חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אלרגוב

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום רמלה
35539-03-13
12.9.2013
בפני :
רבקה גלט

- נגד -
:
משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה
:
אחמד אלרגוב
גזר-דין

גזר דין

הנאשם יליד 1982, הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שבו מיוחסות לו עבירות שהייה שלא כדין בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952, הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והתנגדות למעצר, עבירה לפי סעיף 47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), התשכ"ט-1969.

העובדות הנוגעות לעניין הן אלה: ביום 15.3.13, בסמוך לשעה 09.45, באתר בנייה ברמלה התבקש הנאשם על ידי שוטר להתקרב לעברו, אך ברח מבלי שנתפס. בהמשך, בסמוך לשעה 11.00, בביתו, ניסו השוטרים לתפוס את הנאשם אך הוא קפץ מעל גדר וניסה לברוח. הנאשם נתפס כאשר הסתתר מאחורי ארון ברזל במחסן הסמוך לבית. כשהתבקש הנאשם להזדהות, דחף את אחד השוטרים והעיף את ידו של האחר ובכך התנגד למעצר. באותן נסיבות שהה הנאשם בישראל שלא כדין.

ב"כ התביעה טענה לחומרת העבירה וחשיבות האינטרס המוגן על ידה, וכן לחומרת הנסיבות, שכללו בריחה מן השוטרים והסתתרות. נטען כי בעניינו של הנאשם יש להחמיר כיוון שהוא נושא על שכמו עבר פלילי בעבירות שהייה שלא כדין ושימוש במסמך מזויף, ואף תלוי נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, למשך 3 חודשים. נטען כי מתחם הענישה צריך לנוע בין 4 חודשי מאסר לבין שנת מאסר וכי העונש המתאים לנאשם שבפניי מצוי ברף הגבוה של המתחם. כמו כן, יש להפעיל את המאסר המותנה במצטבר.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם נשוי לאישה ישראלית, והציג את חוזה הנישואין. בעבר היו ברשות הנאשם אישורי כניסה לישראל, והוא מצוי בהליכים לקבלת מעמד קבע בישראל. נטען כי כניסתו של הנאשם לישראל נעשתה לצרכי פרנסה וכי התנגדותו למעצר היתה מינורית ולא גרמה כל נזק. פרט להרשעתו הקודמת של הנאשם שגם היא קשורה לצורך שלו להיכנס לישראל, אין לנאשם כל עבר פלילי. בנוסף הפנה ב"כ הנאשם לכך שהנאשם סובל ממחלת גב ניוונית בעמוד השדרה, ועבר 3 מקרים של פריצת דיסק. בעניין זה, הוגשו מסמכים רפואיים מבית חולים בחברון, שתורגמו לעברית. נמסר כי הנאשם אמור לעבור ניתוח בקרוב. במישור המשפטי טען ב"כ הנאשם כי לאחר שניתנה החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 4088/13, לא ניתן עוד לקבוע מתחמי ענישה אחידים בעבירות שהייה שלא כדין, אלא מחובתה של התביעה להתייחס לכל מקרה על פי נסיבותיו.

מתחם העונש ההולם

אין צורך להכביר מילים אודות האינטרס הציבורי הרב במניעת כניסתם של תושבי האזור לישראל ללא אישורים ובאופן בלתי מפוקח. זכותה וחובתה של מדינה מתוקנת לשמור על גבולותיה ולפקח על הבאים בשעריה (רע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מד"י, נבו מיום: 5.5.09).

לאחרונה ניתנה החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 4088/13 הדרי נ' מד"י, (נבו מיום: 11.6.13) ושם אמר כב' השופט שוהם, בהתייחס למתחמי הענישה בעבירות שהייה שלא כדין:

לא ניתן, לטעמי, לקבוע אפריורית מתחם ענישה הולם אחיד לכל עבירה ועבירה, וגם לא יהיה נכון לנסות וללכת בדרך זו, שכן היא חותרת תחת הוראותיו, נוסחו ורוחו של תיקון 113.

