משביר לצרכן (קריון) נ' אברמוביץ

החלטה

בפניי תיק הוצל"פ מס' 01-40607-49-1, שנפתח ביום 18/07/94. מסירה מלאה נרשמה ביום 23/03/97.

עניינה של בקשת הביצוע שני שיקים:

שיק ע"ס 84 ₪ לז.פ. 22/12/93 ושיק ע"ס 152 ₪ לז.פ. 22/02/94. הצ'ק המוקדם חולל מסיבת "א.כ.מ." והשני מסיבת "מוגבל".

המבקש התגונן בטענה כי החוב הוא מלפני 16 שנה, וכי לאחר שקיבל עיקול על משכורתו שילם לב"כ המשיב סך של 2,000 ₪ והתחייב לשלם עוד 7 תשלומים של 517 ₪.

ב"כ המשיבה הגיש תגובה, לפי החלטתי, ואישר תשלום הסך 2,518 ₪ ע"י המבקש, אך זאת רק בזמן האחרון, וצירף אסמכתאות לכך שבמשך השנים בוצעו פעולות רבות אצל המבקש. המשיב טען כי המבקש לא הציג נימוקים להארכת המועד.

עיון מעמיק בנספחי התגובה גילה כי האזהרה לא נחתמה על ידי המבקש, אלא נרשם כי סירב לחתום. לא צורף תצהיר שליח כמקובל.

גם העיקולים, שבוצעו במהלך השנים העלו חרס, חלק מהמחזיקים לא השיבו ואלה שהשיבו ענו כי אין זכויות או נכסים לעיקול. תשובה כזו אינה מהווה ראייה ודאית לידיעת המבקש אודות ההליך.

רק ביום 01/02/10 נרשם עיקול ברשת הדואר ואצל המעביד, אשר בוטל לבקשת הזוכה, כנראה עקב ההסדר המדובר.

המבקש לא ניצל את זכות התגובה לתגובה, וניתן לתת החלטה על סמך הבקשה והתגובה.

לגוף העניין אין בפי המבקש כל טענת הגנה, המבקש לא כיבד את הצ'קים וחזקה עליו שידע זאת בזמן אמת, ולמצער בעת קבלת האזהרה בשנת 1997.

אין כל הצדקה "לבטל את המשך החוב" כבקשת הנתבע.

הסיכום הינו שאני דוחה את ההתנגדות, באין נימוק להארכת מועד והעדר הגנה לגוף העניין.

אני מציעה כי המבקש ימשיך וישלם לפי ההסדר, על מנת שההליכים יישארו מעוכבים.

לפני משורת הדין, אין צו להוצאות הבקשה.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תש"ע, 06 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: