משה נ' חב' לביטוח

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 19/11/08, כאשר נהג התובע ברכבו, איבד שליטה, החליק ונפל לתוך ואדי בכביש 65 (להלן:"התאונה").

בעלי הדין הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין מנומק לעניין זכותו של התובע לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בהתאם להוראות סעיף 4(ג) לחוק זה (להלן: "חוק הפיצויים").

אין מחלוקת באשר לנסיבות התאונה. המחלוקת הינה לעניין גובה הנזק.

ב"כ התובע טען כי כתוצאה מהתאונה נחבל התובע בכל חלקי גופו לרבות גב, צוואר, ע"ש, חזה וראש וכן איבד הכרה. התובע הובהל באמבולנס לבית החולים "העמק" בעפולה ושם בוצעו צילומי רנטגן ובדיקות רפואיות והוא שוחרר עם המלצה למעקב רופא מטפל וטיפול נגד כאבים לפי הצורך.

ב"כ התובע טען כי בעקבות התאונה, התובע סבל מכאבים וחבלות בכל חלקי גופו וכשהתגברו כאביו פנה שוב לקופת החולים והומלץ לו על קבלת טיפולי פיזיותרפיה. ב"כ התובע טען כי ביום 16/12/08, בבדיקה אצל מומחה א.א.ג., אובחן אצל התובע נפיחות בסינוסים מקס פרונטאלי אטמואידלי והוא הופנה לניתוח באפו עקב מחיצת אף עקומה.

ב"כ הנתבעת טען כי פגיעתו של התובע בתאונה היתה קלה ביותר ולא הותירה כל נזק גוף. כן טען כי הבדיקות שבוצעו לתובע בחדר מיון היו תקינות וכל נזקיו וסבלו של התובע הינם תוצאה ישירה של בעיותיו הרפואיות מהם סבל באופן כרוני במהלך השנים, עובר לתאונה, וללא כל קשר לתאונה.

ב"כ הנתבעת טען כי בתעודה הרפואית מחדר המיון לא צוינו ממצאים מיוחדים. לאחר הבדיקות, התובע שוחרר לביתו עם המלצה למעקב רופא מטפל וטיפול בכאבים לפי הצורך. בצילום הרנטגן שבוצע לתובע בחדר מיון צוין כי בדיקת C.T מוח ללא סטייה וצוינה נפיחות רירית בסינוסים מקסילריים, איתמואידלים והצללה בסינוסים פרונטאליים.

מאחר והצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה ובהתחשב במכלול הראיות, אני קובע לתובע פיצוי גלובאלי כדלקמן:

הנכות:

התובע עתר למינוי מומחה בתחום א.א.ג.. בימ"ש נעתר לבקשתו וסבר כי קיימת ראשית ראיה, אם כי בדוחק, המצדיקה מינוי מומחה והשית את שכ"ט המומחה על התובע. התובע בחר לוותר על מינוי המומחה. משכך, לא תשמע כל טענה בדבר נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. לתובע לא נקבעה נכות צמיתה.

בסיכומיו טען ב"כ התובע כי התובע ויתר על מינוי מומחה בשל מצבו הכלכלי וכי יש לראות, בניתוח שעומד התובע לבצע באפו כקשור באופן ישיר לתאונה וזאת על סמך המסמכים הרפואיים שהוגשו. כאמור, התובע וויתר על מינוי מומחה ולכן לא ניתן לקבל טענה זו, הואיל ומסמכים רפואיים אינם תחליף לחוות דעת מומחה.

כך גם לעניין הבקשה לצירוף תיעוד רפואי נוסף, שהגיש ב"כ התובע לאחר הגשת הסיכומים. המסמכים הנוספים אותם מבקש ב"כ התובע לצרף אינם יכולים להיות תחליף לחוות דעת מומחה ולכל היותר ניתן לקחתם בחשבון במסגרת ראש נזק של כאב וסבל.

כאב וסבל:

בהתחשב במהות הפגיעה ולאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שהוגשו ובהתחשב בעובדה כי אין טענה לנכות רפואית צמיתה, אני פוסק לתובע בגין כאב וסבל סך של 5,000 ₪.

הפסדי שכר לעבר:

מתלושי השכר שהתובע צירף לסיכומיו, עולה כי התובע החל לעבוד ביום 17/8/08 אצל אליהו אבי, בבניית צימרים והשתכר 4,000 ₪ לחודש. התובע צירף תעודות אי כושר מיום 19/11/08 ועד ליום 15/12/08. בסיכומיו טען התובע כי נעדר מעבודתו עד ליום 30/10/09, אולם לא צירף אישורים רפואיים המעידים על כך. האישורים שצורפו הינם כאמור, עד ליום 15/12/08, סה"כ 26 ימים. בכל מקרה, על פי התעודה הרפואית מחדר מיון לא היתה המלצה לחופשת מחלה, לפיכך, נראה לי כי הטענה שהתובע שהה במחלה כשנה, מוגזמת.

יחד עם זאת, כעולה מאישור המשטרה, התובע היה מעורב בתאונה, נפגע ונחבל בגופו ושהה תקופת מה בביתו למנוחה.

מאחר ועסקינן בפסק דין לפי סעיף 4( ג) ומאחר ולתובע לא נקבעה נכות רפואית צמיתה, בנסיבות העניין יש לפצות את התובע בגין אובדן השתכרותו בעבר בשכר עבודתו החודשי (דהיינו, חודש).

הואיל וכך אני קובע פיצוי בסך 4,500 ש"ח .