משה נ' ראובן

פסק דין

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, הגעתי בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעדותה של התובעת מהימנה עליי ואני מייחס לדבריה את מלוא המשקל.

לכן על יסוד עדותה אני קובע כי לנתבע היה חוב בסך 10,000 ₪ והוא ביקש מהתובעת שתתן לו 10,000 ₪ כדי שיוכל לשלם חוב זה. התובעת עשתה בר מצווה לבן שלה והוא קיבל כמתנות כ-15,000 ₪, מתוך סכום זה נתנה התובעת הלוואה לנתבע סך של 10,000 ₪ והנתבע התחייב שהוא יפקיד כל חודש 1,000 ₪ לתוכנית חסכון שתפתח על שמו של בנה של התובעת, והתוכנית הייתה ל-10 חודשים וכך ישלם את ה-10,000 ₪ שהתובעת הלוותה.

הנתבע הפקיד 3,000 ₪ מתוך 10,000 ₪ ואת היתרה לא הפקיד. לכן הנתבע חייב להחזיר לתובעת את הסך של 7,000 ₪ מתוך עשרת האלפים שהלוותה לו, כאשר 3,000 ₪ מסכום זה שולם על ידי הנתבע.

לכן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 7,000 ₪ כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.10.09 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 250 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"א, 17/01/2011 במעמד הנוכחים.

עמירם דננברג, שופט בדימוס

קלדנית: מירי ק התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: