משה ואח' נ' חשמל ח.פ.52000472

פסק דין

זוהי תביעה קטנה שהגיש התובע נגד הנתבעת. התובעת הינה אמו ז"ל של התובע והיא רשומה כצרכן החשמל בדירה בה מתגורר התובע.

התובע טוען כי הנתבעת חייבה את חשבון החשמל שלו בסך של 180 ₪ עבור ניתוק וחיבור חשמל, אף שמעולם לא ניתקו לו את החשמל בבית. התובע פנה בעניין למנהל הנתבעת אך זה לא התייחס למכתבו. התובע פנה גם לעובד בשם חנן שצעק עליו וזרק אותו מהמשרד בצורה בוטה. על כן התובע מבקש לחייב את התובעת להשיב לו את הסכום האמור בתוספת פיצוי בגין עגמת נפש, ובסה"כ סך של 1,200 ₪.

הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה. לטענתה, התובעים נוהגים באופן שיטתי לפגר בתשלום חשבונות החשמל השוטפים ולא לשלם אותם במועדם וכמתחייב על פי הדין. פירוט של הפיגורים צוין בכתב ההגנה. אילו התובעים היו מסדירים את תשלום החשבונות במועדם, אזי היו מתייתרים ונחסכים כל הוצאות והליכי הגבייה שננקטים. בכל הנוגע לחשבון נשוא כתב התביעה, על פי רישומי הנתבעת ביום 17.8.12 נשלח ללקוח חשבון בסך של 1,982.63 ₪ עבור צריכת חשמל בתקופה שמיום 18.6.12 ועד ליום 15.8.12. המועד האחרון לתשלום היה 31.8.12. התובעים לא שילמו את החשבון במועד, תוך עשיית דין עצמי, ולאחר יותר מחודש וחצי מחלוף המועד האחרון לתשלום - ביום 21.10.12 - נאלצה הנתבעת לפעול על פי סמכותה שבדין ולנתק את אספקת החשמל למקום הצרכנות של התובעים. בחודש דצמבר 2012, במסגרת פעולות הקריאה, הגיעה קורא המונים לחצרים נשוא התובענה ובדיקתו העלתה כי המקום מחובר לחשמל, אף שבהתאם לרישומי הנתבעת המקום היה אמור להיות מנותק מחשמל. על כן באותו מעמד ומאחר והחוב בגינו נותקה אספקת החשמל שולם בינתיים (יום למחרת הניתוק), הועבר דיווח למשרד שפעל לעדכון רישומי החברה וזאת לאחר שקורא המונים וידא את תקינות חידוש החיבור. בהתאם לאמות המידה והתעריפים, חויב הלקוח בסך של 123.16 ₪ לפני מע"מ. הנתבעת מכחישה את הנזקים הנטענים על ידי התובע.

בדיון שהתקיים בפני, העידו התובע ונציגי הנתבעת. לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים ולאחר עיון במסמכים, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז - 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

מהראיות שהובאו לבית המשפט עולה, כי האפשרות שהנתבעת אכן ניתקה את זרם החשמל לדירת התובעים, הינה אפשרות מסתברת יותר מטענת התובע שלא בוצע ניתוק.

ראשית, התובע הודה בטענת הנתבעת כי הוא נוהג דרך קבע לפגר בתשלום חשבונות החשמל (עמ' 2 שורות 1-2 לפרוטוקול), והוא לא סתר את טענת הנתבעת, כי החשבון הרלוונטי בסך של 1,982 ש"ח, בעטיו לטענת הנתבעת בוצע הניתוק, היה בפיגור של למעלה מחודש וחצי במועד בו בוצע הניתוק. עובדות אלה מעידות על כך שהייתה לנתבעת סיבה לפעול על פי סמכותה ולנתק את החשמל, מה שמחזק את הטענה שניתוק כזה אכן בוצע.

שנית, הנתבעת הזמינה כעד מטעמה את קורא המונים שביצע את הניתוק בפועל - מר אלון כהן. עדותו הותירה רושם מהימן, הוא תיאר באופן מפורט את התהליך המקדים אותו הוא נוהג לעשות בטרם מבוצע הניתוק וכן את אופן ביצוע הניתוק בפועל.

העובדה שלטענת התובע הנתבעת ביצעה ניתוק של מונה אחר באותו בניין, אין בה כדי לגרוע מעדותו של העד כי אכן הוא ביצע ניתוק של המונה הרלוונטי. העובדה שהן חשבונו של השכן והן חשבונו של התובע חויבו שניהם בהוצאות ניתוק, יש בה כדי לחזק את המסקנה שאכן בוצעו ניתוקים של שני המונים ולא רק אחד שבטעות יוחס ללקוח שגוי.

הנתבעת הגישה דו"ח ניתוק בו תועדה הפעולה של ניתוק המונה של התובע על פי הדיווח שמסר קורא המונים. כן הוגש דו"ח המעיד על ביצוע הבדיקה של תקינות החיבור שבוצע שלא על ידי הנתבעת (נ/1). יש לקבל את טענת נציג הנתבעת, כי שליחת עובד במיוחד על מנת לוודא את תקינות החיבור שבוצע שלא על ידי הנתבעת, מצדיקה חיוב בהוצאות החיבור.

טענת התובע כי לא יתכן שהוא גר בבית ולו יום אחד ללא חשמל, אין בה כדי להוות הוכחה לטענתו שלא בוצע ניתוק על ידי הנתבעת, שכן כפי שפורט לעיל, הנתבעת מצאה בחלוף הימים כי החשמל חובר לדירה, שלא על ידה, וזאת במועד שאיננו ידוע לנתבעת.

על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ניתן היום, כ"ד אדר ב תשע"ד, 26 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: