מרצה במכללה הוכר כעובד על אף שהנפיק חשבוניות למעבידה וללקוחות נוספים

××××   רקע כללי

1.    בפנינו תביעה לתשלום שכר, החזרי נסיעות, תשלום בגין "פרויקטים שהסתיימו" ובגין "פרויקטים שטרם הסתיימו", תשלום פיצויי פטורים ותשלום פדיון ימי חופשה ודמי הבראה.

2.    התובע, מהנדס אלקטרוניקה במקצועו, שימש בתקופה הרלבנטית לתביעה כמרצה במסגרת מכללת ת"א. במסגרת תפקידו כמרצה, עסק התובע אף בהנחיית פרויקטים שכונו - "פרויקט גמר".

3.    בין התובע לבין נתבעת 2 שררו יחסי עובד ומעביד החל מחודש 11/92 ועד לתום חודש 8/96. החל מיום 1.9.96 ועד ליום 18.8.03 שולמה לתובע תמורה כנגד חשבונית מס. הנתבע 1 היה בתקופה הרלבנטית לתביעה מנהלן של הנתבעות 2-4.

אין חולק על כך כי במהלך כל התקופה שמחודש 11/92 ועד 8/03 שימש התובע כמרצה במכללת ת"א, אשר הופעלה על ידי הנתבעות 2-4.

מהמסמכים שהוצגו לביה"ד עולה - כי בתקופה שמחודש 11/92 ועד לחודש 8/96 הפיקה הנתבעת 2 תלושי שכר עבור התובע כאשר בתקופה שמיום 1.9.96 ועד ליום 18.8.01 הנפיק התובע חשבוניות מס לנתבעות 3-4.

הנתבעת 4 הינה חברה בפירוק.

4.    בין הצדדים קיימת מחלוקת - האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין מי מהנתבעות החל מיום 1.9.96 ואילך וכן האם זכאי התובע - בהנחה ששררו יחסי עובד ומעביד עם מי מהנתבעות - לסכומים הנתבעים בכתב התביעה כמפורט לעיל. כמו כן, נטושה בין הצדדים מחלוקת ביחס לשאלה - האם יש להרים את מסך ההתאגדות ביחס לנתבע 1.

להלן נדון ברכיבי התביעה השונים, כשתחילה נדון בשאלה האם שררו בין מי הצדדים יחסי עובד ומעביד בתקופה מושא המחלוקת שמיום 1.9.96 ואילך.

×× האם שררו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים מיום 1.9.96 ועד ליום 18.8.03

5.    כידוע, המבחן המרכזי המשמש לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו המבחן המעורב, אשר מרכיבו העיקרי הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו:

הפן החיובי משמעו, כי תנאי להשתלבות במפעל הינו, ראשית לכל, קיומו של מפעל יצרני או "מפעל" נותן שירותים אשר ניתן להשתלב בו. בנוסף לכך נפסק כי במסגרת בחינתו של פן זה תיבדק השאלה האם הפעולה המבוצעת הינה הפעולה הרגילה של המפעל והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל (ראה - דב"ע לא/27-3 עירית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג' 177, 188; להלן: " עניין בירגר").

הפן השלילי של מבחן ההשתלבות, משמעו כי האדם אינו בעל עסק משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני (ראה - עניין בירגר עמ' 189).

בנוסף, מורכב המבחן המעורב ממבחן הקשר האישי, הכפיפות, אספקת הכלים והחומרים, דרך ניכוי המיסים, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו ורציפותו (ראה - ס' אדלר, "היקף תחולת משפט העבודה - מכפיפות לתכלית", ספר מנחם גולדברג (תשס"א), עמ' 22,  הוצאת סדן).

כמו כן, נפסק כי יש לשקלל את כל הנתונים שהינם חלק מן המבחן המעורב לאור התכלית אשר לשמה נבדקת שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד וכי במסגרת בחינה זו יכול שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלבנטיים ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה ב-ע"ע 283/99 שמעון ברק נ' כל הקריות בע"מ, תק-אר 2000 (4), 92 לאמור:

"בבואנו לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד, נפנה לבחינת הסממנים והעובדות, אשר לאורם נפעיל את מבחן ההשתלבות, או במידת הצורך, את 'המבחן המעורב', אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות במפעל. לעניין זה, ייקח בית הדין בחשבון את הסממנים שהוכחו בפניו וייתן להם את משקלם היחסי, תוך שהוא מאזן ביניהם".

(ראה- גם בג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נ(4) 628, 646, 650)

6.    סבורים אנו כי יישום העקרונות שהותוו לעיל ביחס למקרה דנן צריך להוביל למסקנה כי שררו יחסי עובד ומעביד בין הנתבעות 2-4 לבין התובע בתקופה מושא המחלוקת וזאת מהטעמים הבאים:

מהראיות שהוצגו בפני ביה"ד עולה כאמור - כי מחודש 11/92 ועד ליום 18.8.03 שימש התובע כמרצה במכללת ת"א, אשר הופעלה ע"י הנתבעות 2-4  (ראה - סע' 2-5 לתצהיר התובע).