משוב עבודות עפר נ' חיים ישראלי ואח'

פסק דין

א. רקע, מוסכמות, פלוגתאות וטענות

התובעת - חברה העוסקת, בין היתר, בהספקת חול והובלתו, עתרה לחייב את הנתבעת לשלם לה, נכון ליום הגשת התביעה, סך של 29,527 ₪ יתרת חוב, בגין שרותים וחול שסיפקה לנתבעת שטרם שולם לה, לטענתה.

טענותיה העיקריות של הנתבעת היו לקיומה של הסכמה שבע"פ בדבר קיזוז בגובה הסכום הנתבע, לתרמית מצד התובעת שחייבה הנתבעת בגין חול בכמות העולה על הכמות שסופקה בפועל ולחיובה של הנתבעת שלא כדין בגין שרות שלא ניתן בפועל (עבודת באגר).

יוער כי תביעה כנגד מי שהיה לנתבע 2, מר חיים ישראלי, מנהל הנתבעת, נמחקה ע"י הרשמת לבקשת התובעת ואינה רלונטית עוד.

להלן עיקרי עובדות ורקע שאינם שנויים במחלוקת:

- בשנת 2005/2006 סיפקה התובעת לנתבעת חול לרבות הובלתו לאתר במושב מבקיעים, שם

נוהל פרויקט, כפי הנראה מטעם משרד השכון, שכלל הכשרת קרקע וביצוע חפירות לשם הנחת קווי ביוב וניקוז.

- תנאי ההתקשרות שבין התובעת לבין הנתבעת לא הוסדרו בחוזה כתוב אולם התעריף עבור החול שסיפקה התובעת היה מוסכם וקבוע מראש ואין לגביו מחלוקת.

- התובעת הנפיקה לנתבעת חשבוניות מס לתשלום, עבור החול והשרותים שסיפקה לאתר הנתבעת, תמורת תשלום שהעבירה הנתבעת לתובעת.

- בתוך כך, התובעת הנפיקה עבור הנתבעת, בין היתר, חשבוניות מס' 62 ו- 63 הרלונטיות לחודש מאי 2005 או בסמוך, האחת בגין עבודת טרקטור "באגר" בסך של 12,636 ₪ והשנייה בגין הספקת חול והובלתו בסך של 146,998 ₪.

- אין חולק כי הנתבעת שילמה את מרבית סכום החוב ע"פ החשבוניות הנ"ל, אולם הנתבעת הפחיתה מערך החשבוניות סך של 25,325 ₪ (על פי "הודעות חיוב" נגדיות – נספח ז לתצהיר מנהל הנתבעת).

- אין חולק כי התובעת המשיכה לספק לנתבעת חול, אף לאחר מועד הוצאת "הודעות החיוב" מצד הנתבעת כאמור ולמרות שהנתבעת לא שילמה מלא החוב הנטען נכון למאי 2005.

- מוסכם כי בספטמבר 2005, הודיעה התובעת בכתב לנתבעת כי היא מתנגדת לתוכן "הודעות החיוב" וכי התובעת עומדת על מלוא תשלום החיוב (עמ' 26 ש' 6-20, לעדות מנהל הנתבעת).

- מנהל הנתבעת אישר בעדותו כי הסכים להפחית ערך מחצית שעה שחייב הנתבעת בחשבונותיו, עבור הפסקת אוכל לפועלי הבאגר , כפי המקובל (עמ' 14 ש' 10-12).

טענות הנתבעת

הנתבעת טענה כי עוד בחודש מאי 2005, הוסכם בין הצדדים בעל פה, שהנתבעת תוציא הודעות חיוב נגדיות לתובעת ותקזז מהחשבוניות שבמחלוקת את הסכום העודף עבור החול שלא קיבלה, את ערך פינוי הפסולת למטמנה מאושרת שלא בוצע וכן סכום החיוב בשעות עבודת באגר- 5 שעות, בהן לא עבדו עובדי התובעת למרות שהנתבעת חויבה בכך.

הנתבעת תמהה הכיצד המשיכה התובעת לספק חול לנתבעת עד מרץ 2006 (תצהיר מנהל הנתבעת סע' 7.5), למרות טענתה לקיום חוב, כבר מראשית ההתקשרות בין הצדדים קרי, כחודשיים ממועד תחילת ההתקשרות (מאי 2005). נטען כי התנהלות התובעת והמשך הספקת חול ושרותים, מלמדים כי אכן הוסכם בעל פה, אודות ההפחתה, בגין חיוב לחול שלא סופק, הסכמה שאיפשרה לשני הצדדים להמשיך ולעבוד יחד בהמשך.

הנתבעת טענה כי משאישרה התובעת בבחינת "מודה במקצת", את טענת הנתבעת להסכמה בדבר קיזוז ערך זמן ארוחות לפועלים ע"פ הודעת קיזוז ששלחה הנתבעת ושהוכחשה ע"י התובעת מתחילה, יש ללמוד מכך שטענת הנתבעת לקיזוז כולו, נמצאת מבוססת ומשכך נטל ההוכחה כולו לענין טענת הקיזוז, רובץ על כתפי התובעת. כן נטען כי עדות מנהל הנתבעת היתה עמומה, אף שמלא המידע החשבונאי בידו וגם מטעם זה רובץ הנטל כולו להוכחת כל היסודות העובדתיים שבמחלוקת על התובעת.

בתמיכה לטענת הנתבעת כי התובעת סיפקה לאתר חול בכמות קטנה מן הכמות המוצהרת צירפה הנתבעת תצהיר מטעם מהנדס גיאודט ומודד מוסמך, שהיה מעורב בפרויקט התובעת במבקיעים. על פי דבריו, בהסתמך על "נתוני אמת לגבי כמויות החול אשר נזקקו להן כדי לבצע את העבודה ...של הנחת קווי הניקוז והביוב שלביצועה נרכש החול מהתובעת.." בוצע תחשיב של נפח החלל למילוי החול הנדרש בהשוואה לכמות החול שנטען כי סופקה ולפיו מסתבר כי הנתבעת חויבה ע"י התובעת בגין כמויות חול שלא סופקו.