משטרת מרחב חוף / מטה מרחב חוף - חיפה נ' שיטרית

החלטה

בפניי בקשת המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב ב-5 ימים לשם הגשת כתב אישום נגדו. המבקשת הגישה הצהרת תובע (ת/1), והבקשה הינה בקשה מכוח סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).

ב"כ המשיב התנגד לבקשה. ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ואף מסר כי בכוונתו להודות בעובדות כתב האישום לכשיוגש, אלא שטען כי חובתו של בית המשפט לבחון התאמתה של חלופת מעצר הולמת כבר בשלב זה. חלופת המעצר שהוצעה הינה במעצר בית מלא בפיקוחם של אביו ואמו ובאיזוק אלקטרוני.

ההלכה הפסוקה לעניין מעצר לאחר הצהרת תובע קובעת כי בשלב זה על התביעה להציג עוגן ראייתי לכאורי ועילת מעצר לכאורית, אשר רמתם פחותה מאלה הנדרשים בשלב המעצר עד תום ההליכים. בית המשפט אף מצווה לבחון האם קיימת חלופת מעצר הולמת, אלא שגם בחינה זו אינה זהה לבחינה המבוצעת בשלב המעצר עד תום ההליכים, אלא פחותה ממנה (ראה: בש"פ 941/08 וייספיש נ' מ"י (4.2.08); בש"פ 6829/07 מ"י נ' פרנקל (9.8.07)).

כאמור, אין חולק במקרה זה על קיומן של ראיות לכאורה.

אף עילת מעצר לכאורית מתקיימת בענייננו, דהיינו עילת המסוכנות, וזאת לנוכח העובדה שמדובר בעבירות רבות, אשר בוצעו בשיטתיות, בתחכום, ובהיקף נרחב, כפי שמלמד חומר החקירה. בנוסף, למשיב הרשעה בעבירות דומות בארה"ב, בגינה אף ריצה עונש מאסר, כך למדנו מעדות אביו בפניי.

שמעתי את עדות המפקחים המוצעים ולא מצאתי כי ניתן לקבוע על פניו בשלב זה כי הועלתה חלופת מעצר הולמת וראויה. מעדויות שני ההורים עולה כי לא הבינו עד תום את חובת הפיקוח, כי עליהם לעבוד לפרנסתם, ולא גיבשו ביניהם חלופה מסודרת של פיקוח על המשיב. כל אחד מן ההורים הציע לשלב מפקחים נוספים, אשר לא הובאו בפניי, והאב אף הציע לקחת את המשיב עמו לעבודה. בנסיבות אלה, לא אוכל לקבוע כי חלופת המעצר שהוצגה הינה חלופה מסודרת ומגובשת עד תום, ומאפשרת איון המסוכנות הנשקפת מן המשיב.

אשר על כן, ולאור חומר החקירה הרב, סבורה אני כי יש להיעתר לבקשה במלואה, ולכן הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד יום 31.7.11 בשעה 12:00.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ה תמוז תשע"א, 27/07/2011 במעמד הנוכחים.

מעין צור, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: