מרסינו נ' בקאל

פסק דין

כללי

המבקש עתר לביהמ"ש לסעד הצהרתי לפיו הסכם הפשרה, שנכרת בינו לבין המשיב ביום 11.11.09 (להלן: "הסכם הפשרה") בנוגע להליכי הוצאה לפועל שנקט נגד חברת מורסינו הובלות בע"מ (להלן: "חברת מורסינו"), בטל.

המשיב הועסק בחברת מורסינו בין השנים 1999 ועד 2006. המבקש הוא מנהלה של חברת מורסינו ובעל מניות בה.

פרשה זו החלה בתביעה שהגיש המשיב נגד חברת מורסינו ונגד המבקש ביום 31.05.07, לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין ע"ס 117,183 ש"ח בתיק ע"ב 2011/07 בביה"ד האזורי לעבודה בירושלים. ביום 18.01.08 ניתנה החלטה בתיק זה למחיקת התביעה מחוסר עילה כנגד המשיב (בש"א 1902/07). ביום 10.05.09 ניתן פסק דין נגד חברת מורסינו, לפיו חויבה החברה בתשלום 35,000 ₪ למשיב. פסק הדין הוגש לביצוע בהוצל"פ בתיק 03-29948-09-1.

על רקע זה, נחתם בין הצדדים הסכם הפשרה ביום 11.11.09, לפיו סכום החוב יוסדר בתשלומים והמבקש יצטרף כחייב לתיק ההוצל"פ. ב"כ המשיב הגיש את ההסכם לאישור בלשכת ההוצל"פ ביום 15.11.09, ויום לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ נגדו.

בהחלטתו מיום 02.12.09 קבע ראש לשכת ההוצל"פ כי נוכח כוונת המבקש להגיש את התביעה דנן, הוא לא יצורף בשלב זה כחייב לתיק ההוצל"פ.

העדויות הראשיות נמסרו בתצהירים. המצהירים נחקרו חקירה נגדית ופרקליטי הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

טענות המבקש

המבקש טוען, כי דין הסכם הפשרה להתבטל, מאחר והמבקש לא הבין את משמעותו וב"כ המשיב ניצל זאת, התעלם מהיותו מיוצג על ידי עורך דין, הזמינו למשרדו והפעיל עליו לחץ בלתי חוקי לחתום על ההסכם בהעדר עורך דינו שייצגו קודם לכן.

בנוסף טוען המבקש כי הסכם הפשרה תלוי בתנאי מתלה שסוכם בעל פה בינו לבין ב"כ המשיב, לפיו ההסכם יכנס לתוקף רק באישור ב"כ המבקש, לאחר שהמבקש יתייעץ עמו. משלא ניתן אישור כזה, אלא עורך דינו לא הסכים להסכם, ממילא לא נכנס ההסכם לתוקף ודינו להתבטל.

לחילופין, דין ההסכם להתבטל מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

טענות המשיב

הסכם הפשרה נחתם עובר לחקירת המבקש כצד ג' בהליכי ההוצל"פ המתנהלים כנגד חברת מורסינו. מטרת החקירה היתה לברר את מצבה הכספי של חברת מורסנו והיכן מצויים כספי החברה. טרם החקירה, נפגשו המבקש וב"כ המשיב שהיה באותה עת – עו"ד ז'ורנו, והמבקש הציע לוותר על החקירה בתמורה לתשלום של 500 ש"ח מידי חודש לכיסוי החוב. עו"ד ז'ורנו הסכים להצעה, וביקש לעגן אותה בכתב וכן ביקש כי המבקש יכנס כחייב בתיק ההוצל"פ. בהמשך לכך, הלכו ב"כ המשיב והמבקש אל משרדו של עו"ד ז'ורנו, שם נוסח ההסכם והמבקש חתם עליו. המשיב טען כי לא הפעיל כל לחץ על המבקש, לאחר ניסוח ההסכם עו"ד ז'ורנו עבר על סעיפי ההסכם עם המבקש ואף הסביר לו את משמעותו של סעיף 15 להסכם הקובע כי לא יהיו לו טענות כלשהן לאחר החתימה על ההסכם, וכי הוא היה חופשי להימנע מלחתום על ההסכם או להתייעץ קודם לחתימה על ההסכם.

