משה נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן ואח'

החלטה

1.עניינה של תובענה זו בתביעת המשיב לפרסם מכתב התנצלות בגין עוולות שנטען שנגרמו לו וכן תביעה שבית משפט יורה לפצותו בכל סכום שימצא לנכון בנסיבות העניין לנוכח אירועים שנטען כי נגרמו לו ב- 17/10/2004.

2.בפניי בקשה שהוגשה על ידי הנתבעים 4-6 להורות על מחיקת התביעה כנגדם בשל אי תשלום אגרה בשיעור המתחייב שכן לטענתם התביעה הוגדרה כצו עשה על אף שחלקים ממנה מהווים תביעה כספית לכל דבר. לחילופין, בקשו המבקשים להורות על מחיקת ראש הנזק הכספי שהתבקש.

3.המבקש בתגובתו טען שמהות התביעה נגזרת מהסעד העיקרי הוא צו העשה והסעד המשני שהושאר לשיקול דעת בית המשפט הוא סעד הפיצוי אשר אינו ניתן לביטוי כספי ויכול להגיע לאפס או מליוני שקלים בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ומשכך, דין הבקשה להידחות.

4.בתגובתם לתגובה טענו המבקשים, שאין בהתייחסות המשיב כל תגובה לבקשתם ולא בכדי נמנע המשיב לפרט מהו הפיצוי הנדרש על ידו בגין העוולות שנטען כי נגרמו לו.

5.דיון:

הוראות תקנה 9 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") קובעות כי כתב תביעה יכיל:

"שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו"

ובתקנה 16 לתקנות נקבע לעניין זה:

"(א) היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע בדיוק.

(ב)...

(ג) הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצויים בשל נזק גוף, או תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, אין חובה על אף האמור בתקנת משנה (א) לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע בעד נזק כללי, ותקנה 9(9) לא תחול עליו."

לפיכך, ובשים לב להוראות התקנות לעיל אך בתביעה לפיצוי בגין נזק גוף, פטור התובע מלפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע בתביעתו ובכל תביעה אחרת עליו לפרט במפורש מהו הסכום הנתבע בדיוק וזאת בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

בנוסף, בהתאם להוראות התקנות האגרה נקבעת ביחס לסכום הנתבע בעת פתיחת ההליך ואין כל הצדקה לאפשר ניהול התביעה כאשר סכום האגרה ששולמה אינו משקף סכום התביעה ובוודאי שאין להותיר את הנתבע לוטה בערפל מבלי שיידע מהו גובה סכום התביעה בפניה עליו להתגונן. משכך וודאי שנדרש התובע לפרש בתביעתו את סכום הפיצוי המבוקש ואין בעובדה שסכום הפיצוי הושאר לשיקול דעת בית המשפט בכדי לאפשר לתובע להימנע מפירוט הסכום.

אף טענת המשיב לפיה מדובר בסעד משני דינה דחייה, בהיעדר פירוט הסכום. לא זו אף זו, הוראות תקנה 2 (ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות) , התשס"ז- 2007 קובעות:

"כלל הליך כמה סעדים, תשלום אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לי הסכום הגבוה".

לפיכך, לא ברור כיצד הגיע המשיב לכלל מסקנה כי הסעד העיקרי המבוקש הוא הצו עשה כאשר לטענתו סכום הפיצוי לו יהא זכאי עשוי להגיע למליונים ולכן והואיל ותשלום אגרה כאשר עסקינן במספר סעדים נקבע לפי סכום האגרה הגבוה לתשלום, דין טענה זו להידחות אף היא.

עם זאת ובהתאם להלכה לפיה לא במהרה יורה בית המשפט על מחיקת התובענה, הינני מורה לתובע לפרט הסכום הנתבע תוך 15 יום ולשלם אגרה בהתאם להוראות התקנות. בחלוף המועד וככל שלא יעשה כן, יימחק סעיף 34.2 מכתב תביעתו ללא צורך בהחלטה נוספת בעניין.

כתב הגנה יוגש לתיק בחלוף 30 יום מיום פירוט הסכום ותשלום אגרה בגינה במידת הצורך.

המשיב יישא בהוצאות המבקשים בגין הבקשה בסך של 1000 ₪.