משטרת להב נ' הימן

החלטה

1.בפני בקשת הנאשמת, בקשה אשר הועלתה כטענה מקדמית, ובה מתבקש בית-משפט להורות על ביטול כתב האישום מחמת ההתיישנות.

2.ביום 7.9.09 הוגש כתב אישום כנגד הנאשמת המייחס לה ביצוע עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיף 415 + 25 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין, אשר בוצעו עפ"י האמור בכתב האישום ביום 3.7.03.

3.עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 3.7.03 הגישה הנאשמת תביעה לדמי לידה למוסד לביטוח לאומי בצירוף 8 תלושי שכר. הנאשמת הצהירה בתביעתה ובמכתב מיום 4.8.03 לביטוח לאומי, כי בין התאריכים 7.8.02 – 31.5.03 היא עבדה כקופאית בחנות "גן פרי וירק" שבבעלות אילנית ואילן ממן. הנאשמת הצהירה את האמור לעיל ביודעה כי הדברים אינם נכונים, מאחר ולא עבדה בתקופה זו בעסק, וכן כי התלושים זויפו. בכך יצרה הנאשמת מצג שווא אשר בהסתמכה עליו ניסתה לקבל במרמה מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה.

4.בישיבת יום 2.11.09 העלתה ב"כ הנאשמת טענה כי יש לבטל את כתב האישום כנגד הנאשמת מחמת התיישנות, וזאת מן הנימוקים הבאים:

א.כתב האישום מייחס לנאשמת עבירות מסוג עוון שתקופת התיישנות עליהן הינה 5 שנים.

ב.עפ"י האמור בכתב האישום, העבירות המיוחסות לנאשמת בוצעו בשנת 2003 ואילו כתב האישום כנגד הנאשמת הוגש כעבור כ- 6 שנים, היינו: ביום 7.9.09. לפיכך, לטענת ב"כ הנאשמת, יש להורות על ביטול כתב האישום מחמת התיישנות.

5.ב"כ המאשימה בתגובתו, מבקש לדחות את בקשת הנאשמת וזאת מן הנימוקים הבאים:

א.לטענת ב"כ המאשימה, ביום 3.1.05 וביום 21.8.06 נחקרה העדה העיקרית בתיק, הגב' אילנית ממן, אשר היתה מעסיקתה של הנאשמת במועדים הרלבנטיים לכתב האישום.  

ב.לטענת ב"כ המאשימה, יש בכוחן של שתי הודעות אלו אשר נגבו מעדה עיקרית בתיק, להפסיק את מרוץ ההתיישנות כנדרש בחוק.

6.העבירות בהן מואשמת הנאשמת הן מסוג עוון, וסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") קובע, כי אין להעמיד אדם לדין בשל עבירת עוון אם מיום ביצועה עברו 5 שנים, וס"ק (ג) קובע:

"בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה ...".

7.השאלה שבמחלוקת היא, האם גביית עדויות מהגב' אילנית ממן מהווה "חקירה", כלומר אירוע מנתק, שיש בו בכדי להביא להפסקת מירוץ תקופת ההתיישנות ולפתיחת מירוץ חדש?

פרשנות המושג "חקירה", נדונה בפסיקה כבר בשנותיה הראשונות של המדינה, בע"פ 207/56 צויטאת נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יא 518, 523 (להלן:פרשת צויטאת) קבע כב' השופט ברנזון, כי משמעות הביטוי "חקירה" מבטא פעולה של חיפוש ואיסוף ראיות, לפיו:

"פעולות שמטרתן לבאר את המקרה לרשות השיפוטית על ידי חיפוש ואיסוף חומר ההוכחה, ואשר נעשות או נגרמות על ידי אנשי המשטרה המשפטית, הפועלים באופן רשמי..."

בספרו כותב המחבר י' קדמי כדלקמן:

"חקירה על פי חיקוק בהקשר זה, יכול ותהיה חקירה על ידי המשטרה ויכול ותהיה על ידי כל אדם או גוף המוסמכים על פי חיקוק לערוך חקירה באותה עבירה; ובלבד שהמדובר בחקירה המיועדת להכין את התביעה הפלילית בקשר לאותה עבירה. הליך של חקירה חייב להיות "הליך רשמי" מהותי וענייני, להבדיל מ"בירורים מוקדמים" או מ"איסוף מידע" גרידא, שאין בהם משום עשיית פעולת חקירה ממשית". (ראה:  י' קדמי,על סדר הדין בפלילים הפלילים (חלק שני, תשס"ט-2009) עמ' 1322; ע"פ 347/07 פלוני נ' מ"י, עמוד 14, פורסם בנבו;י' קדמי (קדמי, על סדר הדין הפלילים (חלק שני, תשס"ט-2009) עמ' 1322).

8.במקרה דנן, עיון בכתב האישום מעלה, כי הגב' אילנית ממן אכן מופיעה כעדה בתיק. מאחר וכתב האישום מייחס לנאשמת שימוש בתלושי משכורת מזוייפים של העסק של העדה והצהרה כוזבת כי עבדה בעסק של העדה במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, אזי יש לראות בהודעותיה של הגב' ממן כראיות מהותיות בתיק, ולכן ניתן לומר כי הודעות שנגבו מהגב' ממן מהוות פעולת "חקירה" "מהותית" ו"עניינית" אשר הינה בגדר אירוע מנתק שיש בו כדי להפסיק את מירוץ תקופת ההתיישנות.