משטרת ישראל/ מחוז ירושלים נ' מוחמד(עציר)

החלטה

1.לפניי ערר על החלטת בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח' לומפ), בתיק מ"ת 22389-07-13, מיום 1.8.13, לפיה שוחרר המשיב ממעצרו, בהפקדה כספית ובערבויות, זאת אגב חיובו שלא לצאת עד לתום משפטו מתחומי כפר סעיר, המצוי באזור יהודה ושומרון.

2.נגד המשיב הוגש לבית-משפט קמא כתב-אישום, שבו יוחסו לו בשלושה אישומים, עבירות של כניסה לישראל שלא כדין ועבירות רכוש. באישום הראשון, הואשם המשיב בעבירות שלהלן: התפרצות למקום מגורים – לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק); גניבה – לפי סעיף 384 לחוק; וכניסה לישראל שלא כחוק – לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל). על-פי העובדות הנטענות באישום הראשון, נכנס המשיב לישראל שלא כדין ביום 1.5.13, ובין השעות 02:00 ל-06:00 התפרץ לדירת מגורים ברחוב מאה שערים בירושלים. ההתפרצות בוצעה באמצעות פתיחת הדלת שלא הייתה נעולה; והמשיב גנב מהדירה 1,000 ₪ במזומן, שני טלפונים ניידים ומצלמה. באישום השני, הואשם המשיב בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק – לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, בכך שביום 24.6.13 נכנס לישראל במעבר קלנדיה, ונסע באוטובוס לכיוון כפר עקב, זאת ללא היתר. באישום השלישי, יוחסה למשיב עבירה נוספת של כניסה לישראל שלא כחוק – לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, בכך שביום 9.7.13 בשעה 20:05 שהה באזור בית חנינה בירושלים, ללא היתר לשהייה בישראל.

2.בדיון שהתקיים ביום 16.7.13 בבית-משפט קמא (לפני כב' השופטת ת' בר אשר-צבן), לא חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למרשו. הראיות לכאורה, בעניין עבירות ההתפרצות והגניבה, נסמכו על הימצאותן של טביעות אצבעותיו של המשיב בזירת העבירה. באותו דיון הציע ב"כ המשיב, כי המשיב ישהה בביתו של ערב תושב ירושלים. ואולם, בית-המשפט לא ראה בהצעה זו משום חלופה הולמת, בפרט כשמדובר בתושב אזור יהודה ושומרון שריצה בעבר תשע שנות מאסר, ושכיום מואשם בעבירות של כניסה לישראל וביצוע התפרצות וגניבה. לאור חומרת העבירות ולנוכח עברו הפלילי של המשיב, סבר בית-משפט קמא, כי מסוכנותו של המשיב מחייבת את מעצרו, ובהיעדר כל חלופה ממשית – הורה על מעצרו עד לתום ההליכים.

3.למחרת, ביום 17.7.13, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, שבגִדרה הציע חלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" בבית דודיו בשכונת ואדי ג'וז בירושלים. בית-משפט קמא (כב' השופטת ת' בר אשר-צבן) הורה בהחלטתו מאותו מועד, כי שירות המבחן יבחן את החלופה המוצעת ויגיש תסקיר מעצר עד ליום 31.7.13.

4.המשיב, יליד 1981, הִנו תושב אזור יהודה ושומרון (להלן – האזור), נשוי ואב לשני ילדים. הוא תושב כפר סעיר, שבאזור חלחול, שם מתגוררת משפחתו. לחובתו הרשעה קודמת בגין יידוי בקבוק תבערה, אשר בעטייה נידון בבית-המשפט הצבאי באזור לתשע שנות מאסר. העבירה בוצעה בעת שהיה המשיב נער, בשנת 2000, ואת המאסר הממושך הוא ריצה משנה זו ועד לשנת 2009. מתסקיר המעצר שהוגש ביום 31.7.13 עולה, כי לאחר שחרורו מהכלא, נישא המשיב לרעייתו ועבר להתגורר עִמה ועם ילדיו מכפר סעיר לרמאללה, שם עבד בעבודות מזדמנות. שירות המבחן ציין בתסקירו, כי מדובר בבחור אשר החל מגיל ההתבגרות ועד לפני כארבע שנים שהה במאסר, כאשר מאז שחרורו מהכלא, ביטא רצון לנהל אורח חיים תקין, דבר שבא לידי ביטוי בנישואיו ובהשקעת מאמצים במציאת תעסוקה. לצד זאת ציין שירות המבחן, כי דומה שהמשיב מתקשה להתמודד עם תחושות התסכול וחוסר האונים המלוות אותו, באשר למאסרו הממושך. לאור האמור, העריך שירות המבחן שמדובר באדם עם רמת מסוכנות בינונית. שירות המבחן שקל בחיוב להמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית קרובי משפחתו של המשיב בשכונת ואדי ג'וז בירושלים. ואולם, הואיל ואביו של המשיב התנגד לאופציה זו, וראה בה משום נטל ובושה עבור קרובי המשפחה, לא נתנו הערבים הסכמתם לחלופה האמורה. על-רקע האמור, המליץ שירות המבחן לשקול את שחרורו של המשיב לבית משפחתו בכפר סעיר, בכפוף להתחייבות של שלושה מפקחים, בעלי תעודת זהות ישראלית, בציינו כי המשך המעצר עלול להחמיר את מצבו של המשיב, להגביר את תחושות התסכול וחוסר האונים ולגרום לנסיגה במצבו.

