משטרת ישראל תביעות- שלוחת רמלה נ' אזגילה(אסיר)

הכרעת - דין

פתח דבר

אומר כבר בפתח הדברים, כי החלטתי לזכות את הנאשם מעבירה של נהיגה פזיזה ורשלנית לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

יתר על כן, על אף שקבעתי, כי הנאשם ביצע מעשה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין, החלטתי לבטל את האישום נגדו בעבירה זו, וזאת מטעמים של הגנה מן הצדק.

מבוא

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין ועבירה של נהיגה פזיזה ורשלנית לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.

לפי המיוחס לנאשם בכתב האישום, ביום 30.12.10 בשעה 23:40 או בסמוך לה, נהג ברכב מסוג מאזדה מספר רישוי 9582609 (להלן – "הרכב"), כאשר זה עושה דרכו ברחוב מעפילים לכיוון השוק ברמלה. באותו מועד ובאותו מקום, עשו דרכם השוטרים המפקח מאור גולן ורס"ב דני מלכה ברכב משטרתי אשר נסע בכיוון הנגדי לרכב שבו נהג הנאשם. עוד נטען בכתב האישום, כי משזיהו השוטרים את אחד הנוסעים ברכב, כרזו לנאשם לעצור את הרכב, או אז האיץ הנאשם את מהירות נסיעתו, פגע בקיר, נחסם על ידי רכב משטרתי ומיד פגע בפגוש הרכב המשטרתי. בהמשך לאמור, התבקש הנאשם להציג לשוטרים רשיון נהיגה והנאשם השיב כי יש לו רשיון אולם שכחו בבית. בבדיקה שערכו השוטרים נמצא כי לנאשם אין כלל רשיון נהיגה.

בתשובתו לכתב האישום טען בא כוחו של הנאשם טענה מקדמית ולפיה בית משפט לתעבורה כבר הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בביצוע עבירות הנובעות מאותו אירוע. מכאן טען, כי קמה לו הגנה מן הצדק. באת כוח התביעה טענה כי התביעה רשאית להגיש כתב אישום נגד הנאשם בגין עבירות שונות מאלו שבגינן הרשיע אותו בית משפט לתעבורה.

בית המשפט (כבוד סגן הנשיאה (כתוארו אז) השופט ירון לוי), בהחלטתו מיום 22.4.13, קבע כי יש טעם לפגם בהתנהלות התביעה וכי מן הראוי שבגין אירוע אחד יוגש כתב אישום אחד לבית המשפט המוסמך. עם זאת קבע, כי אין בכך כדי למנוע מהתביעה הגשת כתב אישום בגין עבירות פליליות הנטענות ביחס לאירוע ואין בכך כדי להצדיק ביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק.

הרקע העובדתי

אין מחלוקת, כי ביום 30.12.10 בסביבות השעה 23:40, המפקח גולן ורס"ב מלכה, שהיו בלשים במשטרה באותה העת, נסעו יחד ברכב משטרתי סמוי באזור השוק ברמלה. הרכב המשטרתי נכנס מרחוב מעפילים לכיוון השוק בסמטה צרה. המפקח גולן ורס"ב מלכה זיהו ברכב שנסע מולם אדם המוכר להם בשם עאדל צופי (להלן – "צופי"). אין גם מחלוקת, כי באותה שעה לערך, יצא הנאשם יחד עם צופי מבית משפחת צופי, כאשר הנאשם נהג ברכב באותה סמטה מכיוון השוק לכיוון רחוב מעפילים וצופי ישב לידו (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 5, שורות 18 – 20; בעמ' 10, שורות 22 – 23, ובעמ' 15, שורות 5 - 8).

במהלך המשפט מסרו השוטרים את גרסתם לאירועים שאירעו לאחר מכן.

המפקח גולן מסר בעדותו, כי רחוב מעפילים "זה כמו סמטה צדדית חשוכה, אמרתי להם לעצור ובשלב זה הנהג נצמד לסמטה צרה וניסה לברוח, נכנס כמה שיותר ימינה, נתן גז ונכנס בקיר הצדי ונכנס ברכב שלנו" (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 5, שורות 20 – 22). בחקירתו הנגדית הוסיף, כי למעשה הרכב בו נהג הנאשם והרכב המשטרתי הגיעו זה מול זה בכביש שהוא שביל צר (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 7, שורות 27 – 31). כמו כן הודה, כי אינו יכול לומר באיזו מהירות נסע הרכב (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 8, שורות 10 – 13) וכי אינו יודע אם נהג הרכב לחץ על הברקס או על הגז (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 8, שורות 14 - 18).

