משה ביבס – המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

תביעה זו עניינה עתירה להכיר בליקוי בשמיעתו של התובע ובטינטון כ"פגיעה בעבודה" עקב חשיפה לרעש מזיק.

רקע עובדתי

1.ביום 11.7.11 ניתן פסק דין חלקי המורה כדלקמן -

"לאור חוות דעת המומחה הרפואי לפיה, ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע מקורו בנזק מושרה רעש הנובע מתנאי עבודתו של התובע עד לשנת 2007 וממועד זה ואילך מקורו בנזק תחלואתי, ולאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, הנני קובעת כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע נגרם בחלקו בשל תנאי העבודה ומשכך מהווה "פגיעה בעבודה".

היקף הנזק ואחוזי הנכות הנובעים מהפגיעה בעבודה יקבעו במסגרת החלטת הוועדה הרפואית.

הנתבע ימסור עמדתו לבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בנוגע לטינטון וזאת עד ליום 30.7.11."

2.ביום 1.8.11 ביקש הנתבע לבחון את נושא הטינטון אצל פקיד התביעות וביום 31.10.11 הודיע כי אין מקום להכיר בטינטון שממנו סובל התובע לטענתו.

3.ביום 15.11.11 ביקש התובע להפנות שאלת הבהרה למומחה. בקשתו אושרה בהחלטה מיום 8.12.11 ולמומחה הופנתה השאלה הבאה -

"האם סובל התובע מטינטון ואם כן, האם קיים קשר סיבתי בין הטינטון לבין חשיפתו לרעש מזיק במקום עבודתו כמפורט בעובדות המוסכמות".

4.ביום 23.1.12 התקבלה חוות דעת של ד"ר מ.ביזר אשר קבע -

"באסופת החומר הרפואי ששוגר אלי מופיעות תלונות של טינטון, לא הרבה, עוד בדצמבר 2003 (בבדיקת השמיעה של מכון הדים מן ה-23.12.03). יש עוד מספר אזכורי טינטון ב-2007 וב-2011.

כפי שידוע טינטון הוא אחד הסימפטומים הנגרמים עקב חשיפה לרעש מזיק. בבקשה בהסכמה לקביעת עובדות מוסכמות בסעיף 2 צוין כי הצדדים הסכימו כי התובע עבד ועובד ברעש מזיק כהגדרתו בחוק.

בדיקות השמיעה של מר ביבס מן השנים 2003 ו-2007 עשויות להתאים לחבלת רעש קלה, כפי שכבר ציינתי בחוות דעתי בתשובה 4.ב.

היות ויש כאן תנאי עבודה מזיקים, תלונות על טינטון ובדיקת שמיעה מתאימה לנזק מושרה רעש קל אני סובר כי למר ביבס יש אכן טינטון.

כמו כן יש לציין כי קיימת התאמה די טובה לסעיפי תיקון מס' 79 לחוק הביטוח הלאומי סעיף 84. הן בסעיף 84א (התאמה בסעיפים קטנים 1 ו-2) והן בסעיף 84ב' (התאמה חלקית בסעיף קטן 1 והתאמה בסעיפים קטנים 2 ו-3)"

טענות הצדדים

5.לטענת התובע, חוות דעת המומחה מדברת בעד עצמה. לדבריו, בהתאם לתיעוד הרפואי סובל התובע מטינטון וחוות דעת המומחה מאשרת עובדה זו תוך שהיא קובעת קשר סיבתי ברור בין הטינטון לבין חשיפה לרעש מזיק במקום העבודה. משכך, טוען התובע יש להכיר בטינטון עקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה.

6.לטענת הנתבע, לא היה מקום למנות מומחה רפואי לעניין הטינטון וזאת בשל אי עמידה בתנאים המצטברים והקבועים בחוק. עוד טוען הנתבע, כי חוות דעת המומחה לעניין הטינטון אינה שלמה, מלאת סתירות וקביעות בלתי הגיוניות שאינן עולות בקנה אחד עם האמור בחוק ובפסיקה.

לעמדת הנתבע, המומחה אינו מפרט את עמידת התובע בתנאים הקבועים בחוק לשאלת קיומו של טינטון והתובע לא הוכיח פניות חוזרות ונשנות לטיפול בעניין הטינטון קודם הגשת תביעתו לנתבע. לטענת הנתבע, היה מקום לדחות את התביעה בשל כך עוד קודם למינוי המומחה.