מרציאנו ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית, נזיקית להשבה ופיצויים בעקבות חזרת התובעים מהצעה לרכישת נכס ברח' הירדן 12/3 בקרית שמונה (להלן: "הנכס"), במסגרת הליכי כינוס למימוש הנכס.

בזמנים הרלוונטיים, שימש הנתבע 2 (להלן גם: "הכונס"), ככונס נכסים במסגרת תיק הוצל"פ 1308997098 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), לשם מימוש שיעבוד שרבץ על הנכס לטובת הנתבע 1 כערובה לחובות החייב.

2.לטענת התובעים כמפורט בכתב התביעה – נודע להם באמצעות מתווך דירות בשם אלמליח, כי הנכס מוצע למכירה והם התקשרו עם עו"ד אלברק, כבא כוחם, לצורך רכישת הנכס. התובעים הוסיפו כי הובהר להם על ידי עו"ד אלברק שמחירו של הנכס עומד על 1,050,000 ₪ (אולם יתכן כי יצליח להוריד את המחיר ובמקרה כזה, יוותר ההפרש בידיו).

לטענת התובעים, התבקשו ע"י עו"ד אלברק להעביר לידיו מקדמה, ואולם לאחר העברת הכספים, התברר להם כי הנכס שהוצג בפניהם היה נכס אחר הסמוך לנכס ואולם הנכס עצמו הרוס ואינו ראוי למגורים.

לטענת התובעים בעקבות זאת, החליטו לחזור בהם מהעסקה ואולם כשביקשו מעו"ד אלברק כי יחזיר להם את כספי המקדמה הובהר להם כי הכסף כבר הועבר לכונס.

התובעים טענו כי מעולם לא חתמו על חוזה לרכישת הנכס ולא הגישו הצעה רשמית לרכישתו ולפיכך, כספי המקדמה אינם מהווים לטענתם, ערבות לרכישת הנכס. התובעים הוסיפו כי סכום המקדמה אף אינו מהווה 10% מסך הצעתם שעמדה, לשיטת הכונס, על 840,000 ₪.

התובעים הוסיפו כי התברר להם שהליך הרכישה לא נערך ע"י הכונס בהתאם להוראות הדין: לא נערכה מכירה פומבית, העסקה לא הועברה לאישור רשם ההוצל"פ והכונס אף לא פנה לרשם ההוצל"פ לקבלת הוראות כיצד לנהוג בכספי המקדמה ששילמו.

התובעים טענו כי הכונס הטעה אותם לגבי מצב הנכס ואף לא יידע אותם בדבר התנהלותו המאיימת והפוגעת של החייב, אשר איים עליו והטריד אותו עד כדי הגשת תלונות במשטרה בגין איומים עליו ועל רוכשים פוטנציאליים.

התובעים הדגישו כי מיום מתן צו הפינוי לנכס, פעל החייב למניעת מכירת הנכס באמצעות: הצבת שלטים כי הנכס אינו למכירה, ריתוך גדר סביב הנכס וחסימת הגישה אליו, ניסיון לפלוש אל הנכס, הצתת הכניסה והגדר שלו והנכס אף נפגע ע"י רכב כבד וחלקו נהרס כליל.

התובעים טענו כי רוכש מן הישוב לא היה מתקשר בעסקה אילו היה בקיא בפרטים כאמור ומשהכונס לא יידע אותם בעניין, חרג לטענתם, מחובתו ככונס.

לאור האמור, תבעו התובעים את השבת כספי המקדמה ששילמו בסך 80,000 ₪ וכן פיצוי בגין הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו להם, לטענתם, בסך 50,000 ₪.

3.הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות. הנתבעים הפנו לכך שבמכרז שפורסם למכירת הנכס, לא צוינה התמורה המתבקשת על הנכס וכי צוין בה במפורש כי על כל המעוניין ברכישת הנכס, להגיש הצעה בכתב בצירוף ערבות בנקאית בסכום של 10%, וכי: "הערבות הבנקאית תחולט במידה והזוכה לא ישלם את תמורת המכר ו/או יחזור בו מהצעתו".

הנתבעים טענו כי עו"ד אלברק הודיע להם כי לאחר פניית התובעים אליו בטענה שראו נכס שונה, הודיעו לו התובעים כי, למרות הטעות, הם מעוניינים בהשלמת העסקה.

הנתבעים טענו כי ניהלו את ההליכים לביצוע העסקה מול עו"ד אלברק שייצג את התובעים, הגיש בשמם הצעה לרכישת הנכס בסכום של 800,000 ₪ ואף העביר מקדמה ע"ס 80,000 ₪ לחשבון הכונס.

הנתבעים טענו כי התובעים ידעו על העסקה, היו מעורבים בהליך ההצעה ואף חתמו על הסכם המכר בפני עו"ד אלברק. הנתבעים הוסיפו כי בכל מקרה, לא הייתה לנתבעים סיבה להניח שההצעה נמסרה שלא בידיעתם של התובעים.

הנתבעים טענו כי בהמשך אישר הנתבע 1 את מכירת הנכס תמורת סך של 840,000 ₪ ולכן שיפרו התובעים את הצעתם לסכום זה. הנתבעים הוסיפו כי בעקבות הסכמת התובעים לשיפור הצעתם, נשלחה לחייב הצעה לפדות את הנכס בסכום כאמור ואף הועברה טיוטת הסכם מכר לעו"ד אלברק, אשר ביצע בה מס' תיקונים והודיע כי התובעים חתמו על ההסכם.

לטענת הנתבעים, בהתאם להודעת התובעים, החליטו התובעים לבטל את העסקה עקב קשיים בגיוס הכספים הדרושים לביצוע והשלמת העסקה ולא עקב הטענות להטעיה שהועלו בתביעה זו.

הנתבעים טענו כי זכיית התובעים וקבלת הצעתם לרכישת הנכס, מצדיקה חילוט הערבות לאחר שחזרו בהם מהצעתם. לטענת הנתבעים אין בעובדה שבאותו שלב טרם אושרה העסקה ע"י רשם ההוצל"פ כדי לבטל זכות זו של הנתבע 1 לחילוט הערבות.

הנתבעים הוסיפו כי התובעים הכירו את החייב והתנהלותו של החייב אף הייתה מתוקשרת. למרות זאת הגישו התובעים הצעה לרכישת הנכס והוא אף נרכש בסופו של דבר ע"י מציע אחר בסכום של 650,000 ₪.