רס"ב מלכה מסר בעדותו, כי כרז לרכב לעצור, אולם הרכב לא עצר וניסה להימלט, ואז חסם אותו והרכב פגע ברכב המשטרתי בפגוש הקדמי. (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 10, שורות 25 - 26). רס"ב מלכה הוסיף, כי לאחר שכרז לרכב לעצור, הנאשם ניסה לסטות ולברוח והאיץ את הנסיעה. לדבריו הרכב "פגע בפגוש המשטרתי. יש שם קיר ששתי מכוניות לא יכולות להיכנס וכשהוא פגע בי, הוא גם נצמד לקיר" (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 11, שורות 7 – 8). בחקירתו הנגדית מסר שכאשר כרז לרכב לעצור, הרכב המשטרתי היה במרחק של כעשרה מטרים ממנו. כמו כן, הודה כי אינו יודע באיזו מהירות נסע הרכב וכי אינו יודע אם הנאשם לחץ על הברקס או על הגז (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 13, שורות 2 – 7). עוד הוסיף, כי הרכב קודם ניסה לברוח, אחר כך נצמד לקיר ולבסוף פגע ברכב המשטרתי (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 13, שורות 10 – 18). בחקירתו הנגדית הודה כי לאחר שכרז לרכב, חסם את הדרך כך שהרכב לא יכול היה לנסוע קדימה ולמעשה היה על הרכב להיכנס בקיר או לפגוע ברכב המשטרתי (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 13, שורות 22 – 26; ובעמ' 14, שורות 7 - 9)

רס"ב מלכה ערך שרטוט בבית המשפט (ת/1) שממנו עולה כי שני הרכבים נסעו זה מול זה בסמטה צרה, כאשר משני צדדיה יש קיר.

הנאשם מסר את גרסתו לאירועים הן במשטרה והן בעדותו בבית המשפט.

בהודעתו במשטרה (ת/2) ובעדותו בבית המשפט מסר הנאשם, כי שני הרכבים נסעו זה מול זה בשביל צר, שבו לא יכולים לעבור שני רכבים ביחד מבלי להשתפשף זה בזה (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 15, שורות 9 – 10). הנאשם טען בעדותו, כי הרכב שבא מולו הבהב באורות אולם הוא לא שמע כריזה ולא ידע שמדובר ברכב משטרתי. מכיוון שהרכב בא מולו והוא לא יכול היה להמשיך לנסוע, הוא ניסה לברוח לכיוון הקיר ואז הרכב המשטרתי השתפשף ברכבו שלו. כמו כן ציין כי אם היה ממשיך לנסוע ישר או לוחץ על הברקס, הרכבים היו נכנסים אחד בשני, אולם הוא סטה לכיוון הקיר על מנת למנוע תאונה (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 15, שורות 12 – 16; ובעמ' 17).

בנוסף לנאשם, העיד מטעם ההגנה, צופי, אשר נסע יחד עם הנאשם ברכב. צופי מסר בעדותו, כי הרכב יצא לנתיב שבו רק רכב אחד יכול לעבור בזמן נתון, וכי הגיע מולם רכב עם אורות גבוהים שלמעשה חסם את הרכב בו נסע יחד עם הנאשם. צופי הוסיף, שעל מנת למנוע תאונה, הנאשם נכנס בקיר (פרוטוקול מיום 19.2.14, בעמ' 4; ובעמ' 5, שורות 5 - 8). עוד ציין, שהרכב לא כרז להם וכי רק כאשר ירדו מהרכב גילו שמדובר ברכב משטרתי.

באשר לאירועים שאירעו לאחר שהרכב שבו נהג הנאשם נעצר, למעשה אין מחלוקת של ממש.

הן מפקח גולן והן רס"ב מלכה העידו, כי לאחר שהרכב עצר, ביקשו מהנוסעים ברכב להזדהות, שאלו את הנאשם אם יש לו רשיון והנאשם אמר שיש לו. אולם, לאחר בדיקה במסוף המשטרתי התברר כי הנאשם אמור להימצא במעצר בית וכי אין לו רשיון. בעקבות זאת עיכבו השוטרים את הנאשם (פרוטוקול מיום 20.1.14, בעמ' 6, שורות 2 – 3; בעמ' 10, שורות 27 – 29; ובעמ' 12, שורות 16 - 18).