מרציאנו נ' משטרת ישראל/ תחנת נתניה

החלטה

1. בפניי בקשה להורות על ביטול צו סגירה מנהלי שהוצא ע"י רפ"ק קטר ביום 31/12/13 לבית העסק "פיצוציית מצחיק" הממוקם ברח' הרצל 50 בנתניה. אין חולק כי נמכרים בעסק משקאות משכרים ולדברי המבקש עסקינן בפיצוציה הגדולה והמרכזית ביותר בנתניה. צו הסגירה הוצא מכוח סעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968, למשך 30 ימים וזאת לאחר שנערך למבקש שימוע. בבסיס הצו עומד תיק פל"א 577116/13, שעניינו שימוש וסחר בסמים ע"י עובדי בית העסק.

2. המבקש הינו הבעלים של בית העסק ולשיטתו אף ככל שקיימות ראיות לפעילות אסורה מצד עובדי העסק, הרי שאין לראות בו אחראי לכך, נוכח העובדה שהעבירות המיוחסות בוצעו לכאורה ע"י עובדיו מחוץ לבית העסק וללא ידיעתו. עוד נטען מטעם המבקש כי ההחלטה לסגור את עסקו ל – 30 יום איננה מידתית ואינה סבירה בנסיבות, בהתחשב בנזק הכלכלי העצום שהיא גורמת לו.

4. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה והפנתה לכך שבהתאם לחומר הראיות, במהלך הערב נשוא תיק החקירה, זוהו במשך שעה וחצי ע"י הבלשים מספר יציאות של עובד בשם חיים מהפיצוציה לעבר רכב של עובד בשם יוסי, כאשר מן הרכב הוצאו שקיות של חומר החשוד כ"נייס גיא". השקיות נתפסו, נרשמו והועברו למטה הארצי לבדיקה. בהמשך לכך, אחד הבלשים זיהה את העובד חיים כשהוא נכנס לרכב, מוציא מגופו "באנג" ומעשן. ב"כ המשיבה הגישה לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה וכן מסמך סודי שסומן ת/1.

5. ברמה המשפטית, טענה ב"כ המשיבה כי יש לזכור שמדובר בהליך של ביקורת מנהלית על החלטת הרשות, כאשר ביהמ"ש אינו שם עצמו בנעלי הרשות. במכלול הנסיבות, נוכח הראיות העולות מתיק החקירה, ונוכח האינטרס הציבורי החשוב במניעת מכירת סמי פיצוציות, סבורה המשיבה כי הוצאת הצו הנה ראויה ומידתית ולפיכך אין מקום להתערב בה.

המסגרת הנורמטיבית-

7. בהתאם לסעיף 23(א) לחוק רישוי עסקים, אשר מכוחו הוצא הצו נשוא הבקשה:

" קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום".

8. תכליתו של סעיף 23 לחוק רישוי עסקים הינה לספק לרשויות האכיפה כלי יעיל ומהיר לשם עצירת פעילותו של עסק, מקום בו המשך פעילות כאמור מסכן את שלום הציבור.

הלכה היא, כי שיקול דעתו של קצין המשטרה, ככל שיקול דעת שלטוני, איננו מוחלט. זהו שיקול דעת מוגבל, ויש להפעילו במסגרת התכלית אשר לשמה יועד. יש לבחון אם מוציא הצו שקל את מכלול הנסיבות ובכללן זכויות היסוד של האזרח הנפגע מן הצו ובאם הפעיל סמכותו בהתאם לכללי הצדק הטבעי. אין ספק, כי רשות מנהלית, חייבת לכלכל מעשיה תוך כיבוד זכויות היסוד של האזרח ( ראה למשל ב"ש (ב"י) 1296/12 אואקנין נ' מ"י אשר פורסם בנבו ).

9. בעפ"א (מחוזי ת"א) 4973-03-13 י.ר. יחסי ציבור והפקות ארועים בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), נקבע בנוגע לביקורת השיפוטית אודות צווי סגירה המוצאים מכוח הסעיף בו עסקינן, כדלקמן:

" כאשר בית משפט בא לבחון בקשות מסוג זה, עליו לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית בכלים של המשפט המנהלי.

בית משפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא יבחן, האם שיקול הדעת של הרשות המנהלית הופעל בתום לב ועל פי שיקולים עניינים וסבירים.

על מנת שבית משפט יתערב בהחלטה מנהלית, עליו להשתכנע שנפל פגם ממשי בשיקול הדעת של הרשות המנהלית " ( ע' 3 לפס"ד ).

מן הכלל אל הפרט-

10. מהודעות שני עובדיו של המבקש עולה כי ביום 31/12/13, עת עבדו השניים בבית העסק, הם עשנו ו/או רצו לעשן, חומר מסוכן מסוג "נייס גיא", כאשר אחד מהם עמד לעשות זאת באמצעות מבחנה. עוד עולה כי אחד העובדים החזיק ברכבו שקיות של החומר האסור ואף העביר מהחומר הנ"ל לאדם אחר.

11. מדו"חות הפעולה שבתיק ניתן ללמוד כי בוצעה תצפית מתמשכת אל בית העסק בערב הרלוונטי. במהלך התצפית הבחינו השוטרים כי מדי מספר דקות, מגיע רכב לבית העסק, יוצא ממנו מישהו ומדבר עם אחד המוכרים, בעקבות כך אותו מוכר הולך לרכבו שחנה בסמוך, נכנס לעסק, לוקח ממנו דבר מה וחוזר לפיצוציה, מוסר דבר מה לאותו אדם עמו שוחח קודם לכן, מקבל ממנו דבר מה, ואז האדם עולה לרכבו ועוזב את המקום. בהמשך נראה אחד המוכרים של העסק מחזיק בידו כלי לעישון סם מסוכן מסוג "באנג" כאשר נתפשו ברכבו ( אליו הלך וחזר קודם לכן כמתואר לעיל ), מספר שקיות וכן נייר מקופל, ובתוכם חומר החשוד כסם פיצוציות. על חלק מהשקיות היו כתוביות כגון: "ספיידרמן", "magic smoke" . עוד יצוין, כי בבית העסק עצמו נתפשו מספר מבחנות, שנתפשו כחשודות בכך ששמשו ככלי לצריכת סמים.

12. מן המסמך שסומן ת/ 1 עולה כי נפתחו תיקי חקירה קודמים בחשד לביצוע פעילות של סחר בסמים תוך קישור לבית העסק וכן נטען כי קיימת תשתית מודיעינית לחשד בדבר ביצוע סחר בסמים כאמור, ברם למסמך לא צורפו הידיעות המודיעיניות עליהן הוא מבוסס, באופן שמקשה על הערכת ערכיות המידע בו עסקינן.

13. לאחר שקראתי את תיק החקירה, נחה דעתי כי קיימת תשתית עובדתית מספקת לצורך הוצאת צו הסגירה במקרה דנן. קיים לכאורה יסוד סביר לחשד לפיו המוכרים העובדים בבית העסק משתמשים בעצמם בחומרים מסוכנים אסורים ואף עוסקים בסחר בחומרים אלו, כל זאת במהלך עבודתם בבית העסק ותוך שימוש בבית העסק כמקום מפגש עם הלקוחות. בנסיבות אלו, לא מצאתי פגם במסקנתו של קצין המשטרה לפיה סגירת בית העסק דרושה לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר.