משולם ואח' נ' קרן

פסק דין

1.לפנינו שתי תביעות , שהדיון בהן אוחד, הקשורות בדירת מגורים ברחוב רבי בנימין 4 בירושלים (להלן - הדירה), וכן הליך נוסף, בתיק 50891-07-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים ,הקשור אף הוא באותה דירה.

2.בהליך בבית המשפט המחוזי ניתן ביום 25/11/13 פסק דין על ידי כב' סגן הנשיא אהרון פרקש (להלן – פסק הדין), והשאלה שניצבת בפנינו הינה – כיצד משפיע פסק הדין, אם בכלל, על ההליכים שלפנינו.

3.כבר כעת ייאמר, כי לאחר עיון בפסק הדין ובכל טענות הצדדים – הגעתי למסקנה כי לאור קביעותיו של פסק הדין , דינן של שתי התביעות להידחות, כפי שיובהר להלן.

הרקע

4.ביום 21/3/10 חתמו התובעים בתיק 12424-07-10 / הנתבעים בתיק 42819-11-10 (להלן – משולם) על הסכם עם הנתבע בתיק 12424-07-10 / התובע בתיק 42819-11-10 (להלן – קרן), לפיו רכשו משולם את הדירה מאת קרן בסכום של 1,500,000 ₪ (להלן – ההסכם).

קרן הצהיר בהסכם כי הוא בעל זכות החכירה של הדירה, וכי היא נקייה מכל חוב ו/או שעבוד ו/או משכון ו/או עיקול ו/או זכויות צד ג' כלשהן.

בסעיף 5 להסכם התחייב קרן למסור למשולם את הדירה כשהיא "חופשית ופנויה" לא יאוחר מיום 24/4/10.

5.בסעיף 12 להסכם נקבעו פיצויים מוסכמים בסכום של 150,000 ₪ עקב הפרה יסודית כלשהי על פי ההסכם.

6.יצוין, כי לפני עריכת ההסכם שבין משולם לבין קרן - הדירה הייתה שייכת לגב' קרבצ'ק , אישה מבוגרת אשר קרן סייע לה בעניינים משפטיים שונים (להלן – קרבצ'ק).

הואיל ולטענת משולם התעוררו חשדות בלבם ביחס לכשרות הבעלות של קרן בדירה ולכשרות ההעברה מקרבצ'ק לקרן – הודיעו ביום 30/5/10 על ביטול ההסכם, ובמקביל עמדו על זכותם לפיצויים המוסכמים.

7.מהמסמכים בתיקים השונים, לרבות ההליך בבית המשפט המחוזי, עולה כי קרבצ'ק ייפתה את כוחו של קרן לפעול למכירת זכויותיה בדירה, ובין היתר, העברת הזכויות על שמו של קרן , וזאת על מנת שהדירה לא תיפול לידי ילדיה, רפאל עינב ואיבון אורון (להלן – הילדים), עמם היה לה סכסוך קשה מזה שנים רבות.

קרן טען כי לאור רצונה של קרבצ'ק ערך הסכם מכר סטנדרטי ונקב בו סכום לתמורה לצורך תשלום מס רכישה, אולם בפועל סוכם כי הוא אינו צריך לשלם עבור הדירה, שהרי בעת שימכור אותה – יועברו כל הכספים לידיה של קרבצ'ק.

8.ביום 1/6/10, לאחר שההסכם בוטל על ידי משולם, חתמה קרבצ'ק על מסמך שכותרתו "כתב הרשאה בלתי חוזר, כתב המחאת זכות בלתי חוזרת וכתב בקשה בחיים", שלפיו היא מייפה את כוחם של באי כוחו של קרן, עו"ד יגאל חברוני ו/או מוטי הרוש (להלן – עורכי הדין), בייפוי כוח בלתי חוזר, לעשות את כל הפעולות הדרושות להשלמת מכירתה של הדירה, וכן המחתה את זכותה לקבל את התמורה עבור מכירת הדירה לעורכי הדין.

9.ביום 20/6/10 חתם קרן על כתב הרשאה בלתי חוזר, כתב המחאת זכות בלתי חוזרת, שלפיו הוא ממחה את זכויותיו בדירה לעורכי הדין.

התביעה בתיק 12424-07-10

10.על פי כתב התביעה, שהוגש בחודש יולי 2010, קרן הסתיר ממשולם כי קיימות טענות בדבר הבעלות בדירה מצד צדדים שלישיים (הן קרבצ'ק והן הילדים).

לטענת משולם, קרן הציג עצמו בהסכם כבעל זכות חכירה בדירה, הנקייה מכל חוב ו/או זכויות צד ג', שעה שידע כי טרם שילם את התמורה בשל הדירה לקרבצ'ק , וכי תוקף המכירה מוטל בספק.

עוד נטען בהקשר זה, כי רישום הדירה בטאבו על שם משולם הוגבל הואיל וקרן הצהיר לרשות המיסים כי הוא קונה את הדירה כנאמן, כשהנהנית מהנאמנות היא בתו של קרן, בעוד שבפועל רשם עצמו כבעלים.

11.משולם טוענים, כי קרן חשב לקנות את הדירה מאת קרבצ'ק בלא תמורה, תוך מצג שווא כאילו הוא רק מייצג אותה, למכור את הדירה למשולם ברווח, ואז לשלם את הסכום הנמוך אליו התחייב כלפי קרבצ'ק.