משטרת ישראל תביעות- שלוחת אשדוד נ' מיכלאשוילי

החלטה

מתיר למאשימה להגיש כתב אישום מתוקן.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ג, 17/03/2013 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמת, לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים לעניין ההרשעה, אני מרשיע אותה בעבירת כתב האישום המתוקן.

הנימוקים להחלטתי יינתנו במסגרת גזר הדין.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ג, 17/03/2013 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירת כתב האישום המתוקן. המדובר בנאשמת שהייתה מועסקת כקופאית בשופרסל דיל באשדוד כאשר בהיותה של הנאשמת קופאית במועדים שבין 24/02/11 ו-25/10/11 גנבה הנאשמת סכום כסף שהגיע אליה בשביל המעביד וערכו בין 800 ₪ ל-1,000 ₪.

הנאשמת הודתה לקחה אחריות על מעשיה. ב"כ המאשימה עותרת למאסר מותנה, קנס והתחייבות. הסנגור עתר לסיים את התיק ללא הרשעה אף ללא שליחתה של הנאשמת לשירות המבחן בשל אי יכולתה להירתם לטיפול בשירות המבחן מפאת קוצר זמן ונסיבות אישיות.

מצאתי שלא לקבל את עתירת הסנגור לאי הרשעה שכן מדובר בנאשמת שמעלה באמון מעבידה בשעה שהיא מופקדת על כספים כקופאית. בהעדר תסקיר שירות המבחן אין זה ראוי בתיק שכזה לסיים את ההליך ללא הרשעה. אין מדובר בעבירה קלה ויש צורך בקבלת התייחסות שירות המבחן לנסיבות של הנאשמת, מניעיה בביצוע העבירה וחוות דעת שירות המבחן לעניין אפשרות חזרה על מקרה דומה בעתיד, בהעדרם של אלה, כאשר מדובר בגניבת כספים של מעבידתה והעבירה התמשכה על פני חודשים ארוכים, ואיננה מעידה חד פעמית, הרי שיש מקום לסיים את התיק בהרשעה.

העובדה שהנאשמת הודתה, לקחה אחריות על מעשיה, יש בהם שיקול לקולא, יחד עם זאת, אין די בכך כדי לייתר את ההרשעה, הדעת נותנת כי עבירות שכאלה קשה לאתרן ובנסיבות התיק שבפניי, אילו לא הייתה שבה הלקוחה אל הקופה הראשית לברר עניין מסוים, הרי שהעבירה לא הייתה נחשפת ומכאן כי הקושי בגילוי העבירה הזו יש בו נימוק המצדיק סיום ההליך בהרשעה כעוד אחד מהשיקולים הכוללים.

טווח הענישה בעבירה שכזו יכול לנוע מאי הר/שעה ועד מאסר בפועל ממש, כל מקרה ונסיבותיו. אמנם מדובר בסכום נמוך יחסית, יחד עם זאת הפרת אמון המעביד ונטילת הכספים עליהם מופקדת הנאשמת, אינם עניין של מה בכך ומכאן שההסדר שהוצג על ידי הצדדים נחזה כסביר והולם את נסיבות המקרה בהתייחס לכך שהנאשמת נעדרת עבר פלילי שהודתה, לקחה אחריות ומצבה האישי אינו פשוט כפי שפורט על ידי הסנגור.

האינטרס המוגן בעבירה של גניבה היא שמירה על קניין הציבור ומניעת ביצוע עבירות שפוגעות בקניין של המעביד ו/או כל אחד אחר.

אשר על כן אני מקבל את ההסדר וגוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.מאסר מותנה בן 3 חודשים למשך שנתיים. הנאשמת תישא בעונש זה אם תעבור עבירה נוספת בה הורשעה.

2.קנס בסך 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים. תשלום ראשון בתוך 30 יום.

3.הנאשמת תחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה דומה למשך שנתיים.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ג, 17/03/2013 במעמד הנוכחים.