משטרת ישראל תביעות- שלוחת אשדוד נ' אבו ראשד(עציר) ואח'

החלטה

בנוגע לנאשם 1

לפניי בקשתו של הנאשם 1, להתיר חזרתו מהודיה ולבטל את הכרעת הדין שניתנה בעניינו ביום 12.9.13, ע"י נשיא בתי משפט השלום במחוז דרום, כבוד השופט אביחי דורון.

בהסכמת ב"כ הצדדים, ולאור טיב הטענות שהועלו בבקשה, נקבע הדיון בבקשה בפניי.

תמצית העובדות

נגד הנאשם ושניים נוספים, הוגש כתב אישום, בו יוחסו לו ארבעה אישומים, הכוללים שתי עבירות של התפרצות לדירה וגניבה, שתי עבירות של זיוף סימני זיהוי של רכב, וכן עבירות של גניבת רכב, כניסה לדירה בכוונה לבצע עבירה, היזק לרכוש במזיד והחזקת כלי פריצה.

לאחר מספר דיונים מקדמיים, ולאחר שמסיבות שונות לא ניתן היה להתחיל בשמיעת הראיות, נקבע התיק להוכחות ליום 30.9.13 וליום 20.10.13, ובמקביל הופנו הצדדים, בהסכמתם, להליך גישור פלילי בפני כבוד הנשיא.

ביום 12.9.13 התקיימה ישיבת גישור בפני כבוד הנשיא, לגבי כל הנאשמים.

כעולה מהפרוטוקול, לאור הודעת ב"כ הנאשם 3 בתחילת הדיון כי לא הגיע להבנות עם המאשימה, בוטל הגישור לגבי הנאשם 3, ועל כן מועד ההוכחות שנקבע בעניינו בפניי, נותר על כנו.

לגבי הנאשמים 1 ו-2 לעומת זאת, בסיומו של הליך גישור ממושך (כך עולה מגזר דינו של נאשם 2), הושג הסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, על דרך של מחיקת האישומים הראשון והשלישי, ותיקון מהותי של האישום השני, כך שהנאשמים הודו והורשעו בעבירות של התפרצות לדירה, היזק לרכוש במזיד והחזקת כלי פריצה, והנאשם 1 הורשע באישום נוסף בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בפשע, בכל הקשור לרכב הגנוב.

במסגרת ההסדר, נדון הנאשם 2 לעונש מוסכם של 18 חודשי מאסר בפועל (לאחר הפעלת מאסר מותנה), וכן מאסרים מותנים ופיצוי בסך 2,000 ₪.

לגבי הנאשם 1, הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף להטיל עליו 16 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, כי המאשימה תעתור להפעלת המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו במצטבר, ואילו ההגנה תעתור להפעלתו בחופף.

לבקשת הסנגורית התבקש בעניינו של הנאשם 1 תסקיר של שירות המבחן, ולצורך כך נדחה הדיון ליום 16.10.13 בפניי, ולאחר מכן, לבקשת שירות המבחן והסנגורית, ליום 17.11.13.

בין לבין, המשיכו להתנהל בפניי ההליכים בעניינו של הנאשם 3.

ביום 29.9.13 התקיים דיון בעתירה לגילוי ראיה חסויה, וניתנה החלטת ביניים לפיה על המאשימה להודיע מדוע אין להסיר את החסיון משני סעיפים שנמחקו מהדוח המסכם של יחידת העיקוב לגבי המועד הרלוונטי לאישום השלישי, וזאת לאור קיום פוטנציאל ראייתי מזכה בנוגע לנאשם 3 בלבד בסעיפים אלו.

למחרת, במועד ההוכחות, הודיע ב"כ המאשימה כי הוא מבקש לתקן את כתב האישום בנוגע לנאשם 3, על דרך של מחיקת האישומים 1-3, והותרת האישום הרביעי, ובהחלטה מנומקת, על אף התנגדותו של ב"כ הנאשם 3, החלטתי לתקן את כתב האישום כמבוקש, וקבעתי כי לאור התיקון, מתייתר הצורך בהכרעה לגבי החומר החסוי הקשור באישום השלישי.

בהמשך הדיון ביום 30.9.13 העיד החוקר איציק חליווה, ובמהלך חקירתו עלתה בעייתיות מסוימת נוספת בכל הנוגע למעורבותו של הנאשם 3 בעבירות, וביכולתה של המאשימה לשלול טענתו כי הוא עלה על הרכב בו נעצר, רק לאחר ביצוע העבירות ובלי קשר לביצוען.

בתום הדיון העלה ב"כ הנאשם 3 טענות נוספות לגבי הראיות החסויות, הפעם אלו שנוגעות לאישום הרביעי, וביום 6.10.13 ניתנה החלטתי ובמסגרתה דחיתי את העתירה.

ביום 8.10.13, הודיעו ב"כ הצדדים בכתב כי הם הגיעו להסדר טיעון בנוגע לנאשם 3, ועל כן נקבע דיון ליום 13.10.13, במסגרתו הוצג ההסדר.

בהסדר הטיעון עם הנאשם 3, תוקן כתב האישום כך שיוחסה לו באישום הרביעי עבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע, והוא נדון בהסכמה ל- 9 וחצי חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר על תנאי בן 8 חודשים בחופף, וענישה נלווית.