מרקוביץ נ' אבוקסיס

פסק דין

1.האם היה התובע הגורם היעיל בסיועו רכש הנתבע בית מגורים ולכן חייב הוא בתשלום דמי תיווך?

רקע וטענות הצדדים

2.התובע, מתווך המנהל משרד תיווך בעיר אשקלון בשם "תיווך פאול". ביום 22.11.10 חתם הנתבע על הסכם תיווך עם התובע. בתאריך 10.06.11 חתם הנתבע על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע ברחוב צבי סגל 80 באשקלון, להלן – הבית, אשר פרטיו מופיעים בהסכם התיווך. הנתבע מסרב לשלם לתובע דמי תיווך עבור הבית שרכש, על אף שהבית הוצג לו על ידי התובע, מהטעם העיקרי כי התובע לא היה הגורם היעיל בביצוע העסקה.

לטענת התובע בתאריך 22.11.10 הראה לנתבע מספר בתים, ביניהם הבית נשוא התביעה אשר היה בבעלותם של בני הזוג ריבלר רחל ואהרון. הנתבע חתם על הסכם בו התחייב לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של 2% בצירוף מע"מ ממחיר הבית, במידה ויחליט לרכוש את הבית. ביום 10.06.11 חתם התובע על עסקת מכר לרכישת הבית תמורת 2,220,000 ₪ .

חרף התחייבותו, לא שילם הנתבע לתובע את דמי התיווך, על אף ההסכם שנחתם ביניהם ועל אף היות התובע הגורם היעיל בביצוע העסקה. התביעה הוגשה על סך של 50,000 ₪, סכום הנמוך במקצת מהתמורה בהתאם להסכם התיווך.

3.הנתבע לא הכחיש כי פנה אל התובע בבקשה לסייע לו במציאת בית ואף לא הכחיש כי הבית נשוא התביעה הוצג בפניו על ידי התובע. עם זאת טען כי כחודשיים טרם חתימת הצדדים על הסכם התיווך כבר הוצג בפניו הבית על ידי מתווך אחר בשם אבי, לו חתם על הסכם תיווך נפרד ביום 23.9.10.

עוד נטען כי קודם לכן אף ראה את הבית באתר "יד 2" באינטרנט ועל כן, לא הסכים להתחייב לתשלום דמי תיווך עבורו. בתחילה, כאשר שוחחו התובע והנתבע אודות הבית, לא הבין הנתבע כי מדובר בבית שראה באתר ואשר הוצג בפניו על ידי המתווך הראשון אולם כאשר הגיע למקום, זיהה שמדובר בנכס שכבר ראה וניהל עם בעליו מו"מ בנוגע למחירו. לטענתו, גם אם חתם על הסכם התיווך, לא היתה כוונה לחוב בגין הבית הנדון. עובדה זו מנתקת, לשיטת הנתבע, את הקשר הסיבתי בין התובע לבין רכישת הבית.

עוד נטען כי התובע לא היה "הגורם היעיל" בעסקה, מאחר והבית נרכש ללא פעולה מהותית נוספת מצדו ואף לא נכח במשא ומתן לקראת ההסכם.

בנוסף, מאחר ומיום החתימה "לכאורה" על הסכם התיווך ועד לחתימה על הסכם רכישת הבית, חלפו למעלה משישה חודשים לא ניתן לראות בתובע הגורם בזכותו נקשרה העסקה.

אשר להסכם- נטען כי ההסכם נחתם תחת לחץ או בהיסח הדעת ואף לא הכיל את הפרטים הנדרשים על פי החוק. מעבר לכך, ככל שזכור לנתבע, הבית נשוא התובענה לא נכלל בהסכם אשר נחתם לאחר הביקור בדירה ולאור כל זאת, אינו תקף.

דיון והכרעה

4.על פי סעיף 14(א) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996, להלן – החוק, הזכאות לדמי תיווך מותנית במילוי התנאים המצטברים:

(א)Lקיומו של רישיון תיווך במקרקעין.

(ב)מילוי אחר כל הוראות סעיף 9 לחוק, שעניינו דרישה לחתימה על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים אשר נקבעו בתקנות.

(ג)היותו של המתווך הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.

אין חולק כי התובע מחזיק ברשיון לתיווך במקרקעין. עיקר המחלוקת סבה סביב שאלת היותו הגורם היעיל ומחלוקת משנית סביב הסכם התיווך ואופן עריכתו.

החתימה על הסכם התיווך ופרטיו

5.בעניין זה לא הייתה גרסתו של הנתבע סדורה ועדותו לא היתה בהירה. תחילה טען הנתבע כי אינו זוכר שחתם על הסכם אצל התובע . (עמ' 15, שורה 1) מיד לאחר מכן אמר שאינו מכחיש את החתימה שלו ובאותה נשימה הוסיף כי אינו מזהה את חתימתו .

בהמשך טען: