משהב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ נ' ל.ג. קידמה ניהול מועדוני ספורט בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה:

לפני תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו, לפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי.

ביום 30/1/07 נחתם הסכם שכירות בין התובעת לבין הנתבעת 1, ובגדרו השכירה התובעת לנתבעת 1 אולם בקומה א' בבניין ברח' דגניה 47 בנתניה (חלקה 179, מגרש 95, בגוש 8006). (להלן – "ההסכם"). הנתבעים 2-3 ערבו לקיום ההסכם מצד הנתבעת.

התובעת טוענת כי מיום תחילת תקופת השכירות, 1/9/08, לא שילמה הנתבעת את מלוא דמי השכירות והאחזקה עליהם הוסכם אלא סכומים נמוכים באופן ניכר. חובה של הנתבעת עמד על 465,257 ₪ ביום 31/8/09.

הואיל ומכתב דרישה לתשלום החוב לא נענה, שלחה התובעת לנתבעת הודעה על ביטול הסכם השכירות ביום 3/5/09, וזאת על פי סעיף 17.1 להסכם.

התובעת טוענת כי ביטלה את הסכם השכירות כדין ועל כן, בהתאם לסעיף 14.1 להסכם השכירות היא דורשת את פינוי הנתבעים מהמושכר.

ההגנה:

הנתבעים טוענים התובעת היא שהפרה את הסכם השכירות בהפרה יסודית, באיחור שאחרה במסירת המושכר. התובעת התחייבה למסור את המושכר תוך חמישה חודשים מיום חתימת ההסכם, ומסרה אותו בפועל רק בסוף חודש 9/2008, עת קיבלה טופס 4 המתיר את אכלוס המבנה והמושכר.

הנתבעים טוענים כי השקיעו כסף רב בהפעלת העסק שבמושכר וכי כתוצאה ממחדלה של התובעת נשתבשו התוכניות העסקיות והעסק אינו מניב את הרווחים הצפויים. בין היתר, כתוצאה מהאיחור בפתיחת העסק, נפתח בקרבת מקום עסק מתחרה אשר פגע קשות בהכנסות הנתבעים.

הנתבעים אינם מכחישים את החוב הנטען אלא שלטענתם מעשי התובעת גרמו לכך שהנתבעת אינה מסוגלת לשלם את דמי השכירות והאחזקה עליהם הוסכם.

התובעת מאשרת כי היה איחור במסירת המושכר אלא שלטענתה המושכר נמסר לנתבעים כבר בחודש 2/08 והם החלו להפעילו בחודש 3/08. האיחור שהיה נובע, בין היתר, כתוצאה מאיחור במסירת התוכניות להתאמת המושכר לצרכי הנתבעים.

דיון:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני החלטתי לקבל את התביעה ולהורות על פינוי המושכר.

בפתח הדברים אציין כי נשתבשו לנתבעים סדרי הדין ובטעות הגישו בקשת רשות להגן, ואף טענו כי די בהגנה קלושה לשם כך, משל הייתה התביעה מוגשת בסדר דין מקוצר, ולא היא. מדובר בתביעה לפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי. בתביעה כאמור אין צורך ברשות להגן והנתבעים נדרשים להגיש כתב הגנה. הדיון – אינו דיון בבקשת רשות להגן אלא דיון בתביעה לגופה, ועל בית המשפט לסיים את הדיון תוך יום אחד שלא יהיה מאוחר מ-30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון בתיק. (ראה תק' 215יא יחד עם תק' 215יב ותק' 214יד.)

בהתאם לכך, התקיים דיון ביום 17/11/09 שבו נשמעו עדויות מטעם הצדדים.

לצערי, לא עלה בידי להביא את הצדדים להסכמה, ואני נאלץ להורות על פינוי מיידי של המושכר.

אין חולק כי הסכם השכירות הופר באופן יסודי, והנתבעת אינה עומדת בתנאיו ואף אינה יכולה לעמוד בהם בתקופה הנראית לעין. דמי השכירות והאחזקה גבוהים מיכולת הפירעון של הנתבעת, כפי שלמדנו מדברי הנתבעים ובא כוחם.

הנתבעים טוענים אף הם להפרה יסודית של הסכם השכירות מצד התובעת בשל איחור במסירת הנכס.

התובעת פעלה כל פי דין והודיעה על ביטול ההסכם כתוצאה מהפרתו.