מרק ואח' נ' צור ואח'

פסק דין

הצדדים לתביעות והעובדות הצריכות להן

1. מונחות לפניי תביעה ותביעה שכנגד. התביעה העיקרית, בסך 114,513 ₪, הוגשה ע"י מר זאב מרק (להלן: "זאב") והגב' יפית מרק (להלן: "יפית", יקראו יחד להלן: "התובעים") כנגד הגב' רוית בן ארצי (להלן: "רוית") ומר דניאל מרכוס (להלן: "דניאל", יקראו יחד להלן: "הנתבעים"). התביעה שכנגד, בסך 135,912 ₪ הוגשה ע"י הנתבעים בתביעה העיקרית נגד התובעים בה.

2. התובעים הינם בני זוג המתגוררים בבית פרטי המצוי ברעננה. במסגרת שיפוץ כולל שערכו בביתם ביקשו לשפץ את הגינה והחצר. לשם התכנון והעיצוב פנו בחודש 4/2010 לרוית, אדריכלית נוף במקצועה, עליה קיבלו המלצה. ביום 24.4.2010 שלחה רוית ליפית הצעת מחיר שלפיה תבצע את עבודת התכנון הכוללת, בין היתר, הגדרת חומרים לביצוע, תכנון התאורה והצמחייה וליווי בבחירת אנשי מקצוע וזאת תמורת הסך 6,500 ₪ כך על פי הצעת המחיר (להלן: "הצעת המחיר לתכנון"; נספח א' לכתב ההגנה). התובעים שילמו לרוית 5,000 ₪ בשני שיקים: האחד בסך 2,000 ₪, מועד פירעונו 26.4.2010 והשני בסך 3,000 ₪ מועד פירעונו בחודש 8/2010 (נספח א' לכתב התביעה). בין הצדדים התגלעה מחלוקת האם סוכם בעל פה ששכר טרחת רוית יעמוד על סך של 5,000 ₪ (כטענת התובעים) או שמא התמורה הנקובה בהצעת המחיר לתכנון היא הנכונה (כטענת הנתבעים).

3. אין מחלוקת שבהמשך הסכימו הצדדים כי רוית גם תקים את הגן. ביום 23.8.2010 נחתם בין הצדדים הסכם שלפיו התחייבה יפית לבצע, בתמצית, את הכנת הקרקע; טיפול במערכת השקיה; רכישה ושתילה של צמחים; ביצוע חיפויים; שכירת הובלה ומנוף; שתילת מדשאה והקמת תאורת גן. הוסכם כי למרות הסעיף הקובע שתוקם בריכת מים (בעלות 16,500 ₪) - יוצא הוא מההסכם. עוד נקבע בהסכם כי סך עלות הפרויקט 113,400 ₪ לפני מע"מ (כולל עלות הקמת הבריכה) שישולם ע"י התובעים לרוית באופן הבא: 50% מקדמה, 35% ביום תחילת העבודה ו-15% ביום הסיום (להלן: "ההסכם"; נספח ב' לכתב התביעה). התובעים שילמו לרוית 30,000 ₪ במזומן כמקדמה על חשבון העבודה.

4. כחלק מהשיפוץ בגינה ביקשו התובעים להקים בחצר פרגולה. בהמלצת רוית התקשרו התובעים בהסכם עם דניאל העוסק בין היתר בתכנון, עיצוב וייצור מרחבי חוץ ופרגולות, לבניית הפרגולה. הוסכם כי הפרגולה תעשה מבמבוק לבן ועבורה ישלמו התובעים 45,000 ₪ כאשר תנאי התשלום יהיו: 30% מקדמה במעמד החוזה, 50% ביום תחילת העבודה ו- 20% בסיום ביצוע הפרויקט. עוד נקבע בהסכם: "עץ הוא מוצר חי ודינמי יש לקחת בחשבון שינויי צבע קלים.." (להלן: "ההסכם בעניין הפרגולה"; נספח ג' לתע"ר דניאל). התובעים מסרו שיק מקדמה בסך 15,000 ₪. יום לאחר החתימה על ההסכם הודיע דניאל לתובעים כי לא יוכל לספק את עץ הבמבוק המולבן והציע להכין את הפרגולה מבמבוק בצבע טבעי. התובעים סירבו ודניאל השיב להם את שיק המקדמה. גם בהקשר זה התעורר ויכוח אם ההסכם בוטל בהסכמה (כטענת התובעים) או שמדובר בשינוי גוון בלבד שאין בו לבטל את ההסכם, לאור הציטוט לעיל, ועל התובעים לשלם את דמי המקדמה (כטענת הנתבעים).

