משה נ' זהר

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעה כספית בגין סחורה אשר נטען כי סופקה אך תמורתה לא נפרעה.

לטענת התובע בחודש נובמבר 2008 סיפק לנתבעת 69 חבילות של קרניזים בעלות של 15 ₪ ליחידה לפני מע"מ את התמורה צריכה הייתה הנתבעת לשלם במועד מאוחר יותר אך עד כה חרף דין ודברים בין הצדדים, לא שולמה.

לתביעתו צירף התובע תעודת משלוח מיום 16.11.08 וחשבונית מיום 11.5.09.

הנתבעת מתגוננת בטענה כי אין המדובר בסחורה שנרכשה מידי התובע אלא מדובר בסחורה אשר הובאה אל הנתבעת על מנת שתנסה למוכרה עבור התובע לצורך סילוק חובות התובע לנתבעת.

התובע באותה תקופה היה חייב לנתבעת כספים רבים בגין שיקים שחזרו ולכתב ההגנה צורפה כרטסת הנהלת חשבונות להעיד על כך.

עוד טוענת הנתבעת כי תעודת המשלוח אינה חתומה על ידה והכמות המצוינת בה אינה הכמות שהונחה בחצריה (ראה גם נ/1).

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים באתי לידי מסקנה כי יש לדחות את התביעה ואנמק.

אין חולק כי בתקופה בה הובאה אותה סחורה אל חצריה של הנתבעת היו חובות כספיים של התובע כלפי הנתבעת. ראיה לכך מצויה בכרטסת הנהלת חשבונות שעיון בה מלמד על החזרת שיקים כבר בחודש מאי 2008 כאשר בתקופה בסמוך להבאת הסחורה לחצרי הנתבעת עלה החוב על סך של 10,000 ₪.

נראה על כן כי לו היה מדובר במכר של סחורה הרי שעם המכר היתה מקוזזת יתרת החוב של התובע כלפי הנתבעת.

התובע לא דרש במועד הבאת הסחורה לנתבעת כי חובו יקוזז ולפיכך על פניו לא נראה ואף לא נטען כי הצדדים ראו בהבאת סחורה זו משום תשלום לנתבעת. נוכח האמור שוכנעתי כי יש להעדיף את גרסת הנתבעת לכך שהתובע ביקש למוכרה באמצעות הנתבעת ואין המדובר במכר.

זאת ועוד, הנתבעת אינה חתומה על תעודת המשלוח עובדה אשר יש בה כשלעצמה להעיד כי לא רכשה את הסחורה.

התובע עצמו אישר כי הוא זה שחותם דרך קבע על תעודות משלוח שלו ואף בתעודת המשלוח אשר צורפה לתיק מצויה חתימתו בלבד. נוכח האמור לא מצאתי כי יש בתעודה כדי להעיד על המכר או על כמות הסחורה.

מר זאהר העיד כי עד כה הסחורה לא נמכרה והיא מצויה עדיין במחסניו למעט כ- 2 דוגמאות שנתן לאחר שגילה עניין בסחורה ומכל מקום הוא לא התנגד לכך שהתובע ייטול אותה משם.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי לא בוצעה עסקת מכר בין הצדדים.

התובע רשאי ליטול את הסחורה ממחסני הנתבעת בתוך 21 יום מהיום.

בכפוף לכך התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 300 ₪.

התובע הפקיד סך של 150 ₪ בקופת בית המשפט עבור הוצאות העד.