לפיכך, יש לקבוע את המתחם ההולם לעבירות שבפניי.

חומרה של ממש טמונה בבריחתו של הנאשם מן השוטרים, מה שהצריך הקדשת כוחות לטיפול בתפיסתו במשך כמה שעות. גם בשלב השני, כשהבחין הנאשם כי השוטרים מבקשים לעצרו, המשיך בבריחתו מהם והסתתר במחסן, מאחורי ארון. בריחתו של הנאשם כעולה מעובדות כתב האישום, היא חמורה יותר בנסיבותיה, מניסיונות הימלטות אחרים הנערכים מעת לעת על ידי שוהים בלתי חוקיים. זאת ניתן ללמוד ממשך הבריחה, אי היענותו לשוטרים במספר שלבים של האירוע, והעזתו הרבה בעת שנתפס בסופו של דבר.

מן העובדה שהנאשם מצוי בהליכים לקבלת מעמד של קבע בישראל, ניתן להסיק כי הוא ידע אל נכון שכל זמן שלא ניתן לו האישור המיוחל, הריהו שוהה בישראל ללא היתר. לפיכך, בריחתו והתנגדותו למעצר, יש בהם כדי ללמד על חוסר מורא כלפי רשויות אכיפת החוק.

לצד האמור, אין להתעלם מכך שהנאשם נקלע למצב הקשה שבו הוא מצוי, כיוון שהינו נשוי לישראלית. טענת הנאשם כי בעבר החזיק בהיתרי כניסה לישראל וכי הוא מצוי בהליכים לקבלת מעמד קבע לא נסתרה, ובכך יש כדי ללמד כי לא נשקף כל סיכון ביטחוני מצידו. גם אצא מתוך הנחה כי מטרת כניסתו לישראל היתה לצרכי פרנסה בלבד.

ככל שמדובר בנאשמים הנושאים עבר פלילי, נוהגים בתי המשפט להטיל בגין עבירות שהייה שלא כדין, בצירוף הפרעה לשוטר, עונשי מאסר למשך מספר חודשים, כולל הפעלת מאסרים על תנאי (ניתן לראות למשל: ת.פ 48259-03-13 מד"י נ' דוויכאת (נבו מיום: 4.2.13); ת.פ 7965-12-12 מד"י נ' אבו דאהוק (נבו מיום: 27.12.12); ת.פ 43746-11-12 מד"י נ' אחמד (נבו מיום: 23.12.12); ת.פ 26665-11-12 מד,י נ' טהה (נבו מיום: 11.12.12).

במקרה שלפניי, יש לקחת בחשבון את החומרה היתרה שבהתנגדותו של הנאשם למעצר, כמפורט לעיל, וזו תוביל להחמרת המתחם ההולם.

בהתחשב בכל האמור, אני סבורה כי המתחם ההולם את העבירות שבפניי נע בין חודש מאסר, לבין שישה חודשי מאסר בפועל.

העונש המתאים לנאשם

לנאשם הרשעה קודמת מיום 23.9.12, בת.פ 42437-09-12 (שלום רמלה), שם נדון על עבירות שהייה שלא כדין ושימוש במסמך מזויף. כמו כן, תלוי נגדו מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, שהוא בר הפעלה בענייננו.

עברו הפלילי של הנאשם יישקל לחובתו.

מצבו הרפואי של הנאשם הסובל ממחלת גב ניוונית ופריצות דיסק, יישקל לטובתו. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם עצמו טוען כי נכנס לישראל לצורך עבודה באתר בנייה, מה שעשוי ללמד כי מצבו הרפואי אינו חמור עד כדי חוסר יכולת לעבוד. גם בריחתו של הנאשם מן השוטרים, תוך קפיצה מעל גדר, יש בה כדי ללמד על מצבו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>