מרקין נ' בר יותם ואח'

החלטה

בעניין: "בקשה דחופה מאד במעמד המבקשת בלבד אל נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה ולחילופין מפאת הפגרה לשופט אייל דורון"

1.מטעמים מעשיים, אתעלם משאלת סיווגה הנכון של בקשה זו – בקשה לביטול? בקשה לעיון חוזר? הודעת ערעור המוגשת לנשיא הערכאה הדיונית? – וכן אתעלם מסגנונה.

2.ביום 18.7.11 הוגש לבית משפט זה מסמך הנושא כותרת "הסדר דיוני", אשר בסופו נאמר כי "בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן להסדר פשרה זה תוקף של פסק דין".

3.ביום 19.7.11 ניתן על ידי תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, למעט מתן צו המופנה לרשמת המקרקעין ומאשר לה לבטל עיקולים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.

4.על כך מלינה עתה הטוענת 2, ובפיה טענות מלוא הסל.

5.עוד בהחלטתי מיום 14.6.11, ומשסברתי כי העמדות העקרוניות שהביעו הצדדים במסמכים שהוגשו, עשויות להוות בסיס להסדר, הנחיתי את הצדדים "לפעול לעריכת הסדר מוסכם על כל הצדדים אשר יועבר לחתימת כב' רשמת ההוצל"פ בתל אביב, ובמידת הצורך אף לחתימתי", תוך ציון כי "גם אם קיים צורך במתן החלטה שיפוטית על מנת לסייע לצדדים לצאת מן הסבך", על הצדדים לגבש את תוכן ההסדר.

5.למרות שאיפתי לסייע לצדדים כאמור, עת הוגש הסדר הפשרה לא היה בידי לעשות כן, נוכח מחדליה המתמשכים של הטוענת 2, כמפורט להלן.

6.אכן, כדברי רשמת המקרקעין הנכבדה (ולצורך העניין אניח כי האמור בסעיפים 2-3 לבקשה בעניין זה משקף דברים שנאמרו על ידה), כל החלטה שיפוטית תאפשר הסרת העיקול, ולאו דווקא החלטה של הערכאה אשר הטילה אותו. עם זאת, ושמא אף דווקא משום כך, במידה ומתבקשת הסרת עיקול מערכאה אשר לא היא הטילה את העיקול, הרי שעל הערכאה המתבקשת להסיר את העיקול לנהוג בזהירות רבה ובריסון עצמי, תוך הפגנת איפוק ויחס של כבוד הדדי בין ערכאות, ולהביא בחשבון כי לא כל המידע מצוי בידה.

7.לכל אורך הדרך בחייו הקצרים של הליך זה, התמידה הטוענת 2 בהמצאת מסמכים לתיק בית המשפט ללא נספחים (זאת, לבד מן העובדה שמסמכים שונים הוגשו על ידה כאשר הם ערוכים ע"י ב"כ הטוענת 2 ונתמכים בתצהיר ב"כ הטוענת 2, המאומת ב"אימות עצמי" על ידו; או שמסמכים שונים נחזים ככאלה שהוגשו על ידה בפקסימיליה, אף אם היקפם עלה באופן ניכר על מגבלת ההיקף הקבועה לעניין זה בתקנה 497ב. לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). למרות שבתצהיר התומך בהודעת הפרטים מטעם הטוענת 2, הצהיר ב"כ הטוענת 2 במפורש, לאחר שהזהיר עצמו כי עליו לומר אמת, כי המסמכים מתיק בית המשפט המחוזי בתל אביב יישלחו בנפרד ("מכיוון שמכסת 5 העמודים עומדת לרועץ בשיגור בפקסימיליה"), בשום שלב הדבר לא נעשה, עד היום.

בהחלטתי מיום 14.6.11 הוריתי לטוענת 2 להגיש הודעת פרטים מתוקנת, על נספחיה, אולם הדבר לא נעשה. גם בהחלטתי מיום 2.7.11 (בסעיף 4(ג)), שבתי והוריתי לטוענת 2 להגיש הודעת פרטים ערוכה כדין, ולבד מן העובדה שהוריתי להגישה שלא באמצעות הפקס ובצירוף תצהיר שאינו מאומת ב"אימות עצמי", נדרשה הטוענת 2 פעם נוספת לצרף את הנספחים, והכל לא יאוחר מיום 10.7.11, בשים לב למועד הדיון שנקבע באותה החלטה ליום 20.7.11. במקום להגיש הודעת פרטים ערוכה כדין, הגישה הטוענת 2, פעם נוספת, גרסה נוספת של "התגובה" (כמשמעותה בהחלטה מיום 2.7.11), ואף זאת רק ביום 17.7.11, אולם גם הפעם לא צורפו לתגובה מסמכים כלשהם מתיק בית המשפט המחוזי בתל אביב.

8.כתוצאה מכך, עת הוגש הסדר הפשרה לא ברור היה ע"י איזה מותב הוטל העיקול, באלו נסיבות, ובעיקר – האם היו מעורבים באותה התדיינות צדדי ג' שאינם מצויים בהליך שבפניי. בנסיבות אלה סברתי כי, על אף הרצון להימנע מגישה פורמלית ולנסות לסייע לצדדים, לא יהא זה ראוי כי יינתן ע"י ערכאה זו צו המופנה ללשכת רישום המקרקעין ומורה על ביטול העיקולים. מאידך, נוכח ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים לא היה עוד טעם בהמשך הדיון בטען הביניים עצמו, באשר הסדר הפשרה הביא למעשה לסיום הדיון בו.

9.היום, לראשונה, צירף ב"כ הטוענת 2 לבקשה דנא מסמכים מתיק בית המשפט המחוזי בתל אביב (יוער כי ככל שכוונת ב"כ הטוענת 2 בסעיף 4 לבקשה הינה למסמכים אלה, הרי שבכך לא דק פורתא; המסמכים המצורפים לבקשה אינם מצויים בתיק, למרות הנחיות חוזרות ונשנות לצרפם). לא נעלמה מעיניי העובדה כי ב"כ הטוענת 2 עשה כן ללא צירוף תצהיר תומך, ולמעשה אף בהעדר הפנייה או התייחסות כלשהי למסמכים אלה בגוף הבקשה. למרות שהמסמכים צורפו ללא תצהיר, איני רואה לנכון להתעלם מצירופם. מדובר במסמכים הנחזים על פני הדברים כאותנטיים, וממילא עד כה הוגשו מטעם הטוענת 2 רק תצהירים של בא כוחה (מאומתים ב"אימות עצמי"), כאשר הוא אשר חתום על הבקשה הנוכחית אליה צורפו המסמכים, וחתימתו אף מופיעה על המסמכים כנאמנים למקור.

10.בנסיבות אלה, הרי שדומני כי למרות מחדליה המתמשכים של הטוענת 2, מטעמי יעילות, ועל מנת להקל על הצדדים, יש מקום ליתן החלטה המורה על תיקון פסק הדין. החלטה כאמור היא אפשרית בנסיבות העניין, לאור הוראת סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, בשים לב לכך שתוצאת התיקון בפסק הדין תהא מצויה בגדרי הסכמת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי מפורש בהסדר הפשרה שהוגש.

11.סיכומו של דבר – אני מורה על תיקון פסק הדין שניתן על ידי ביום 19.7.11, באופן שחלף האמור בו ייאמר כדלקמן:

א.נוכח הסכמת הצדדים, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה אליו הגיעו.

ב.נוכח הסכמת הצדדים, ניתנת בזאת הוראה למבקשת בטען הביניים לפעול כאמור בסעיפים 2 ו- 5 להסדר הפשרה.

ג.נוכח הסכמת הצדדים, ניתן בזאת צו המופנה לרשמת המקרקעין בחיפה ומאשר לה לבטל את העיקולים המפורטים בסעיף 3 להסדר הפשרה.

המזכירות מתבקשת להמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"א, 04 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.