משטרת ישראל / תחנת כפר סבא נ' הררי ואח'

החלטה

למשיבים שבפניי מיוחסות עבירות של איומים, קשר לפשע וסחיטה באיומים.

הם יצאו ביום 19.7, ובית משפט קמא הורה על מעצרם עד יום 21.7.11, באותו יום התבקשה הארכת מעצר נוספת, והוחלט להאריך את מעצרם עד יום 24.7.11, וביום 24.7.11 הוגשה בקשה להארכת מעצרם בשישה ימים נוספים.

בית משפט קמא (כב' סגנית הנשיא השופטת דסקין) הורתה על שחרורם של המשיבים, בתנאים מגבילים, וכלל זה שהות בתנאי מעצר בית מלא עד יום 31.7.11, בפיקוח, ובערבויות כספיות.

על פי הנטען, קיים סכסוך עסקי בין המשיב 2 לבין שותפו לעסק –המתלונן. המשיב 2 פנה למשיב 1, על מנת שזה "יפעיל את שמו ואת כישוריו".

המשיב 1 נפגש עם המתלונן, ובעקבות פגישות אלה, חש המתלונן מאוים.

בית משפט קמא עיין בתיק החקירה ובהחלטות קודמות שניתנו, והגיע למסקנה כי בחינה מדוקדקת של הראיות בתיק החקירה מקימות סימני שאלה מרובים לגבי החשד הסביר המיוחס למשיבים.

בית משפט קמא ציין כי גם אם קיים חשד סביר, על בית המשפט לבחון בקפידה מרובה אם יש מקום להאריך מעצרו של אדם בפעם השלישית, ואם פעולות החקירה לשמן מבוקש המעצר בפעם השלישית אכן מצדיקות את המעצר.

בחינה זו, לדעת בית משפט קמא, מעלה כי פעולות החקירה הדרושות לצורך השלמת החקירה כפי שפורטו במסמך בימ"ש/1 שהוצג בפניו, הן פעולות שהיו ידועות זה מכבר לרשויות המופקדות על החקירה, וכי מדובר בפעולות שאינן מצריכות זמן רב כדי לבצען, ושחרורם של המשיבים אינו יכול לשבש ביצוען.

בנסיבות אלה, על אף שבית המשפט היה ער לחומרת העבירות המיוחסות למשיבים, הורה בית משפט על שחרורם של המשיבים בחלופות מעצר, כמפורט בהחלטה.

על החלטה זו הוגש ערר שבפניי.

העוררת טוענת כי בית משפט קמא לא נתן את משקל הבכורה לעובדה שהמשיבים הוחשדו בעבירה של סחיטה באיומים ולחשש משיבוש הליכי חקירה. באשר לפעולות החקירה שהיו ידועות זה מכבר לרשויות החקירה, טוענת העוררת כי לנוכח ימי החקירה שהוקצבו לה מאז מעצרם של המשיבים, לא ניתן היה לבצע את כל פעולות החקירה הנדרשות, אם כי בוצעו פעולות חקירה רבות.

זאת ועוד, גם אם התרשלה הרשות החוקרת בחקירתה, אין הדבר צריך להשליך על חומרת העבירה והמסוכנות הגלומה בה, ושחרור המשיבים אינו צריך לעמוד לרועץ לציבור.

ב"כ המשיבים תומכים בהחלטת בית משפט קמא ומפנים לפירוט הרב בהחלטה ולהתייחסות בית משפט קמא לכל הסוגיות הרלוונטיות ושקילתם תוך איזון השיקולים הראויים.

לטענת ב"כ המשיב 2, תחילתה של הפרשה היא בהגשת תלונה של המשיב 2 למשטרה, תלונה שלא נחקרה, ואילו תלונת המתלונן הוגשה בשלב מאוחר יותר.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו בפניי, שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בהחלטת בית משפט קמא, אני סבורה כי בית משפט איזן כראוי בין כל השיקולים הרלוונטיים עת הורה על שחרורם של המשיבים בתנאי שחרור שכללו הגבלת חירותם, כך שמחד תאוין מסוכנות, אם קיימת, כלפי המתלונן, ומאידך, ניתן יהיה לקיים את החקירה באין מפריע, תוך הבטחת איון שיבוש הליכי החקירה.

לאור האמור, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

זהבה בוסתן, שופטת

הוקלד על ידי: רחלי עוז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: