משטרת רחובות-שלוחת תביעות נ' דוד

גזר דין

כתב האישום

1.הנאשם הודה במסגרת הסדר בכתב אישום מתוקן בעבירות של סחר בסמים והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 24.4.09 הגיע הנאשם ברכב לחורשה ליד בית ספר, חפר והוציא שקית בה היה סם מסוג חשיש במשקל 200.28 גרם ברוטו. הנאשם הוציא מתוך השקית חתיכת סם במשקל 1.8 גרם נטו ויצא מהחורשה, ובהמשך, מסר את חתיכת הסם לאדם שהגיע למקום.

תסקירי שירות המבחן

2.במסגרת ההסדר בין הצדדים הנאשם נשלח לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, והוגשו בעניינו מספר תסקירים, והדיונים בבית המשפט נדחו מפעם לפעם עד לקבלת תסקיר סופי מטעם שירות המבחן.

3.מהתסקירים עולה כי לנאשם בעיות בריאותיות, הוא גדל בעזובה רגשית, בעל קשיים בתפקוד והעדר שמירה על יציבות תעסוקתית במהלך השנים, ומנהל אורח חיים שולי והתמכרותי מעל ל- 30 שנה.

שירות המבחן התרשם כי המוטיבציה של הנאשם לטיפול היא נמוכה, ולמרות הגעתו הרציפה לשיחות ומסירת בדיקות שתן, הוא אינו בשל לעבור לשלב טיפול מתקדם, מאחר שהוא עסוק ברתימת המערכת הטיפולית לצרכיו המשפטיים ומתקשה להכיר בהיותו מכור לסמים.

כמו כן, הנאשם מתקשה להודות בקשייו, מצמצם מהעבירות נשוא תיק זה ואינו מצביע על בעיה בניהול אורח חייו, אף שהסמים הינם חלק מאורח חייו השולי.

לאור זאת, הטיפול בנאשם במסגרת היחידה לטיפול בנפגעי סמים הופסק בחודש אוגוסט, תוך שניתנה לנאשם אפשרות להמשיך למסור בדיקות שתן עד למועד הדיון.

שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, וציין כי הוא סבור שהפעלת המאסר על תנאי באופן שירוצה בעבודות שירות, יהיה בה כדי להציב לנאשם גבול ברור.

טיעוני הצדדים לעונש

4.ב"כ המאשימה טענה, כי הנאשם עבר עבירות סמים חמורות, שהעונש הקבוע בצדן בחוק הוא עונש מאסר לתקופה ארוכה. הצורך להילחם בעבירות הסמים, ובפרט בהפצת הסמים, מחייב הטלת ענישה חמורה תוך מתן משקל משמעותי לאינטרס הציבורי, והפנתה לפסיקה בעבירות סמים (רע"פ 4033/04 אליאס אנואר נ' מדינת ישראל; רע"פ 6198/07 עדנאן שוקרי עלקם נ' מדינת ישראל; ת"פ (מרכז) 16821-07-09 מדינת ישראל נ' מחמד זייתון; ת"פ (חיפה) 18593-0109 מדינת ישראל נ' אחמד דגש).

ב"כ המאשימה טענה, כי לנאשם עבר פלילי מכביד, הוא חזר והסתבך עם החוק פעם אחר פעם, ותלוי ועומד נגדו מאסר מותנה בן 6 חודשים שלא הרתיעו.

לטענת ב"כ המאשימה, חומרה יתרה יש לייחס לעובדה שהנאשם החזיק את הסמים בסמוך לבית ספר.

ב"כ המאשימה טענה, כי אין שינוי בנסיבותיו האישיות ובמצבו הרפואי הבעייתי של הנאשם וכך היה גם בעת ביצוע העבירות נשוא תיק זה וכך היה גם בעת שהנאשם נדון בעבר.

בית המשפט והתביעה הלכו לקראת הנאשם פעם אחר פעם, אך הוא לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו. גם מתסקירי שירות המבחן עולים הדברים האמורים, אך המלצת שירות המבחן אינה הולמת את חומרת העבירות, את עברו של הנאשם ואת האמור בתסקירים.

ב"כ המאשימה עתרה להטלת עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל, הפעלת המאסר המותנה במצטבר, הטלת מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי.

5.ב"כ הנאשם טען כי קיימים נימוקים רבים לקולא המצדיקים כי בית המשפט ילך לקראת הנאשם ויאמץ את המלצת שירות המבחן, כך שיוכל לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות ולא מאחורי סורג ובריח.

הנימוקים לקולא כוללים את העובדה שהנאשם שהה חודש וחצי במעצר, ולאחר מכן, שהה בתנאים מגבילים תקופה משמעותית, ובבית אחר שאינו ביתו, עובדה שהקשתה עליו מאד.