מרקו נ' להב

החלטה

בפני בקשה לביטול עיקולים.

במסגרת תיק זה מתבררות שלש תביעות אשר הגיש המשיב נגד המבקש ובמסגרתן הוא עותר לביצוע שיקים אשר משך המבקש לפקודתו. בסך הכל הגיש המשיב לביצוע 9 שיקים, אשר סכומם הכולל (נומינאלית) 49,746 ₪. בהתנגדותו לביצוע השיקים, בתמצית, טוען המבקש כי השיקים נמסרו למשיב בסגרת עסקאות לרכישת נעלים לחנות אותה הפעיל המבקש ואשר בינתיים נסגרה, אך הנעליים לא סופקו לו בפועל כלל שלכן אין הצדקה להצגת השיקים לפירעון.

הדיון בשלושת התיקים אוחד ובהחלטה מיום 15.6.11, ניתנה למבקש ארכה להגשת ההתנגדויות כנגד תשלום הוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪ וניתנה למבקש רשות להתגונן כנגד הפקדת סך של 20,000 ₪, אשר אכן הופקדו בקופת בית המשפט.

עד למתן הרשות להתגונן, ננקטו נגד המבקש הליכי הוצאה לפועל ובמסגרתם גם הוטלו עיקולים על כספים המגיעים למבקש מצדדים שלישיים, על זכויותיו בנכס מקרקעין ועל המיטלטלין בדירתו. במסגרת בקשה זו, עותר המבקש לביטול כל העיקולים שהוטלו במסגרת תיקים מאוחדים אלו. לטענת המבקש, סיכום הכספים אשר עוקלו אצל צדדים שלישיים והכספים שהופקדו בקופת בית המשפט, מביא לסך כולל של 92,612 ₪, סכום העולה על סכום התביעה. בכך מוצא המבקש הצדקה לביטול העיקולים.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב, סך החוב הכולל של המבקש לפי הרישום בתיקי ההוצאה לפועל מגיע כדי 72,000 ₪ וממילא שמצבו של המבקש קשה ומתנהלים נגדו הליכים רבים והדבר מטיל בספק את יכולת המשיב להיפרע באמצעות העיקולים אם תדחה ההתנגדות בסופו של יום.

כאשר מוגשת בקשה לביטול עיקול, מוטל על התובע הנטל להראות את ההצדקה להטלת העיקול לכתחילה. במצב זה, בוחן בית המשפט את סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר וצדק.

בכל התביעות המאוחדות בתיק זה, מתבססת התביעה על שיקים אשר משך המבקש. אף שדי בכך שהתביעה מתבססת על שיקים כדי שהמשיב יראה סיכוי לכאורה שתתקבל התביעה, הנה מתווספת ההחלטה במסגרתה נדונה ההתנגדות אשר הגיש המבקש ונקבע שזו נטענה באופן לאקוני שלכן הותנה מתן הרשות להגן בהפקדת 20,000 ₪ בקופת בית המשפט. לא זו בלבד שבכך מבוססת ראיה לכאורה לסיכויי התביעה, אלא שהמבקש כלל לא טען דבר לעניין זה בבקשתו לביטול העיקול.

למעשה, נראה שהמבקש מבסס את הבקשה על מאזן הנוחות, כאשר לשיטתו די בחלק מהכספים שעוקלו כדי להבטיח את יכולתו של המשיב להיפרע אם ידחו ההתנגדויות.

מעיון בבקשה, מסתבר שהמבקש מונה את הכספים אשר עוקלו ומשווה את הסכום לסכום הנומינאלי של השיקים שהוגשו לביצוע. כך ולא עוד. המבקש טוען כי העיקולים הביאו לפגיעה ברכושו, באידיליה בביתו ולנזקים נפשיים. זאת טוען המבקש בשני משפטים, בכוללניות ובלא כל ניסיון לפרט את הנזקים להם הוא טוען. המבקש אף מתעלם מכך שהחובות נכון להיום גדולים בהרבה מסכום השיקים.

זאת ועוד, העיקולים אשר הוטלו אינן מקנים למשיב זכות ראשונית בכספים או בנכסים שעוקלו על פני נושים נוספים של המבקש. בתגובת המשיב מצוין שלמבקש נושים רבים ומהטיעונים שהושמעו בדיון ביום 15.6.11 מסתבר שהמבקש אף הגיש בקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. לכל אלו לא מצא המבקש כלל מקום להתייחסות בבקשתו.

אם כך, לא זו בלבד שלא הוצגו ראיה לפגיעה שתיגרם למבקש אלמלא יבוטלו העיקולים הוצגו והוצגו ראיות לנזק שעלול להגרם למשיב אם יבוטלו העיקולים ומסתבר שקיים חשש ממשי ליכול המשיב להיפרע מהמבקש במצב שכזה. שיקולי צדק ויושר אף הם אינם נוטים חסד עם המבקש שכן ניתן היה לצפות ממנו לפירוט והתייחסות למצבו הכלכלי וריבוי הנושים הפועלים נגדו.

ממילא שבמצב דברים זה אינני מוצא הצדקה לביטול העיקולים, ודאי שלא במלואם כפי שנתבקש אף אפילו לא בחלקם בנסיבות אלו.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במתן פסק הדין.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: