מרסיאנו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.7.2012 אשר קבעה כי למערערת נכות בשיעור 0%.

התשתית העובדתית

המערערת, ילידת 1961, נפגעה בתאונת עבודה מיום 3.4.2011 בברך ימין.

ביום 22.4.2012 דנה ועדה רפואית בעניינה של המערערת (להלן: הוועדה מדרג ראשון). הוועדה מדרג ראשון שמעה את תלונות המערערת, בדקה אותה ופירטה את ממצאיה, בזו הלשון:

"בבדיקה, ברך ימין טווח תנועות מלא. פתיחה מדיאלית ופטרסולגוס. סימן מגירה שלילי, מקומורי שלילי".

הוועדה מדרג ראשון קבעה על יסוד ממצאים אלה ולא הסבר נוסף כי למערערת נכות בשיעור 15% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב)-(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות). בנוסף, קבעה הוועדה כי יש להגדיל את שיעור הנכות בשליש מכוח תקנה 15 לתקנות. לסיכום קבעה הוועדה כי למערערת נכות משוקללת בשיעור 19%.

ביום 29.4.2012 הגיש המשיב ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון, בזו הלשון:

"טעתה הוועדה הרפואית בהחלטתה בקביעת הנכות.

לדעת המוסד ממצאי הבדיקה אינם תואמים ואינם מצדיקים את הנכות שנקבעה.

הוועדה לעררים מתבקשת לקבוע נכות לפי ממצאי הבדיקה".

בעקבות הערר התכנסה הוועדה הרפואית לעררים ביום 21.5.2012 (להלן: הוועדה). הוועדה שמעה את תלונות המערערת, בדקה אותה ופירטה את ממצאי הבדיקה באופן הבא:

"בבדיקה: מנח הברכיים תקין. טווח 5/110 מעלות – דו"צ. רגישות ניכרת בכל מדורי הברך. רגישות מעל MCL מימין ובקו מפרקי מדיאלי, כאב בהנעת הברכיים עם חריקות ורושם של תפליט בברכיים. יציבות קדמית אחרית תקינה. מימין קיימת פתיחה מדיאלית קלה בהשוואה לצד שמאל".

טרם סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל לידיה את בדיקת ה-MRI שביצעה המערערת ואת הפענוח וכן ביקשה שהמערערת תבצע צילום עדכני של ברך ימין. הוועדה קבעה כי לאחר שיתקבל החומר הרפואי תסכם את הדיון ללא נוכחות.

ביום 9.7.2012 התכנסה הוועדה לדון בעניינה של המערערת, ללא נוכחות. הוועדה פירטה את ממצאי הבדיקות הרפואיות, באופן הבא:

"פענוח MRI מ-21.5.11 – ללא ממצא חריג.

צילום רנטגן מיום 3/6/12 – היצרות מדיאלית קלה, ללא אוסטאופיטים, ללא סימני אוסטוארטריטיס".

לסיכום קבעה הוועדה כי היא "מקבלת ערר המוסד וקובעת שעל פי ממצאי הבדיקה הקלינית וממצאי ההדמיה לא נותרה מגבלה המקנה אחוזי נכות".

על החלטה זו הוגש הערעור.

טענות הצדדים