מרלן ואח' נ' סנטר רהיטים

פסק דין

אחיה של התובעת 1 ואשתו, התובעת 3, רכשו רהיטים מן הנתבעת. לבקשת האח, התובע 2, שלמה התובעת 1 לנתבעת עבור הרהיטים האמורים, בשש המחאות על סך 916 ₪ כל המחאה.

במועד פירעון ההמחאה האחרונה (להלן: "ההמחאה"), חששה התובעת 1 כי לא יהיה כיסוי להמחאה אותה נתנה, ועל כן בקשה מגיסתה, התובעת 3, לפנות לנתבעת ולבקש להחליף את ההמחאה במזומן. התובעת 3 אכן עשתה כפי שהתבקשה, ושילמה לנתבעת, באוגוסט 2007, סכום של 916 ₪ במזומן.

לטענת התובעת 3, כאשר הגיעה לתת את הכסף המזומן לנתבעת ודרשה את ההמחאה חזרה, השיב לה נציג הנתבעת כי מכיון שמדובר בהמחאה סחירה, ההמחאה אינה בידיו, וכאשר תגיע לידיו יודיע להם וישיבה לידיהם.

לטענת התובעת 1, להפתעתה, קיבלה בתחילת ינואר 2009 התראה על חוב שהיא חייבת בסך 1,560 בגין כך שההמחאה חוללה. לאחר מכן קבלה הודעה כי חשבונה בבנק עוקל בשל אותו חוב.

התובעת 1 עותרת בתביעתה לחייב את הנתבעת לשלם לה את הסכום שנדרש ממנה לשלם בגין החוב הנובע מההמחאה שחוללה, בסך 2,300 ₪.

הנתבעת מאשרת כי קיבלה מידי התובעת 1 את ההמחאות האמורות. היא הדגישה כי ההמחאות היו סחירות, שלא למוטב בלבד, והנתבעת סחרה בכולן עוד לפני מועד פירעונן ועוד לפני שעודכנה בדבר חילול ההמחאה.

עוד הוסיפה הנתבעת, כי בעת שהגיעו התובעת 3 ובעלה לעסקו של הנתבע וביקשו את ההמחאה, עדכן אותם נציג הנתבעת כי ההמחאה סוחרה והועברה לסוחר רהיטים אחר. עוד ציין נציג הנתבעת, כי כדבר שבשגרה ברגע שמודיעים לו כי ההמחאה שניתנה על ידו באמצעות לקוחו חוללה, הוא מתחייב להשיב לסוחר את הכסף באמצעות הלקוח ובמעמד החזרת הכסף הוא מקבל מאת הסוחר את ההמחאה ומשיבה ללקוח. לדברי הנתבעת, נציג הנתבעת המתין להודעה בעניין אי פירעון ההלוואה אך הודעה בעניין זה לא הגיעה. בעקבות זאת, עדכן נציג הנתבעת את התובעת 3 ובעלה וביקש מהם לבוא לקחת את כספם חזרה מאחר שאין ביכולתו לאתר את הגורם השלישי אליו הועברה ההמחאה.

בדיון בפניי העידה התובעת וכן נציג הנתבעת אשר היה מעורב באירועים נשוא התביעה והעיד על האמור בכתב ההגנה מידיעתו האישית. הצדדים חזרו בבית המשפט על דבריהם בכתבי הטענות.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות והמסמכים שצורפו לכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים הגעתי למסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 916 ₪, סכום ההמחאה אותו הציעה הנתבעת להשיב לתובעים כאמור לעיל.

כעולה מעדויות העדים ההמחאות שניתנו על ידי התובעת 1 היו המחאות סחירות, ולפיכך הנתבעת הייתה רשאית להעביר אותן לצד שלישי. הנתבעת העבירה את ההמחאות לידי צד שלישי לפני שפנתה התובעת 3 לנתבעת וביקשה למסור את סכום הכסף במזומן ולקבל את ההמחאה חזרה, ועל כן לא יכולה היתה הנתבעת להחזיר לה את ההמחאה באותו מועד.

בנוסף, קיבלתי את עדות נציג הנתבעת כמהימנה, כאשר אמר כי לא ידע למי נתן את ההמחאה ולפיכך לא יכול היה לבקש את ההמחאה ולהשיבה לתובעת 1. עוד אין מחלוקת כי הנתבעת הציעה לתובעת 1 להשיב לה את הסכום של 916 ₪ וכדברי התובעת : "לגבי העובדה שהם הציעו להחזיר את סכום השיק שזה 916 ₪, הם כל הזמן היו מוכנים לתת את הסכום הזה." (עמ' 1 לפרוטוקול).

בנסיבות אלה, איני סבורה כי התובעים הוכיחו עילת תביעה כנגד הנתבעת או חבות כלשהי אותה הפרה הנתבעת, המצדיקים חיובה בתשלום סכום מעבר ל-916 ₪, סכום אשר אין מחלוקת כי על הנתבעת להשיב לתובעים ואשר היא הציעה לתובעים להשיבו זה מכבר.

לאור האמור אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעת 1 סכום של 916 ש"ח בתוך 30 יום. לא ישולם הסכום האמור תוך 30 יום הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז שבט תש"ע, 01 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: