מרקוס(עציר) נ' מדור תביעות חיפה והצפון

החלטה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופט דניאל פיש) מיום 7/10/10 במסגרתה הורה ביהמ"ש על הארכת מעצרו של העורר עד ליום 21/10/10.

כנגד העורר הוגש כתב אישום בו מיוחסת לו עבירת איומים כלפי בני משפחתו. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים בפני בימ"ש קמא ביום 6/10/10, לאחר שנשמעו טענות הצדדים, קבע כב' השופט פיש כי יבחן את טענות הסנגור אולם בשלב זה ראוי לאפשר לעורר שהות נוספת על מנת שיציג חלופת מעצר. לפיכך הורה על דחיית הדיון למחרת, 7/10/10. ביום 7/10/10, לאחר שבחן את החלופה שהוצגה בפניו הגיע בימ"ש קמא למסקנה כי זו אינה ראויה והורה על מתן שהות נוספת לסנגור לאתר חלופה אחרת. לפיכך הורה על דחיית הדיון ליום 21/10/10 תוך שקבע כי העורר ישאר במעצר עד להחלטה אחרת.

בהודעת הערר שהונחה בפניי טען ב"כ העורר כי אין יסוד סביר להרשעתו של מרשו בעבירות איומים בשל חלות סייג השכרות. נאמר כי בזמן השמעת האיומים היה העורר בגילופין ולכן לא מתקיים היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה. בנוסף, נטען כי לא קיימת עילת מעצר משום שהרקע לאירוע ונסיבותיו, בין היתר היותו של העורר אלכוהוליסט, מצביעים על העדר מסוכנות.

יש להצר על כך שבימ"ש קמא לא התייחס בגדר שתי החלטותיו, לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה ולקיומה של עילת מעצר. תחת זאת נפנה לבחון את החלופה מבלי שעבר את השלבים המקדימים לצורך כך. לכל הפחות שומה היה על בימ"ש קמא לבחון את הראיות ולהביע עמדתו באם יש בהן די למעצר ביניים לתקופה שנקבעה.

משלא נעשה דבר נדרשתי בפתח הדיון לבחון את חומר הראיות ומציתי כי יש בו תשתית ראייתית לכאורית מספקת להוכחת האשמה, לכל הפחות לצורך מעצר ביניים.

הטענה כי העורר היה בגילופין ולכן נעדר את היסוד הנפשי הדרוש לביצוע העבירה, מקומה להתברר בהליך העיקרי. נכון הוא שהן בבקשה והן בכתב האישום נאמר כי העורר צרך אלכוהול עובר לביצוע העבירה, אך לא מצאתי בכתב האישום או בבקשה כל טענה לגבי כך שהעורר היה בגילופין.

נסיבות האירוע כפי שהן משתקפות מחומר הראיות ובכתב האישום מעידות על מסוכנות. איני רואה להקל ראש באיומים שהושמעו מפי העורר. בנוסף, לעורר הרשעות קודמות בגין עבירות סמים ועל כן מתקיימת במקרה דינן עילת מעצר מחמת מסוכנות.

יחד עם זאת, דומה כי נסיבות המקרה מתאימות לשחרור לחלופה, שכן מידת המסוכנות אינה כזאת שלא ניתן לצמצם אותה ולמזער אותה בדרך של חלופה. בימ"ש קמא קבע את המשך הדיון בפניו ליום 21/10/10 ואולם ככל שיעלה בידי העורר להציג במועד מוקדם יותר חלופה ראויה, יפנה בקשתו לביהמ"ש קמא וזה מתבקש להקדים את הדיון ולבחון את החלופות שיוצעו על מנת שלא ימצא העורר במעצר מעבר למתחייב.

בכפוף לאמור לעיל אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"א, 13/10/2010 במעמד הנוכחים.

אמיר טובי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: