מרמלשטיין נ' מדינת ישראל

החלטה

א. פתח דבר

1. בפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט י' גרטי), מתאריך 5.7.2010, לפיה נפסל העורר, פסילה מינהלית בת 30 יום בשל נהיגה בשכרות, וזאת על פי קביעת ביהמ"ש, כי הכשיל את בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף וסירב ליתן בדיקת דם.

ב. טיעוני ב"כ הצדדים

2.ב"כ העורר גורס כי מרשו לא ביצע עבירה של סירוב לבצע בדיקת נשיפה, שכן רק במהלך חקירתו ע"י השוטרת לורטה, הוסברה לו תוצאת סירובו, ואזי הוא הביע הסכמה לבצע את הבדיקה הנדרשת.

ב"כ העורר הוסיף וציין, כי מבדיקת המאפיינים לא ניתן היה להסיק שהעורר שיכור, שכן הוא הגיב לעניין, עמידתו היתה יציבה, הופעתו היתה מסודרת, והבאת אצבעו לאף – בוצעה בהצלחה.

3.עוד נטען ע"י ב"כ העורר, שהמשטרה לא איפשרה למרשו לבצע את הבדיקה, אף אם הסכמתו ניתנה באיחור, כטענת התביעה, שכן תכלית החקיקה איננה לקבוע שאדם נהג בשכרות כאשר הוא לא היה שיכור, אלא לאפשר לנהג להבדק, ולהוכיח את חפותו.

כמו כן, טען ב"כ העורר לאכיפה סלקטיבית בציינו כי בתיק 24157-10 אנטון דובנוב נ' מ"י לא הותר לנהג להפקיד את רישיונו ביוזמתו במזכירות ביהמ"ש על אף שנמצאו אצלו 615 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

4.בנוסף טען ב"כ העורר, כי נסיבותיו האישיות של מרשו, שהינו בן להורים נכים החולים במחלת הפוליו ותלויים בו בעניין הסעותיהם וביצוע מטלות בית, מצדיקות ביטול המשך הפסילה, במיוחד לאור העובדה שהעורר כבר פסול מנהיגה במשך ארבעה חודשים.

5.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה, ולטענתה קיימת תשתית ראייתית לכאורית איתנה על פיה ביסס ביהמ"ש קמא את קביעתו שהעורר סירב ליתן דגימת דם, וזאת בהתייחס לדו"ח פעולה שערכה רס"ר הדר פישל, כשבסעיף 8 לדו"ח צויין שנדרשה הסכמתו של העורר ליתן דגימת נשיפה לשם איתור אלכוהול ומופיע במפורש ההסבר כי "מי שמסירב לדרישת שוטר ליתן דגימת נשיפה לבדיקה – רואים אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות שעונשה, פסילה בפועל שנתיים לפחות ועונשים נוספים הקבועים בחוק".

6.עפ"י דו"ח בדיקת השכרות שערכה השוטרת הדר פישל הכשיל העורר את שלוש בדיקות הנשיפה, ובעניין זה פרט בימ"ש קמא את אופן ההכשלה: אי הצמדת השפתיים לפיית הינשוף, הפסקת נשיפה באמצע, והרחקת השפתיים מהפיה.

עוד עפ"י הדו"ח, הציעה השוטרת הדר פישל לעורר לבצע בדיקת דם "לאחר שהכשיל את בדיקות הינשוף", אך הלה סירב לבצע בדיקת דם.

שוטר נוסף הציע לנהג לבצע בדיקת דם לאחר ששלוש בדיקות הינשוף – לא צלחו, והלה סירב.

יצויין, כי בתחקור העורר במקום בו נערכה הבדיקה (בשעה 04:03) ע"י רב סמל הרטה אסף, איפשר האחרון לעורר להעיר הערותיו אם ירצה בכך, והלה טען כי אין לו מה להוסיף.

בתאריך 24.4.10 בסמוך לשעה 05:40 החלה חקירתו של העורר, ונטען בפניו שהוא התבקש לבצע בדיקת הינשוף, אך הוא לא ביצע זאת, על אף שהובהר לו שמשמעות סירובו הוא שהוא ייחשב כנהג בשכרות וצפוי לעונשים הקבועים לנהג בשכרות. או-אז החליט העורר לחזור בו מסירובו.

ג. דיון

7.אין ספק שפסילת רישיון נהיגה פוגעת בנהג שנפסל ומקשה עליו את תנועתו. במקרה דנן גם קיימת לטענת ב"כ העורר פגיעה בצד ג' – בני משפחה התלויים בעורר.

לעניין זה ייאמר - הציבור זכאי להגנת זכותו לחיים ולשלמות גופו, ואין לאפשר לנהג לפגוע בזכויות יסוד של משתמשים בדרך אחרים הזכאים אף הם להגנת זכותם לחיים ושלמות גופם.

פועל יוצא מהאמור לעיל, שלאחר שביהמ"ש שוקל נסיבות ביצוע העבירה, ועברו התעבורתי של הנהג - יקבע ביהמ"ש אם הוא מסוכן לשלום הציבור או שהוא רשאי להמשיך לנהוג.

8.כבר נקבע, כי אי הצלחה בבדיקת נשיפה איננה מקימה אוטומטית חזקה בדבר סירוב לבצע בדיקה, ויש לבחון אם הבדיקה לא צלחה מסיבות טכניות או מסיבות רפואיות מוכחות הנובעת מאי יכולת נשיפה של הנהג, יחד עם זה, גם אין לקבל מצג שווא של ניסיון נשיפה כהסכמה אמיתית לבצע בדיקת נשיפה.