5. עבודת הקמת הגן בוצעה בפועל ע"י דניאל כאשר רוית פיקחה על עבודה זו. לטענת התובעים, העברת העבודה לדניאל נעשתה ע"י רוית ללא הסכמתם וללא זכות חוזית שכן שירותיה נשכרו באופן אישי. הנתבעים הודפים טענה זו. מכל מקום, אין מחלוקת כי הנתבעים עבדו בסה"כ יומיים בחצר התובעים כאשר בין שני הימים הללו היתה הפסקה של שבועיים. כל צד טוען שההפסקה היתה ביוזמת הצד שכנגד. ביום הראשון עקרו הנתבעים צמחייה קיימת ושתלו אותה לתקופה זמנית בדליים במטרה להשיבה בהמשך לגינה המשופצת; ביום השני בוצעה עבודת דחפורון "בובקט". לאחר יום זה הופסקה עבודת הנתבעים ע"י התובעים והושלמה בהמשך ע"י בעל מקצוע אחר (שאינו קשור לנתבעים), מר רון זילברברג (להלן: "רון").

6. לטענת התובעים, הנתבעים לא סיימו את עבודתם וביומיים בהם עבדו גרמו לנזקים בגינה: כך, ביום עבודה הראשון התברר שנעקרה צמחייה קיימת שלא נשמרה כראוי ולא הושקתה למרות התחייבות רוית לשמור עליה; כך, ביום עבודה השני גרם הדחפורון לנזק כבד לחצר ולגינה, כפי שיפורט להלן. מנגד מכחישים הנתבעים טענות אלה וטוענים כי התובעים נותרו חייבים להם כספים וכי גרמו להם לאבדן הכנסה ופגיעה במוניטין ושם טוב, מכאן התביעות שלפניי.

עיקר טענות התובעים

7. לטענת התובעים, הנתבעים לא סיימו את עבודתם. כך, מעולם לא נמסרו לתובעים תוכניות מסודרות. כל שהועבר היה טיוטות של תכניות ראשוניות ללא מידות, כמויות, מפרט חומרים, התייחסות לכניסת הבית או מפרט של הצמחייה; לא הובא קרקע, קומפוסט או בד גיאוטכני; לא בוצעה עבודה כלשהי הנוגעת לרכיב מערכת ההשקיה; לא נשתלה צמחייה חדשה; לא הובאו חיפויים; לא בוצעו הובלה או מינוף למעט הובלת הדחפורון "בובקט" לשם הכנסתו לגינה לצורך יום עבודה אחד; לא הובא דשא ולא נשתלה מדשאה; לא נעשה דבר לעניין רכיב תאורת הגן.

8. עוד טוענים התובעים כי מעבר לכך שהעבודה לא בוצעה, ביומיים בהם עבדו הנתבעים גרמו הם לנזקים רבים לגינתם (התובעים צירפו צילומים בנספח ו1 לתצהיר זאב). כך, למרות התחייבות רוית לעקור את הצמחייה הקיימת באופן מקצועי ולשמרה לצורך שימוש חוזר בגינה המשופצת, אזי לאחר עקירת הצמחים גילתה היא לפתע שאין ברשותה דליים והתובעים נאלצו לפנות לגנן שלהם שהביא דליים; כך, לא התקינו הנתבעים מערכת השקיה והצמחים נותרו בשיא החום של חודש אוגוסט ללא מים ולכן נבלו. התובעים הציגו את רשימת הצמחים שנעקרו ועלותם (נספח ד1 לתצהיר זאב).

