מרקו נ' נורית ואח'

פסק דין

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.

הצדדים השכילו לסיים את התיק במסגרת קדם משפט מורחב, אשר שימש דיון סופי במהלכו שמע ביהמ"ש גם את התובע אשר נהג ברכב וגם את נהג רכב הנתבעים וכן שמע את עדיהם, מדובר באשתו של התובע שהייתה ברכב ואביו של הנהג הנתבעים, אשר לטענתו ראה את התאונה מחצר ביתו לאחר שחיכה לבנו שנהג ברכב הנתבעים.

מדובר יש לציין בשכנים.

במעמד ישיבת ביהמ"ש צירפו הצדדים לעיוני מסמכים שונים הכוללים: טפסי הודעה על התאונה, תמונות נזק רכב התובע, תמונות המשקפות את מקום התרחשות התאונה בחניית הבתים המשותפים והנתבעים אף הציגו לעיוני תמונות שצולמו בטלפון הסלולרי לעניין הנזקים שנגרמו ברכב התובע, ועוד אתייחס לעניין זה בהמשך.

על פי גרסת הנתבעים, הרכב שלהם נפגע בפנס ובפגוש, לא תוקן ונמכר כפי מצבו בסכום נמוך יותר, לא הוצגו תמונות של רכב הנתבעים על מנת שניתן יהיה להצליב את תמונות הנזק ואת מוקדי הנזקים.

על פי גרסתו של נהג התובע , במסמך מ/1 , שהינו טופס ההודעה על התאונה, התרחשה התאונה בנסיבות האמורות: "בזמן חניית הרכב רכב הגיח מצד שמאל, הגיח ופגע בצד האחורי של הרכב (הרכב פגע בנסיעה לאחור)".

בעדותו בביהמ"ש לפני הסביר התובע בפרוטרוט, כיצד התרחשה התאונה כאשר לטענתו היה בעצירה מוחלטת טרם כניסה לחניה, הוא הכחיש מכל וכל כי אף הוא נסע ברוורס בכניסה לחניה ולטענתו נהג הנתבעים נסע ברוורס במהירות, במוזיקה גבוהה והוא צפר לו על מנת להזהירו אך זה פגע ברכבו.

לטענתו מוקדי הנזק ונסיבות האירוע הכוללות תומכות לחלוטין בגרסתו. בגרסתו זו תמכה אישתו אשר העידה מטעמו.

נהג הנתבעים מצידו טען בטופס הודעתו על התאונה (מסמך מ/2), כי התאונה נגרמה בנסיבות הבאות: "מבוטח בא לצאת מחניה ברוורס. רכב צד ג' בא להכנס לחניה גם כן ברוורס, רכב צד ג' צפצף למבוטח, אך הרכבים נפגעו אחד בשני במהלך היציאה והכניסה ברוורס.

מבוטח מציין כי שני הרכבים נסעו ברוורס".

בעדותו בביהמ"ש חזר למעשה נהג הנתבעים על גרסה זו. הוא הכחיש, כי הנהג התובע היה בעצירה מוחלטת ועמד על כך שגם הוא נסע ברוורס ולמעשה שני הרכבים התנגשו זה בזה שעה שנסעו ברוורס. מכאן למעשה שאחריות לתאונה רובצת על שני הנהגים ומכל מקום לא עליו כמי שנהג ברכב הנתבעים וניתן להבין מדבריו שכל צד היה צריך לשאת בנזקיו.

בגרסתו זו תמך אביו, אשר חיכה לו בחצר הבית, ואשר טען כי הנהג התובע נסע ברוורס, כאן המקום לומר כי התובע ואשתו העדה טענו כי אביו של הנתבע שהינו שכנם כלל לא ראה את אירוע התאונה, ובנסיבות אלה אין לתת אמון בעדותו התומכת את עדות בנו.

עברתי על עדויות הצדדים, על מקום התרחשות התאונה, על פי התמונות שצורפו לי ועל פי התרשמותי מהנזקים שנגרמו ברכב התובע, אני נותן אמון בגרסת התובע, כי התובע היה בעצירה מוחלטת בזמן האירוע ולא נסע ברוורס כעמדת הנתבע, וכי הנתבע הוא זה שפגע בו, כפי שאכן הוא מציין לאחר שהתובע ניסה להזהיר את הנתבע ואף צפצף לו. התרשמותי זו היא לאחר שמצאתי את עדות התובע ואשתו כעדויות שלא נסתרו, עדויות אמינות שאני נותן בהם אמון. לא נתתי אמון בגרסת הנתבע שאפילו לא הציג את הנזקים שנגרמו ברכבו, ואשר טען כי האחריות היא על שני הצדדים כי יש לייחס את האחריות לשני הצדדים עצמם.

התובע הגיש את תביעתו על הנזקים שנגרמו לו על פי חוו"ד שמאי, הלב"ץ בועז מטוביה קופר שמאים, חווה"ד התייחסה לנזק בשיעור של 6,315 ₪, בצירוף 2,000 ₪ ירידת ערך וכן שכ"ט שמאי בשיעור של 1,594 ₪ והוצאות משפט. על פי חוו"ד שמאי אשר ניתנה מתאריך 4.6.12 כאשר הבדיקה על פי חווה"ד הייתה ב 16.5.12 (והתאונה עצמה מיום 5.5.12) נפגע הרכב בחלק האחורי שמאלי ותומכי הפגוש האחורי, כנף אחורית שמאלית ודלת אחורית שמאלית התכופפו ונקמטו. חלקים אלה ניזוקו והיה צורך להחליפם.

הוצגו תמונות של הנזקים אשר התרחשו ברכב התובע וצולמו ע"י השמאי, כאן עלי לציין, כי לא הוגשה חוו"ד שמאי נגדית והשמאי מטעם התובע לא הוזמן לעדות ע"י מי מהצדדים. במעמד הישיבה מיום 7.1.14 הציגו בפני הנתבעים תמונות שצולמו בטלפון הסלולרי וצולמו בזמן האירוע בתאריך 5.5.12 דהיינו, מועד הפגיעה ברכב התובע, בתמונות אלה לא היה עדות לאותו כיפוף של הדלת אחורית שמאלית, אלא אך ורק לשיפשופים בחלק האחורי של הרכב. טענה זו כי הנתבעים לא גרמו לכל הנזק המצויין בחווה"ד מציבה ללא ספק קושי במיוחד לאור העובדה שלא נחקר השמאי מטעם התובע וכן לא הוצגו תמונות של נזק רכב הנתבעים על מנת שאוכל להצליב אותו עם רכב התובע. עם זאת התמונות שהוצגו ע"י הנתבעים צולמו בזמן אמת ולכאורה אין בהם תיעוד של כל הנזק נשוא חווה"ד השמאית של התובע, יש לזכור גם שהשמאי בדק את הרכב כשבועיים לאחר האירוע, ואין לדעת אם רכב התובע לא היה מעורב בתאונה אחרת. אשר על כן, האיזון הנכון שמצאתי בנסיבות העניין, לאחר שסברתי שיש ממש בטענות אלה של הנתבעים, אפסוק את הנזק על פי חוו"ד השמאי מטעם התובע ללא המרכיב של "ירידת" ערך המופיע בדו"ח.

זה נראה לי האיזון הנכון בנסיבות העניין.

אני פוסק איפוא לתובע, סך של 6,315 ₪ עלות התיקון, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום 22.5.12 על פי חשבונית הקבלה שהציג התובע ובתוספת שכ"ט שמאי שלא מצאתי הצדקה להתערב בו, בסך של 1,594 ₪ ובתוספת אגרת בימ"ש ראשונה ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 780 ₪ + מע"מ. סכומים אלה ישלמו הנתבעים לתובע תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

תנאי לביצוע התשלום האמור הינו המצאת טופס העדר תביעות ע"י התובע, דהיינו כי לא הפעיל את הפוליסה של הביטוח המקיף מטעמו.

כמו כן, לא מצאת הצדקה בנסיבות העניין לפסוק הוצאות משפט, לא לאשת התובע ששימשה כעדה ולא לאביו של נהג הנתבעים אשר היו עדים.