כן טען המשיב כי המבקש הגיע לחקירה ללא ייצוג, לא ציין בפני המשיב כי הוא מיוצג או ביקש להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה על ההסכם.

עדויות הצדדים

המבקש חזר בתצהירו על טענותיו בכתב התביעה, והוסיף כי עו"ד זו'רנו היה מודע לכך שחברת מורסינו הינה חדלת פרעון ולכן ניסה להכניס אותו כחייב להליכי ההוצל"פ. כן היה ז'ורנו מודע לכך כי המבקש מיוצג על ידי עורך הדין פרנקו שייצג אותו בהליכים בביה"ד לעבודה, אך במסגרתם נמחקה נגדו התביעה ואעפ"י שהתביעה נגדו נמחקה, לא שעה עו"ד ג'ורנו לבקשותיו לאפשר לו להתייעץ עם עורך דינו עו"ד פרנקו לפני החתימה על ההסכם.

המבקש נחקר בבית המשפט אודות תצהירו, הודה כי הוזמן במסגרת תיק ההוצל"פ לחקירה בעניין כספי חברת מורסינו, ודבק בגרסתו כי חתם על ההסכם בתנאי שעורך דינו יאשר אותו, ולאחר מכן הלך למשרדו של עורך דינו פרנקו, והלה צעק עליו ואמר לו: "איך אתה עושה כזה דבר" [עמ' 1 ש' 24 לפרו'].

בתשובה לשאלה מדוע לא התייעץ עם עורך דינו פרנקו לפני החתימה על ההסכם, ענה בתחילה כי עו"ד ז'ורנו לא הסכים להתקשר אליו, וכן שלא היה ברשותו מכשיר פלאפון. לאחר מכן ענה: "בדיעבד יכול להיות שהייתי צריך לעשות זאת" [עמ' 2 ש' 9 לפרו'], "החברה נתבעת. לא אני" [עמ' 2 ש' 11 לפרו'], "חשבתי שבין עורכי דינים יש אמון. האמנתי. אני תמים" [עמ' 2 ש' 15 לפרו']. המבקש גם הודה כי יצא לעשן בזמן שעו"ד ז'ורנו ניסח את הסכם הפשרה, והודה כי אח"כ הוסברו לו סעיפי ההסכם, אך טען כי הבין שלא הוא ישלם אישית, אלא החברה, וחשב שהחברה תמשיך לעבוד. כשנשאל איך חשב שהחברה תמשיך לעבוד אם בתצהירו כתב שהיא חדלת פרעון, ענה שחשב "שהחברה תמצא עבודה. שאני אתחיל לעבוד. שהחברה תתחיל לעבוד" [עמ' 3 ש' 3 לפרו'].

10.עו"ד ז'ורנו הגיש תצהיר התומך בטענות המשיב, וטען כי המשיב לא היה נוכח בעת החתימה על ההסכם, אולם מתמחה בשם אבי ברזאני ממשרד עו"ד גדעון ברמץ היה נוכח במקום. עו"ד ז'ורנו חזר על טענותיו האמורות של המשיב והעיד כי המבקש היה חופשי לעשות כרצונו בעת הדיונים על ההסכם ולא ביקש להתייעץ עם עורך דין לפני החתימה על החוזה. כן העיד כי כאשר נוסח ההסכם, יצא המבקש לעשן ולדבר בטלפון. לאחר החתימה על ההסכם ביקש המבקש מהמזכירה במקום להודיע לו לפני מועד התשלום לפי ההסכם.