9. לשיטת התובעים, במהלך יום עבודת הדחפורון הרס הוא את מערכת ההשקיה שהיתה בגינה והפך אותה לחסרת שימוש; גרם נזק לשני צינורות ניקוז, בצד הדרומי ובצד המזרחי; קרע את כבלי חשמל שהיו מצויים בקרקע כך שנדרש היה לסלול מערכת חשמל חדשה; שבר שבע מדרגות כורכר; גרם לנזק לפינת ישיבה שרוצפה בפסיפס אבני חברון; לא ביצע שיפוע נכון לניקוז המים והתובעים נדרשו לעשות זאת שוב; חפר עבור המטבח החיצוני בגודל 3*2 מ"ר במקום 4*3 מ"ר בהתבסס על סימונה של רוית את המקום בקמח. כתוצאה מכך, יצק זאב שהינו מהנדס בניה במקצועו רצפת בטון בגודל שגוי. לטענת התובעים, רוית אמורה היתה לפקח על חפירות הדחפורון מה גם וגודל החפירה שאמורה היתה להתבצע אינו עולה בקנה אחד עם מידות החצר, דבר המחזק את הטענות לחוסר מקצועיותה. בסיום עבודת הדחפורון לא נמצאה המסלעה בכניסה לבית, הגם ואמורה היתה להיוותר במקומה ונעלמו עשרים יחידות אבני דרך מאבן ג'מעין.

10. עוד מוסיפים הם וטוענים כי נגרמה להם עגמת נפש רבה שכן מצאו עצמם עם גינה חרבה והרוסה וללא אנשי מקצוע דבר שהכניס אותם למצוקה, למתח וללחץ. הגינה הינה נדבך חשוב מביתם והם מצאו עצמם כשלושה חודשים בלעדיה. יתרה מכך, הצמחייה שנעקרה גדלה בגינת ביתם משך שנים רבות וזכתה לטיפול אוהב ומסור, הריסתה גרמה אף היא לעגמת נפש עבורם.

11. התובעים הודפים את הטענה להפסקת עבודה ביוזמת זאב עקב עבודת צבע וטוענים כי הנתבעים הם אלו שגרמו לעיכובים בעבודה; טענת הנתבעים לקניית חומרים לא פורטה ומוכחשת, ואין אמת בטענה שהביאו שקי קומפוסט או צינור השקיה; עבודת הנתבעים הסתכמה בהכנת סקיצה של תכניות ובשני הימים בהם הגיעו לעבוד בשטח וגרמו כאמור לנזקים. לעניין רשימת הצמחים שהוגשה ע"י הנתבעים טוענים כי הצמחים שנעקרו מחצר ביתם היו גדולים ובהתאם מחירם עולה.

12. בסיכומיהם טוענים התובעים כי לאור הנזקים שגרמו הנתבעים נאלצו הם לשכור את שירותי רון ולשלם לו מעל 150,000 ₪ בין היתר לצורך שיקום הנזקים וההריסות שהותירו הנתבעים; טענת הנתבעים שהתובעים ביקשו לפנות את הסלעייה משוללת הגיון וכראיה במסגרת עבודת רון רכשו התובעים אותם סלעים. הנתבעים מודים שהזזת הסלעים לא היתה צריכה להתבצע על פי ההסכם ואינם מכחישים כי נטלו את הסלעים אך טוענים שהדבר נעשה לבקשת התובעים- הנטל להוכחת טענה זו מוטל עליהם; לגבי הפרגולה לא ברור מדוע טוענים הנתבעים כי דמי המקדמה הם התרופה בשל הפרת החוזה, ללא הוכחת נזק וללא פירוט באשר לגובה הסכום. גם הטענה שעץ הוא מוצר חי ודינמי והתובעים הפרו חוזה אינה מחזיקה מים שכן דניאל לא היה מסוגל לקיים את החוזה בהעדר סוג העץ עליו הוסכם. השבת השיק מעידה על הסכמת דניאל לביטול ההסכם; הטענה לאבדן רווח לא הוכחה. יתר על כן, על פי גרסת הנתבעים לו היו משלימים את העבודה באופן ראוי ומקצועי היו יוצאים בהכרח בהפסד (ראו פירוט בסעיף 69 לסיכומים); משלא בוצעה עבודת פיקוח ולא בוצעו תוכניות למעט סקיצות ראשוניות כאמור לעיל הרי שברור שעל הנתבעים להשיב 5,000 ₪ אשר שולמו בגין התכנון והפיקוח. עבור יומיים העבודה בגינה ובהתעלם מהנזקים שגרמו הנתבעים היה עליהם לבקש 3,200 ₪ + מע"מ לכל היותר בגין יום עבודתם ויום עבודת הדחפורון אלא שמבקשים הם להותיר בידם מקדמה בסך 35,000 ₪.

