשתו של התובע להטלת העיקולים ולא טענות ההגנה של הנתבע.

6. יחד עם זאת, יכול הנתבע לנסות לטעת ספק, או ספק ניכר – לפי שיטת פוסקים מסוימים - בדבר צדקת התביעה. אולם הנתבע לא הצליח בשלב זה לטעת בלבי ספק בצדקת התביעה המבוססת לכאורה על שיקים שנמשכו על-ידו.

7. באשר לבקשת העיקול - הרי שלצורך מתן צו עיקול זמני על התובע להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום חשש סביר לכך שאם לא יינתן צו עיקול זמני תהא הכבדה על ביצוע פסק-הדין לכשיינתן, אם יינתן. התובע לא עמד בדרישה זו של התקנות. אמנם נגד הנתבע, שהינו עו"ד וותיק, הוגשו במהלך השנים תביעות אולם אלו הסתיימו זה מכבר. אמנם התובע טען שהוגשו תביעות נגד הנתבע אך לא טען שקיימים חובות לנתבע. הנתבע פעל נגד התביעות שהוגשו נגדו וככל שהיה צורך הוא שילם את מה שצריך.

העובדה שהנתבע משלם את מה שצריך מבטל את יסוד ההכבדה, שהרי יש בכך כדי להראות שלא תהיה הכבדה על ביצוע פסק-הדין אם יינתן.

גם בטענה שהנתבע הציע לשלם 3000 ₪ לחודש לסילוק החוב הנטען אין כדי לבסס את יסוד ההכבדה, אדרבא – היא מראה שהנתבע ישלם אם יידרש. כמו-כן, תשלום חודשי של 3,000 ₪ לחודש אינו סכום מבוטל ואינו מעיד על קשיים כלכליים של הנתבע, ההיפך הוא הנכון.

כמוכן, לא מצאתי בסיס לטענת המעילה שנטענה בסעיף 10 (ו) לתצהיר התובע. הטענה נטענה נגד הנתבע באופן כללי וללא ביסוס בראיות ואף לא בראיות מהימנות לכאורה ואיני מקבל אותה.

8.מאחר והתנאים למתן צו סעד זמני הינם מצטברים הרי משהתובע לא עמד באחד התנאים דין בקשתו להידחות. יחד עם זאת מצאתי לנכון להתייחס לתנאי נוסף הנדרש לצורך מתן סעד זמני והוא הצורך בבחינת מאזן הנוחות של שני הצדדים. במקרה זה הנזק שעלול להיגרם לנתבע במתן צו עיקול זמני גדול לאין שיעור מהנזק שעלול להיגרם לתובע אם לא יינתן צו עיקול זמני. מדובר בעו"ד פעיל המעסיק עובדים ומשרדו פעיל. מתן צו עיקול לרבות על חשבונות עסקיים וחשבונות פיקדונות של לקוחות עלול לגרום לקריסתו הכלכלית שלא לצורך כשבשלב זה מדובר בסעד זמני בלבד בטרם מתן פסק-דין לטובת התובע.

אין גם הצדקה להשאיר את עיקול המקרקעין משום שמלכתחילה אין מקום להשארת העיקול וכן משום שקיומו של עיקול יכול להיחשב עבור הנתבע כנקודה אדומה בעסקים שיש לו או בפעילות עסקית וכלכלית שיבקש לעשות. קיומו של צו עיקול בנסיבות המקרה דנן אינו מידתי ואין מקום לתוצאה הקשה שהוא עלו לגרום לנתבע.

9.באשר לבקשה לעיכוב יציאת הנתבע מהארץ - הרי שמעבר למה שציינתי לעיל, התובע לא הוכיח את יסוד העזיבה של הנתבע את הארץ. טענת הגירושין הפיקטיביים שהביא התובע נטענה ללא בסיס כלשהו. הנסיעה של הנתבע בחודש אוגוסט האחרון לחו"ל עם בני משפחתו מחזקת את הטענה שאין בסיס לטענת הגירושין ואין בה בסיס לכוונה לעזוב את הארץ.

כמו-כן, לא הוכח היסוד שהעזיבה היא לצמיתות או לתקופה ממושכת. נסיעה בקיץ עם המשפחה לחו"ל אינה מבססת את זאת. קבלת הצעת עבודה בחו"ל על-ידי אשת הנתבע אינה מצביעה על כוונת הנתבע עצמו לצאת לחו"ל לתקופה ממושכת או לצמיתות. בפרט שמדובר בנתבע שהינו עו"ד שמנהל משרד פעיל שאין סבירות לסגירת העסק וליציאה לחו"ל לצרכי עבודת אשתו.

10.כמו-כן, התובע לא הוכיח שקיים חשש להכבדה באופן ממשי, כדרישת תקנה 384 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, על קיום ההליך או ביצוע פסק-הדין. הנתבע מיוצג בידי עו"ד ואם לא ישוב לארץ, אם יצא כטענת התובע, הרי שיינתן נגדו פסק-דין בהיותו מיוצג. לא הובאו ראיות לכך שתהיה הכבדה על ביצוע פסק-הדין כתוצאה מיציאת הנתבע את הארץ, ככל שיצא אם בכלל.

11.מסקנת הדברים היא שהתובע לא עמד בתנאים המצטברים למתן הסעדים הזמניים ומשום כך אני מורה על ביטולם. בנסיבות המקרה אין הצדקה להטלת הסעדים הזמניים וניתן לברר את התביעה ללא סעדים זמניים.

12.אני מורה על ביטול העיקולים שהוטלו בתיק זה נגד הנתבע וכן אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן נגדו בתיק זה. הביטולים ייעשו בתיק ההוצאה לפועל שנפתח לביצוע השיקום נשוא תיק זה.

13.התובע ישלם לנתבע 4,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום ו' כסלו תש"ע, 23/11/2009 במעמד הנוכחים.