משה סטרוגנו נ' בנק הפועלים סניף בלפור

פסק דין

העובדות

1.חברת דיניץ בע"מ (להלן – החברה) ניהלה עסק של מסעדה עד חודש יולי 2007.

החברה ניהלה חשבון בנק אצל המשיב, בסניף בלפור (להלן – הסניף), חשבון מס' 511722 (להלן – חשבון החברה).

שניים היו חתומים על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לחובות החברה כלפי המשיב: רוני פרץ – בשיעור 75% מהחוב, המבקש – בשיעור 25% מהחוב.

המבקש, עורך דין בהשכלתו ובעיסוקו, שימש גם כעורך דינה של החברה וכמורשה חתימה שלה בחשבון החברה (עמ' 8 לפרוטוקול).

2.בחודש יולי 2007, עת נודע למשיב על סגירת המסעדה ועל כוונת החברה לסגור את עסקיה, פנה מנהל הסניף באותה עת, יוסי קטיפה, אל המבקש, כדי לברר עמו כיצד בכוונת החברה לפעול לפרעון יתרת חובה.

בעקבות פניה זו, נערכה פגישה בסניף בנוכחות קטיפה, המבקש ופרץ, ונכחו בה באופן חלקי גם סגן מנהל הסניף ופקידה בשם דיקי (פרץ, עמ' 3 לפרוטוקול).

באותו מעמד נערך רישום בכתב ידו של קטיפה (נספח ג' לתובענה) של יתרת החוב המעודכנת של החברה באותה עת, כשנלקחו בחשבון גם חיובים עתידיים נוספים של החברה (תשלומי הלוואה, חוב כרטיסי אשראי, משכורת עובדים, תשלום לחב' החשמל), מחד, וזיכויים שונים (ניירות ערך ועוד) מאידך, כך שיתרת החוב לאותה עת עמדה על סך 204,500 ₪.

3.בסוף אותה פגישה שילם פרץ למשיב סך של 125,000 ₪ ואילו המבקש שילם למשיב סך של 94,000 ₪, מתוכם 34,000 ₪ במזומן ו-60,000 ₪ באמצעות הלוואה שנטל מהמשיב ואשר כספיה הוזרמו לחשבון החברה (להלן – ההלוואה). לצורך כך פתח המבקש חשבון פרטי בסניף, מס' 409588 (להלן – חשבון המבקש). המבקש מסר למשיב 19 שיקים דחויים, על חשבון תשלום ההלוואה.

4.בחודש דצמבר 2007 פנה המשיב למבקש ולפרץ בדרישה לפרוע יתרת חוב סופית בחשבון החברה בסך של כ-12,000 ₪.

המבקש סירב להשתתף בפרעון החוב, טען כי המשיב כבר גבה ממנו יותר משיעור ערבותו לחברה ואף דרש מהמשיב להשיב לו את הכספים שנגבו ממנו ביתר.

המבקש לא הסתפק בכך ואף ביטל 14 מהשיקים שמסר למשיב על חשבון פרעון ההלוואה ואשר טרם נפרעו.

5.בעקבות כך הגיש המשיב נגד המבקש בחודש מאי 2008 שני כתבי תביעה לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967: האחת – על סך 4,093 ₪, 25% מיתרת החוב המעודכנת בחשבון החברה, כשיעור ערבותו לחברה; השניה – על סך 49,503 ₪, יתרת חוב המבקש בגין פרעון ההלוואה. הסכומים מעודכנים לחודש מאי 2008.

המבקש הגיש את התנגדויותיו לתביעות הנ"ל, ובהסכמת הצדדים עוכבו הדיונים בהן עד למתן פסק דין בתובענה זו.

התובענה ועמדות הצדדים

6.בתובענה זו עותר המבקש למתן פסק דין הצהרתי, לפיו חשבון החברה, חשבון המבקש, 14 השיקים הנותרים וההלוואה, "הינם חסרי תוקף ודינם להתבטל", ולחילופין, שהוא אינו חייב למשיב כל סכום נוסף בגין אותם חשבונות ובגין ההלוואה.

בלשון מובנת יותר, עותר המבקש לביטול ההתחייבות שנטל על עצמו במסגרת ההלוואה ולהכרזה כי הוא אינו חייב עוד כל חוב נוסף למשיב לאחר הסכומים שכבר פרע לו.

7.המבקש טוען טענות משני סוגים:

הסוג הראשון – טענות מתחום דיני הערבות, ולפיהן המשיב לא היה רשאי לתבוע ממנו תשלום מעבר לשיעור ערבותו לחוב החברה (25%) וכן כי היה על המשיב למצות את ההליכים נגד החברה בטרם הגשת תביעה נגדו.