13. בסיכומי התשובה טענו התובעים כי חלק מטענות הנתבעים בסיכומיהם מהוות הרחבות חזית אסורות ובכלל זה: שהמנוף ביצע עבודות נוספות מעבר להובלת הדחפורון; שסוכם שמערכת ההשקיה כמו גם מערכת החשמל תוחלף במערכת חדשה ולכן לא ארע נזק בהריסת הישנות; שהתובעים נעזרו בתכניות שהכינה רוית בעבודתם עם רון. זאת ועוד, לטענת התובעים הנתבעים צירפו במסגרת הסיכומים ראיות חדשות שלא צורפו להליך ויש להוציאם מהתיק, קרי תכניות ותמונות.

עיקר טענות הנתבעים

14. לטענת הנתבעים, לא מכבר עברה רוית ניתוח קשה להסרת גידול מראשה ועברה שיקום בבית לוינשטיין. לאור מצבה הרפואי, הובהר לתובעים כבר בשלב המשא ומתן שאין ביכולתה לבצע כל עבודה פיזית אלא רק ליווי בבחירת בעלי מקצוע ופיקוח בעת הביצוע. לטענתה, לאחר פגישה עם דניאל הסכימו התובעים שיבצע הוא את העבודות בפועל. העבודה בוצעה בשטח על פי לוחות זמנים שקבע זאב בהתערבות יפית. רצונותיה של יפית לא תמיד עלו בקנה אחת עם הדרישות הפיננסיות של זאב ובין התובעים היו מחלוקות רבות שעיכבו את הפרויקט. לאחר יום העבודה הראשון של הנתבעים בשטח הודיע זאב שהצבע מתחיל לעבוד במקום ולכן על הנתבעים להמתין שבועיים עד להמשך העבודה. זאת, בניגוד ללוח הזמנים שנקבע מראש לעבודה ברצף. למרות ההפרעות והעיכובים ביצעו הנתבעים את העבודה על הצד הטוב ביותר, במקצועיות ותוך עמידה בלוח הזמנים. כל טענות התובעים במהלך העבודות היו אך ורק על בסיס אישי כלפי רוית שלא הסתדרה עם יפית.

15. הנתבעים ערכו מספר רב של ביקורים, תכנונים ופגישות עבודה; הכינו סקיצות ומדידות; הכינו תכניות עבודה במשך 4 חודשים; רכשו חומרים לפרויקט; התנהלו מול בעלי מקצוע שונים; ביצעו מינוף, הובלות ועבודת דחפור; ביצעו הובלות וסיפקו כ-35 שקי קומפוסט ותערובת לגינה, מערכות השקיה ו-200 מ' צינור השקיה; העסיקו וניהלו עובדים; פיקחו; עבדו פיזית שני ימי עבודה בשטח (וראו פירוט נוסף בסעיף 23 לתצהיר דניאל). כל שנותר לביצוע היה השטחת הגינה ל"מצב אפס", הכנת הקרקע לשתילה, פריסת מערכות מים ושתילה מחדש, המוערכים ביומיים-שלושה ימי עבודה. הנתבעים לא יכלו לסיים עבודות אלה מאחר והתובעים ביטלו את ההסכמים וגירשו אותם מהמקום.

16. הנתבעים מכחישים כי גרמו נזק לצמחייה שנעקרה. לטענתם, שמרו הם את הצמחייה בדליים מיוחדים והתובעים הם אלו שהתחייבו לטפל בצמחים שהושמו בדליים ולהשקותם בעצמם, אך גם אם רצו הנתבעים לעשות זאת לא יכלו מאחר שגורשו מהמקום. חלק מהצמחים נעקרו ע"י גוזם מקצועי שהביא זאב ושילם לו ישירות. לו היו יודעים הנתבעים שיגורשו מהמקום היו נערכים בהתאם עם מערכת השקיה מתאימה. הנתבעים הדפו את רשימת הצמחים מטעם התובעים שנעקרו לכאורה והציגו רשימת צמחים מטעמם בצירוף הצעת מחיר לצמחים שהתובעים טוענים כי נעקרו ולפיה העלות נמוכה יותר משנטען ע"י התובעים מה גם ויש להפחית את ההנחה לה זכאי דניאל כדרך קבע.