5.הדיון בבקשה לעיון חוזר התקיים ביום 1.8.13 לפני הרכב אחר (כב' השופטת ח' לומפ). בדיון התייצבו ארבעה קרובי משפחה של המשיב, שהִנם תושבי ישראל ואשר אין לחובתם הרשעות קודמות; אם כי שניים מהם אישרו, שנחקרו בעבר במשטרה על העסקת או הסעת תושבים זרים ללא היתר. הם התחייבו לחתום ערבות עבור המשיב, וכן לדווח למשטרה על כל הפרה של תנאי השחרור בערובה. בהחלטתו מיום 1.8.13 ציין בית-משפט קמא, כי בשים לב לחומרת עבירת ההתפרצות, ובהתחשב בעברו הביטחוני המכביד של המשיב, ייעצר המשיב עד לתום משפטו, אך יוכל להשתחרר בערובה בהפקדה של 30,000 ₪ במזומן, ובהמצאת שלוש ערבויות של תושבי ישראל על סך 15,000 ₪, זאת אגב חיובו של המשיב שלא לצאת מתחומי כפר סעיר עד לתום ההליכים.

6.העוררת טוענת, כי מסוכנותו של המשיב לביטחון הציבור מוכחת, לאור הרשעתו הקודמת בעבירת ביטחון, שבגינה נדון לתשע שנות מאסר, וכי נוכח כניסתו לישראל שלא כדין לצורך ביצוע עבירת התפרצות לדירת מגורים, ראוי היה לעצרו עד תום משפטו – הן מחמת הסיכון הנשקף ממנו לשלום הציבור, והן בשל החשש להימלטות מאימת הדין, ולא היה מקום לשחררו בתנאים שנקבעו.

7.המשיב מבקש לאמץ את החלטת בית-משפט קמא מטעמיה, ומדגיש כי כפר סעיר מצוי באזור c, הנתון לשליטה ביטחונית ישראלית; כך שכוחות הביטחון יוכלו לוודא שהמשיב מקפיד שלא לצאת מתחומי הכפר. כן גורס הסנגור, כי הערבויות שנקבעו אף יבטיחו את התייצבותו של המשיב למשפטו.

8.לאחר בחינת מכלול טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל. נגד המשיב קמה עילת מעצר נוכח הסיכון הנשקף ממנו לביטחון הציבור. סיכון זה נלמד מנסיבות ביצוע העבירות, עת נכנס המשיב לישראל שלא כדין והתפרץ לפנות בוקר לדירת מגורים אגב ביצוע גניבה מתוכה. הסיכון בעניינו של המשיב הִנו מוגבר, זאת לנוכח עברו הפלילי וכישלון ההרתעה בעונש המאסר הממושך לתקופה של תשע שנים שהוטל עליו, אמנם לא בגין עבירת רכוש אך בעטייה של עבירה ביטחונית חמורה. נגד המשיב אף קמה עילת מעצר נוספת של חשש להימלטות מאימת הדין, זאת לאור העובדה שהוא תושב האזור. חלופת המעצר שנקבעה על-ידי בית-משפט קמא לא תפיג את הסיכון שנשקף מהמשיב לביטחון הציבור, אלא לכל היותר תבטיח את התייצבותו למשפט באמצעות הערבים. לנוכח כניסותיו החוזרות ונשנות של המשיב לישראל, שלא כדין, ניצול אחת מההזדמנויות לביצוע התפרצות לדירת מגורים, וכישלון ההרתעה במאסר הממושך שריצה בעבר – אין בחלופה שנקבעה על-ידי בית-משפט קמא כדי לאיין את הסיכון הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור. לכך יש להוסיף, כי התנאים המגבילים שהוטלו על המשיב באזור יהודה ושומרון, אף אם מדובר באזור הנתון לשליטה ביטחונית ישראלית, אינם ניתנים לפיקוח אפקטיבי של גורמי אכיפת החוק (במובחן מגורמי הביטחון).

9.אשר על כל האמור לעיל, הערר מתקבל; והמשיב ייעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בבית-משפט השלום בירושלים.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ג, 05 אוגוסט 2013, במעמד ב"כ העוררת, ב"כ המשיב, המשיב ומתורגמן בית המשפט לשפה הערבית.

המזכירות תמציא עותק מההחלטה לשירות המבחן.

יורם נועם, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: