משה נ' נדב

החלטה

1.מונחת לפני בקשה להורות על פטור מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון ולחלופין העמדתו על סכום נמוך משנקבע.

2.עסקינן בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופט ישי קורן) מיום 23.12.2013 (ת"א 16083-12-12) בו נעתר לתביעת המשיבה לסילוק ידה של המבקשת, מדירת המגורים, בה התגוררה עובר לשנת 1996 (להלן: "הדירה").

המבקשת חוייבה לפנות את הדירה עד ליום 25.03.2014 (להלן: " צו הפינוי"), לשלם למשיבה דמי שכירות ראויים בסך 68,000 ₪ בגין התקופה 24.12.12-24.02.10, סך נוסף של 2,000 ₪ לכל חודש מיום 24.12.2012 ועד למועד הפינוי בפועל וכן אגרת משפט בסך 1,712 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט מומחה בסך כולל של 14,800 ₪ (להלן: "פסק הדין").

3.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נעתרה (כב' השופטת י. שבח) בכפוף להפקדת סך של 28,000 ₪ בקופת בית המשפט.

ההפקדה בוצעה ביום 13.05.2014 .

4.לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה, לתגובת המשיבה 1 ולעמדת המשיב 2 (ביחס לבקשה לפטור מאגרה בלבד), באתי לכלל דעה כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרת המשפט להתקבל בעוד שדין הבקשה לפטור מלא מהפקדת ערבון להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

5.סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

6.בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;

ב. כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

7."השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

8.עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.

בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

9.כך יוצא שבעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור .

שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

מן הכלל אל הפרט

11.על פי הבקשה המבקשת – המערערת מתגוררת בדירה נשוא פסק הדין והערעור, למבקשת בת חיילת, חשבונה מוגבל ואין ברשותה חסכונות, מתפרנסת מעבודתה כמטפלת בקשישים סך של 2,000 ₪ ךחודש ומקצבת נכות (דרגת אי כושר 75%) בסך של 2,198 ₪ (קצבת שארים נפסקה בחודש פברואר 2014).

בבעלות המבקשת רכב מסוג פיג'ו 206 שנת ייצור 2001.