משה נ' אלביין

פסק דין

זהו פסק דין בתביעה קטנה שהגיש התובע נגד הנתבע, שהינו רופא שיניים. הוחלט לקבל את התביעה כמפורט להלן.

התובע הזמין אצל הנתבע טיפול שיניים, הכולל הרכבת שיניים תותבות. לטענת התובע, התותבת שייצר הנתבע אינה תקינה ונופלת מפיו. סכום התביעה – 4,000 ₪.

הנתבע טען בכתב הגנתו, כי יש לסלק את התביעה על הסף, משום שאינה נתמכת בחוות דעת רפואית, ומשום שאינה מקימה לטענתו עילת תביעה. לטענת הנתבע, פנה אליו התובע ביום 14/05/10, וביקש לתקן תותבת שנשברה. הנתבע ביצע בפיו של התובע בדיקה יסודית ומקיפה, לרבות צילומים, והמליץ על הרכבת תותבת תחתונה שלמה, כתחליף לתותבת השבורה. לטענתו, נתן לנתבע הסבר מפורט בדבר מהות הטיפול, לרבות הסיכונים והסיבוכים האפשריים. בין היתר, הסביר לתובע, כי ייתכן מצב של חוסר הסתגלות לתותבת, התלוי בנתוניו האישיים של התובע ולא ניתן לצפותו מראש. לטענתו, ביצע מדידות ובדיקות והתקין את התותבת כנדרש. בהמשך, נמנע התובע מספר פעמים מלהגיע לטיפולים וביקורות. לאחר מספר חודשים הגיע התובע למרפאה והתלונן על חוסר התאמה של התותבת. לטענת הנתבע, גילה בבדיקה, כי התובע השתמש בתותבת באופן לקוי, בדרך הרכבתה על השתלים שבפיו. הנתבע טען, בין היתר, כי בכך שנמנע מלהגיע לטיפולים וביקורות, גרם התובע עצמו, למצב של חוסר הסתגלות. הנתבע טען, כי התותבת בוצעה בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים, וכי התובע השתהה בפנייתו למרפאה.

הצדדים פירטו טענותיהם במהלך הדיון היום.

התובע הוסיף וטען, כי כעת הוא מטופל במרפאה אחרת, והזמין תותבת עליונה ותותבת תחתונה. התובע סיפר, כי התותבת שייצר הנתבע, נפלה מפיו כאשר ניסה לאכול. התובע גם טען כי כאשר הגיע אל הנתבע, אמר לו הנתבע: "...תביא לי את הקבלות ואני אחזיר לך כסף".

הנתבע טען, כי לאחר שהתובע הגיע למרפאה, הוא ביצע התאמות בתותבת והחליף את הגומיות בתחתית התותבת, אלא שהתובע סירב לקבל את התותבת לידיו בחזרה, ועמד על החזר התשלום ששילם. הנתבע הוסיף, כי התובע שילם רק חלק ממחיר התותבת – 2,000 ₪, ונותר חייב סך של 2,500 ₪.

הנתבע אישר, כי ביקש מהתובע להגיע למרפאתו, עם הקבלות שקיבל עבור התשלום. הנתבע טען לעניין זה: "אמרתי לו שיבוא עם הקבלות ונראה מה אפשר לעשות. זה היה בין אנשים, לא בדקתי אותו". בהמשך טען: "אמרתי לו להביא את הקבלות כדי לבדוק את התותבת, במקרה והיה מגלה שיש נזק".

גרסאות הצדדים, הינן בגדר עדויות יחידות של בעלי דין בהליך אזרחי. בית המשפט יבסס ממצא עובדתי על עדויות כאלה, רק כאשר הוא נותן בהן אמון מלא.

התרשמתי, כי גרסת התובע מהימנה. בכלל זאת, האמנתי לתובע, כאשר סיפר כי התותבת נפלה מפיו כאשר ניסה לאכול. אירוע כזה מתיישב עם המסקנה כי התותבת היתה פגומה, ולא הותאמה לנתוני התובע. מעבר לכך, הנתבע אישר כאמור, כי ביקש מהתובע להגיע למרפאה עם הקבלות שנתן לו, עבור התשלום. התנהגות זו, גם היא מתיישבת, על פני הדברים, עם מסקנה כי היה פגם בתותבת. הסברו המאוחר של הנתבע, לפיו ביקש מהתובע להביא את הקבלות למקרה שיתברר, כי התותבת פגומה, נראה מאולץ וקשה לקבלו.

במצב זה, סבורני כי יש להעדיף את גרסת התובע, ולקבל טענתו לעניין הפגם שבתותבת, על אף שלא הגיש חוות דעת, או ראיה אובייקטיבית בעניין זה.

אין מחלוקת, כי התובע שילם עד כה סך של 2,000 ₪ על חשבון התותבת וכי התותבת הושארה בידי הנתבע. יש לחייב את הנתבע להשיב לתובע את הסכום האמור.

לפיכך, מתקבלת התביעה, ואני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 12.10.10, וכן הוצאות המשפט בסך 300 ₪.

ניתן היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: