מרעי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה מרכז (כב' השופטת רות רז) במסגרת תת"ע

4721-11-10 אשר במסגרתו הורשע המערער שלא בנוכחותו בעבירות של הרשאה של בלתי מורשה לנהוג ברכב. על המערער נגזרו 2,500 ₪ קנס ו – 24 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל.

הרקע

ביום 7.4.09 נתפס המערער כשהוא יושב במושב הקדמי ליד הנהגת ברכב אשר התברר כי אין לה רישיון נהיגה והואשם בכך שהתיר למי שאינו מורשה לנהוג לנהוג ברכב. המערער קיבל כתב אישום מידי השוטר אשר רשם את הדו"ח כאשר תאריך הזימון היה 23.2.10 שעה 15:30 לבית המשפט בנתניה כפי שצוין בדו"ח המהווה את כתב האישום.

במועד מאוחר יותר שונה המועד ביוזמת בית המשפט ליום 6.1.11 ונוכח מעבר בית המשפט לתעבורה מנתניה לפ"ת שונה גם מקום הדיון לבימ"ש השלום בפ"ת במקום נתניה.

המערער טוען כי לא קיבל את הזימון למועד הנדחה והתייצב במועד הראשוני בבית המשפט לתעבורה בנתניה.

מעיון באישור המסירה עולה כי הזימון לדיון הנדחה נשלח לידי המערער לת.ד 5087 בעיר קלנסווה, מיקוד 42837. אין מחלוקת בין הצדדים כי תא הדואר הוא תא הדואר של המערער אך המערער כותב בתצהירו כי למרות שהזמנה לדיון נשלחה לכאורה לכתובתו הוא לא קיבל אותה ולא קיבל זימון לדיון האמור ליום 6.1.11 ולכן לא הופיע. לראשונה נודע לו על גזר הדין רק לאחר שפנה לחדש את רישיון הנהיגה במשרד הרישוי בנתניה.

בקשה שהוגשה לבימ"ש קמא לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות נדחתה מן הטעם שהבקשה אינה מעלה כי עילה המצדיקה ביטול פסק הדין, המערער זומן כדין באמצעות זימון בדואר רשום שלא נדרש על ידו ולכן חזקת המסירה לא נסתרה על ידי המערער, הבקשה גם אינה מעלה עילה לגופו של אישום המעלה חשש לגרם עיוות דין. עברו של המערער מפליג בחומרתו ומכאן הענישה המחמירה.

דיון והכרעה

אכן עיון בתיק בימ"ש קמא מעלה כי ביום 21.2.10 נשלח למערער לתא הדואר שרשום על שמו בקלנסווה הזמנה לדיון שהתקיים ביום 6.1.11. לאור העובדה שאין מחלוקת שמדובר בתא דואר של המערער קמה חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי לפיה רואים את ההודעה לתשלום הקנס או הזמנה למשפט לעניין עבירת תעבורה כאילו הומצאה כדין גם ללא חתימה על אישור המסירה אם חלפו 15 יום מיום שנשלחה בדואר רשום אלא אם הנמען הוכיח שלא קיבל את ההזמנה מסיבות שלא תלויות בו.

מעיון בתצהירו של המערער עולה כי אכן אין כל הסבר משכנע לעניין זה, כל שנכתב הוא שלא התקבל זימון לדיון ללא כל בירור או עדות נוספת או ראייה נוספת מפקיד הדואר או כל ראייה תומכת לכך שאכן לא בוצעה המצאה. לעניין זה אין המערער יכול להרים עצמו בשרוכי נעליו.

כך גם לא מפורט בתצהיר או בבקשה לביטול פסק דין מדוע נגרם עיוות דין למערער בשל אי ביטול גזר הדין, כל מה שנכתב בבקשה שבפי המבקש טענות רבות לעבירה שיוחסה לו בכתב האישום ובעניין זה יש לאפשר למבקש ליהנות מיומו בבית המשפט (ראה סעיף 6 לבקשה וסעיף 4 לתצהיר).

התוצאה היא שבמקרה שבפניי לא הוכיח המערער כי לא קיבל את ההזמנה לדיון שנשלחה כאמור ולא סתר את חזקת המסירה ולא העלה כל נימוק מדוע יש להחזיר את הדיון לבימ"ש קמא על מנת שידון בעניין מחדש.

לאור כל האמור הערעור נדחה.

ניתן והודע היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.

אחיקם סטולר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: